השימוש באנטיביוטיקה גורם לבעיות בתהליך ייצור החלב

א.      הימצאות אנטיביוטיקה במזון אינה חוקית, מכיוון שהאנטיביוטיקה נחשבת כחומר לא בטוח. באופן יחסי חלק מהציבור רגישים לפניצלין G ואפילו חשיפה קלה לחומר תגרור אחריה תגובה כמו פריחות ועוד.

ב.      ישנם מס' מוצרי חלב המכילים בתוכם מיקרואורגניזמים במטרה לגרום לתסיסה כדי ליצור את המוצר הסופי. הימצאות האנטיביוטיקה במוצרים אלו תיפגע במיקרואורגניזמים ובמאזנם וכל זה עלול לפגוע בתהליך התסיסה.

כאשר מוצאים אנטיביוטיקה בחלב יש לפעול לפי התקנות הבאות: חלב שהגיע מפרה שטופלה ע"י אנטיביוטיקה חייב להיות מעוכב ממכירה כדי לאפשר לחלב להתנקות סופית מהאנטיביוטיקה. בד"כ צריך להמתין 48-72 שעות.

באופן מנהלתי הכל חייב להיות מפונה לאחר 96 שעות.

אף על פי התקנות הללו, אנטיביוטיקה עדיין חודרת לנוזל החלב אם זה כתוצאה מהזנחה או כתוצאה מכישלון בלעקוב אחר ההוראות או כתוצאה ממכירה מכוונת של המוצר מהול במים. לכן יש צורך בבדיקה תקופתית של חלב כשהוא גולמי וגם של מוצרי החלב.

תופעות לוואי יתכנו במקרים של מינון יתר:

1.      תופעות לוואי כלליות: חולשה, סחרחורת, עייפות.

2.      תופעות לוואי במערכת העצבים המרכזית (המוח): כאבי ראש, טשטוש ראייה, צלצולים באוזניים, הפרעות בתנועת השרירים, הפרעות בראייה.

3.      תופעות לוואי במערכת העיכול: הקאות, שלשולים, כאבי בטן, דימומים במערכת העיכול.

4.      תופעות לוואי במערכת הדם: פירוק הכדוריות האדומות, ירידה בירידת הדם (אנמיה), דימומים.

5.      תופעות לוואי במערכת הנשימה: התכווצות הסימפונות וכתוצאה מכך קושי בנשימה, נשימה מהירה או דיכוי הנשימה.

6.      תופעות לוואי במערכת הלב וכלי הדם: דופק מהיר, הפרעות בקצב הלב, ירידה בלחץ הדם.

7.      תופעות לוואי במערכת השתן: הופעות דם או חלבון בשתן, ליקוי בתפקוד הכליות.

8.      תופעות לוואי בעור: בצקת (נפיחות רקמות רכות כתוצאה מהצטברות נוזלים בין התאים), פריחות שונות, נקודות דמם, רגישות יתר לשמש.

9.      פגיעה בתפקוד איברים מסוימים, לדוגמא: פגיעה בתפקודי הכבד עד כדי הופעת צהבת.

10.  תופעת לוואי נוספת היא העמידות לאנטיביוטיקה: השימוש הגובר באנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים במשך 50 השנים האחרונות הוביל להתפתחות עמידות בחיידקים מסוימים לפעילות של סוגי אנטיביוטיקה.

עמידות זו באה לידי ביטוי בדרך כלל כאשר חיידקים אלה מפתחים מנגנוני התרבות, שאינם מושפעים מן התרופה האנטיביוטית. במקרים אחרים החיידקים מייצרים אנזימים המפרקים את האנטיביוטיקה. עמידות לאנטיביוטיקה עשויה להתפתח כאשר האדם מקבל טיפול אנטיביוטי ממושך ותרופה זו אינה מצליחה להתגבר על הזיהום במהירות. לעיתים כתוצאה מלקיחה לא סדירה, או ע"י קבלת האנטיביוטיקה בתזונה – לדוגמא דרך החלב.

11.  תופעת לוואי אחרת היא האלרגיה לאנטיביוטיקה: כשחודר גוף זר לתוך זרם הדם נוצרים נגדו חיידקים, כאשר מטרתם לנטרל את הגוף הזר ולמנוע נזקים עתידיים. דבר זה נכון בעיקר כמדובר בחיידקים או וירוסים.

מאחר והתרופות הן מולקולות קטנות המתפרקות בגוף, לנוגדנים אלה אין משמעות מיוחדת ואולם במקרה של אלרגיה לחומר מסוים נוצרים בגוף נוגדנים מיוחדים – "ריאגינים". לנוגדנים אלה יש תכונה להכיר מיד בגוף הזר שחדר פנימה ושאליו האדם אלרגי (ולכן נוגדן זה נקרא אלרגן). תכונה נוספת של נוגדנים אלה היא להיצמד לרקמות השונות של הגוף ולגרום לפירוק התאים ברקמות העור, הנשימה, העיכול וכו', כתוצאה מכך משתחררים קבוצת חומרים ובראשם חומר המכונה "היסטאמין".

לחומרים אלה פעילות רבה והם אחראים לתופעות האלרגיות השונות כדוגמת הפריחה, התרחבות כלי הדם, גירוד, קוצר נשימה (ההיסטמין גורם לכיווץ שרירים חלקים במערכת הנשימה). במידה ואדם שיש לו נטייה לאלרגיה לפניצלין או לכל סוג אחר של אנטיביוטיקה שבשימוש הבקר, יצרוך חלב המכיל שיירי אנטיביוטיקה, יפתח תופעות אלרגיה כפי המוזכר לעיל.