דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

אלרגיה: אסטמה, סינוסיטיס ועוד

 

 אלרגיה, אסטמה, סינוסיטיס, יעקב עזרא,אלרגיה למזון, קוצר נשימה, נזלת, קדחת השחת, דלקות בדרכי הנשימה, פריחות, גרד, כתמים, דרמטיטיס, אקזמות, פסוריאזיס, כאבי בטן, צרבות, כיבים, גזים, שלשול, עצירות, תחושת מלאות אחרי אוכל, קדחת השחת, גורמי-דלקת כהיסטמין

אלרגיה הינה תגובה חריפה של מערכת החיסון לרכיב שמרבית האנשים מוצאים כבלתי-מזיק,  ועשויה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות.

ביטויים שכיחים של אלרגיה הינם: עייפות, כאבי ראש, התעטשויות, עיניים זולגות וסינוסים גדושים בעקבות חשיפה לגורמים נשאפים כגון: אבק, פולן, פרוות בעלי-חיים ושורה ארוכה של רכיבים נוספים. מספר האנשים הסובלים מאלרגיה אינו ידוע בשל אופייה השכיח של התופעה, משום שחולים רבים נוטים לראות את התופעות מהן הם סובלים, כ"נורמליות" או משום שאבחונה שגוי ומיוחס לגורמים שונים. הדברים מתייחסים בעיקר לאלרגיה למזון הנחשבת, למחלה שאינה מאובחנת נכונה לעיתים קרובות.

 

סוגי האלרגיות השונים

מקובל לחלק אלרגיות לשני סוגים: זו הנגרמת על-ידי גורמים סביבתיים וזו הנגרמת על-ידי מזונות. כל אחד מן הסוגים השונים עשוי לבוא לידי ביטוי בסימפטומים רבים ועלול לגרום או להחמיר את מצבן של מחלות כגון: אסתמה, מחלות ראומטיות, סוכרת, ברונכיטיס, אקזמה, מיגרנות, תסמונת התשישות הכרונית (CFS), בעיות עיכול, גלאוקומה, בעיות בכליות, עלייה במשקל, עוויתות, דיכאון, טרשת נפוצה ומצבים בריאותיים אחרים.

 

1. אלרגיה סביבתית או אלרגיה לחומרים נשאפים

הגורם הנפוץ ביותר לאלרגיה סביבתית הינם אבקנים של צמחים שונים. גורמים נוספים הינם: קרדית אבק הבית, בשמים, מוצרי קוסמטיקה, חומרי ניקוי והדברה, חומרים המשמשים ברפואת השיניים וכימיקלים שונים.

 

2. אלרגיה למזון

הרעיון כי מחלות פיזיות ונפשיות עלולות להיגרם על-ידי תגובה אלרגית למזונות, הועלה כבר בשנות ה- 40. מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין אלרגיה למזון ובין בעיות בריאותיות רבות.

אלרגיה למזון תוגדר כתגובה לא-נורמלית או חמורה, למזון שאינו מזיק למרבית האוכלוסייה. יש להקפיד ולהבחין בין תופעה אלרגית לבין חוסר-סבילות למזון מסוים, למשל חוסר-סבילות ללקטוז (סוכר חלב) או לגלוטן. כמו כן, יש להבחין בין תופעה אלרגית לבין הסימפטומים המופיעים בעקבות הרעלת מזון.

עם רכיבי התזונה האלרגניים הנפוצים נמנים: חיטה, חלב ומוצריו, שמרים, בשר ומוצריו, תירס, חלבון ביצה, עגבניות, צדפות, בוטנים, שוקולד, סויה, חומרי צבע, טעם וריח וחומרי שימור.

סימנים וסימפטומים שכיחים של אלרגיה למזון הינם

* עיגולים כהים ונפיחות תחת העיניים.

* בעיות נשימה: קוצר נשימה, נזלת, קדחת השחת, דלקות בדרכי הנשימה.

* בעיות עור: פריחות, גרד, כתמים, דרמטיטיס, אקזמות, פסוריאזיס ועוד.

* בעיות עיכול: כאבי בטן, צרבות, כיבים, גזים, שלשול, עצירות, תחושת מלאות אחרי אוכל,

  תסמונת המעי הרגיז (IBS) ועוד.

יש להקפיד ולהבחין בין תופעה אלרגית המערבת תגובה חיסונית, לבין סוגים שונים ורבים של רגישות, רעילות וחוסר-סבילות למזונות שונים.

מה גורם לאלרגיה ?

1. אלרגיות למזון

כיצד יכול רכיב תמים, לכאורה, להפעיל את מערכת החיסון?

כאשר אנו אוכלים, מתבצע במערכת העיכול שלנו תהליך של הפרדה ופירוק של הרכיבים השונים בטרם יעברו לתוך זרם הדם. אם מתבצע העיכול כהלכה, הרי שמערכת החיסון לא תראה ברכיבים אלה גורם סיכון. חשיבות רבה נודעת לפירוק מושלם של חלבונים לחומצות אמינו. כניסתם של גורמים שאינם מפורקים ומעוכלים כהלכה, תגרום לתגובתיות של התאים הלבנים. פירוק לא מושלם של חלבונים יגרום לתופעה אלרגית.

 

תהליכי עיכול לקויים ייגרמו, בד"כ, על-ידי חסר באנזימים פרוטאוליטיים ובחומצת קיבה. חסר זה נוצר כתוצאה מחסר תזונתי בוויטמינים ובמינרלים שונים וכתוצאה מגיל. לעיתים מקור הבעיה הינו חסר יחסי, כלומר, צריכת-יתר של מזונות מסוימים הגורמת לחסר יחסי באנזימים.

 

קיים קשר הדוק בין התמכרות למזון ולאלרגיה לאותו מזון, קשר המסביר את התופעה בה סובל אדם מאלרגיה למזון אותו צרך משך עשרות שנים, בלא שיתעוררו בעיות.

יש לשים לב כי אדם המתקשה בפירוק חלבונים עלול לסבול גם מחסר בחומצות אמינו חיוניות, תופעה זו הינה חמורה אף מן האלרגיה עצמה.

 

1.1 מצבי סטרס (לחץ)

סטרס קשור כמעט לכל בעיה גופנית, עם זיקה מיוחדת לאלרגיה למזון. במצב סטרס משתחררת כמות גדולה של אדרנלין למחזור הדם. האדרנלין מפחית את זרימת הדם למערכת העיכול ומפריע בכך לפעילותה התקינה. אם ניקח בחשבון את העובדה שאכילה הינה אחד האמצעים לפיצוי במצבי לחץ, הרי שניתן לראות סטרס כגורם משמעותי המעודד התפתחות אלרגיה למזון.

 

1.2 חדירות המעי

יתכן כי הגורם הנפוץ ביותר להופעת אלרגיה למזון הינו התופעה הידועה כ"חדירות-יתר של המעיים". דפנות המעיים בנויות כמסננת המעבירה גורמים מסוימים למחזור הדם ומונעת את כניסתם של אחרים. במצבים שונים, כאלה המפורטים להלן, תיפגם בררנות זו ורכיבים שאינם מעוכלים דיים, יחדרו לתוך המערכת. הגורמים העיקריים לתופעה זו הינם:

 

* פציעה בדופן המעי (כמחלת קרוהן Crohn’s Disease)

* דלקת בדפנות המעיים

* חוסר איזון של פלורת המעיים

* חוסר בשלות של דפנות המעיים בקרב תינוקות, כאשר מערכת העיכול אינה מפותחת דייה

 

 

תופעות אלה נגרמות כתוצאה מן המצבים הבריאותיים הבאים:

* צמיחת-יתר של שמרים (קנדידה אלביקנס)

* עיכול לקוי

* שלשול או עצירות כרוניים

* שימוש ממושך באנטיביוטיקה, תרופות משלשלות, תרופות סותרות חומצה, סטרואידים ואלכוהול

למצב זה דינמיקה של מעגל קסמים, משום שכאשר מאפשרת מערכת העיכול כניסה של אנטיגן (רכיב הנתפס ע"י מערכת החיסון כגורם זר) היא תוקפת אותו בחלקו החיצוני של דופן המעי וגורמת בכך לפציעתה. מובן, שפציעת הדופן גורמת לשחרור מוגבר של אנטיגנים וחוזר חלילה.

 

1.3 חולשה גנטית

קיימת נטייה תורשתית ללקות באלרגיה. נטייה זו עשויה להיות מוסברת במספר דרכים:

* קיים קשר מוכח בין מחלות דלקתיות במערכת העיכול ותורשה.

* קיים קשר ברור בין העדפת סוגי המזון, איכותו וכמותו בין הורים וילדיהם.

* פקטורים מסוימים של מערכת החיסון עוברים בתורשה.

* קיימים דפוסי סטרס זהים.

 

1.4 הפרעות במערכת החיסון

מומים או חסר בתאי T וחסר ב-IgA.

 

2. אלרגיות עונתיות ואלרגיות של דרכי הנשימה

 

לא כל התגובות האלרגיות במערכת הנשימה נובעות כתוצאה משאיפתם של אלרגנים.

למעשה, נגרמים בעיות וגודש בדרכי הנשימה בעיקר ע"י אלרגיה למזון. ברגע בו חדר האנטיגן לזרם הדם, יש ביכולתו להתנחל בכל אתר בגוף, שם יגרום להופעת סימפטומים.

במערכת הנשימה יגרום האנטיגן לייצור יתר של ליחה וגודש.  

סולפיטים (חומרי שימור) ידועים כגורמים המפעילים תגובה אלרגית של מערכת החיסון.

דוגמאות טובות לבעיות בדרכי הנשימה הינן אסתמה ואלרגיה עונתית כקדחת השחת.

תופעות אלה עלולות להיגרם כתוצאה מרגישות-יתר של דרכי הנשימה, חשיפת-יתר לאלרגנים, מערכת חיסון חלשה, ונוכחות מוגברת של כימיקלים ברקמות.

במקרים של תופעות הנגרמות כתוצאה משאיפת אלרגנים, מופיעים הסימפטומים בצורה מיידית. לעומתם, במקרים של רגישות למזון, תהא התגובה מושהית ועל כן גם קשה יותר לאיתור.

 

2.1 אסתמה

זוהי אחת התופעות הקשות, השכיחות והמטרידות ביותר הקשורה, במרבית המקרים, לאלרגיה. היא באה לידי ביטוי בהתקפים של קשיי נשימה (הנובעים מהיצרות דרכי הנשימה כתוצאה מהתכווצות השרירים המקיפים אותם), הפרשה מוגברת של ליחה סמיכה וצמיגה, עוויתות ודלקות בדרכי הנשימה. התקפי אסתמה מאופיינים בקוצר נשימה, תחושת תעוקה בחזה, צפצופים בעת הנשיפה ולעיתים אף שיעול בעל ליחה סמיכה. חומרת ההתקפים נעה מצפצוף מתון בעת הנשיפה ועד חוסר יכולת לנשום המאיים על החיים. במקרים קשים עשויה האסתמה אף להיות קטלנית.

אסתמה עשויה להופיע בכל גיל, אך נפוצה בעיקר בקרב ילדים בגילאי עשר ופחות, ובקבוצת גיל זו היא נפוצה יותר בקרב בנים. בקרב מבוגרים, נפוצה האסתמה במידה זהה בקרב גברים ונשים.

1 מכל 10 ילדים בגיל בית-הספר יסבול מאסתמה, לעומת 3% בלבד בקרב המבוגרים. בחלק גדול מן המקרים קיימת היסטוריה משפחתית של אסתמה, נזלת על רקע אלרגי, קדחת השחת או אקזמות, המצביעות, ככל הנראה, על נטייה מסוימת לפתח אסתמה.

חשוב לציין, כי מבחינים בין אסתמה אלרגית ואסתמה שאינה אלרגית.

 

2.2 קדחת השחת

בעיה זו מוכרת כבעיה אלרגית קלאסית ופוגעת בחלקים נרחבים של הציבור. קדחת השחת מופיעה בעיקר בתקופת האביב והסתיו והגדרתה מתארת אלרגיות עונתיות לאבקנים ולזרעים. קדחת השחת ידועה גם בשם allergic rhinitis. האבקנים והזרעים גורמים לתגובה חיסונית אלרגית בדרכי הנשימה והתוצאה - דלקות מקומיות הגורמות לעיטוש, עיניים זולגות ונזלת מימית.

חשוב לציין, כי כמעט שלא ניתן לנטרל את הגורמים לקדחת השחת, עובדה המקשה גם היא

על הסובלים ממנה.

 

כיצד מופיעים סימפטומים של אלרגיה?

כאשר עובר האנטיגן נקודה מסוימת נצמדים אליו נוגדנים בשם אימונוגלובולינים. נוגדנים אלה גורמים לתחילתה של שרשרת התרחשויות המובילה לתגובה האלרגית, שהינה לרוב דלקתית במהותה. שרשרת תגובות זו עשויה להתפתח בשני מסלולים עיקריים:

 

1. כאשר נקשרים האימונוגלובולינים לאנטיגן, הם מסמנים אותו כמועמד להשמדה. הצמדה זו מעוררת תגובת השמדה של נוגדנים נוספים כנגד האנטיגן. כל עוד מבוקר התהליך וחומרי הפסולת מסולקים, הרי שלא ייגרם נזק רב. אך כאשר עולה רמת האנטיגנים מעבר ליכולת הטיהור של המערכת, ייגרם נזק רב לרקמות בהן התמקם האנטיגן.

חומרים אמיניים בשם ווסו-אקטיביים, המצויים בעיקר בשוקולד וגבינה, עלולים להאיץ תהליך זה במידה ניכרת.

 

2. סימפטומים שונים במקצת יתרחשו כאשר האימונוגלובולין נקשר לנוגדן נוסף המצוי על גבי תאי מאסט. תאי מאסט אחראיים על שחרור חומרים גורמי-דלקת כהיסטמין ולויקוטריאנים. שחרור כימיקלים אלה בכמות ניכרת יגרום לדלקת מקומית ולהרחבה ניכרת של כלי-הדם בסביבה. תופעה זו נפוצה במצבים של אסתמה, אקזמה ושיגרון. בתהליך זה מושמדים גם תאים רבים הסמוכים או צמודים לאנטיגן.

 

בכל אחד מן המצבים תהא התוצאה פגיעה ברקמות עצמן. החלשתן של רקמות אלה תגרום להחמרת התופעות האלרגיות ולמחלות ותופעות נוספות אשר אינן קשורות דווקא לאלרגיה. לדוגמה: אלרגיה למזון תגרום להתקפה על דפנות המעי הדק, האחראי לחלק ניכר מספיגת הוויטמינים והמינרלים. התוצאה עלולה להיות עיכול לקוי, תת-תזונה, דיכאון, עייפות ועוד.

אבחון האלרגיה

אופייה המורכב של האלרגיה, כמו גם ריבוי הגורמים להופעתה, הופכים את אבחון האלרגיה ובמיוחד אלרגיה למזון, לקשה, מורכב ולעיתים אף יקר. כאשר מבצעים אבחון יש לזכור, כי תופעה אלרגית הינה "נלמדת". כלומר, גם אם מפחיתים מהותית את רמת האלרגן אליו נחשפים, המערכת כבר "למדה" להגיב על נוכחותו בתגובה אלרגית.

 

שיטות אבחון

 

1. שיטת האלימינציה וההכרה מחדש

אחת מן השיטות היעילות ביותר. בבסיסה של שיטה זו השמטתם של גורמים אלרגניים וזיהויים. יתרונותיה של השיטה בכך שהיא אינה יקרה, ניתנת לביצוע ע"י המטופל עצמו, יעילה מאוד ונותנת תשובה לשאלה אלו סימפטומים קשורים לסוגי מזונות שונים. חסרונותיה של השיטה שהיא דורשת סבלנות, משמעת גבוהה, וזמן רב ואינה נותנת אבחנה האם מדובר באלרגיה, חוסר-סבילות או רגישות למזון.  

 

2. שיטת ראסט radio allergo-sorbent test)  -(RAST

שיטת אבחון זו נפוצה ביותר. בשיטה זו נלקחת דגימת דם, ממנה מחושב ייצור נוגדנים לרכיב מזון מסוים. כל סוג מזון נבדק בנפרד והבדיקה מראה לא רק את התגובה האלרגית, אלא אף את דרגת חומרתה. יתרונותיה של השיטה טמונים בכך שהיא אינה דורשת זמן ואינה כואבת. חסרונותיה: היא יקרה מאוד ואינה מאבחנת תגובה שאינה אלרגית.

 

3. שיטת הפעימות

שיטה זו יעילה וזולה. בבסיסה של שיטה זו העיקרון המנחה, כי לאחר צריכת מזון אלרגני עולה תוך זמן קצר קצב הפעימות הלב אצל האדם האלרגי לסוג המזון הספציפי.

 

4. קינסיולוגיה

בשיטה זו מודד המטפל את יכולתה של קבוצת שרירים מסוימת להתנגד לכוח המופעל עליה. לאחר מכן, בודק המטפל שוב את התנגדות השרירים, כאשר המזון החשוד נמצא בפיו של המטופל או מונח על אזור אחר בגופו. שינוי לרעה ביכולת התנגדותו של השריר, יצביע על תגובה אלרגית אפשרית. שיטה זו אינה מדעית, אך קיימות עדויות רבות לגבי יעילותה. השיטה מהירה וזולה. חסרונה נובע מן העובדה שהיא תלויה מאוד במומחיות המטפל.

 

5. שריטת העור

שיטה זו יעילה בעיקר לבדיקת אלרגנים נשאפים, הגורמים לתגובה אלרגית מיידית. בשיטה זו מחדירים תמיסת אלרגן מתחת לעור ומתבוננים בתגובה. שיטה זו שנויה במחלוקת, היא כואבת ואינה נוחה.

 

6. בדיקות דם ותבחיני עור

אלרגיה למזון מאובחנת בקלות יחסית בעזרת תבחיני עור – "טסטים". אך לא בכל מצב: מטופל עם עור חולה מאוד   Atopic Dermatitis (" אסתמה של העור") עשוי לעתים לפגוע במהימנות הבדיקה; חולה שנוטל תרופות אנטי-היסטמיניות עשוי אף הוא להראות טסט שלילי כוזב למרות קיום האלרגיה.

חלופה טובה לתבחיני עור היא בדיקת דם לאלרגיה. בבדיקה זו נמדדים נוגדני IgE (נוגדנים המסוגלים לגרום לתגובה אלרגית) ספציפיים לכל סוג מזון. זו רגישה פחות מתבחין העור ויקרה הרבה יותר. יתרונה לחולה הוא בעובדה שבדיקת דם יחידה מאפשרת להעריך קיומה של אלרגיה למזון לסוגיו. נטילת אנטי-היסטמינים אינה פוגעת במהימנות הבדיקה.

 

טיפול באלרגיה

 

לאחר אבחון האלרגיה, ניכרת חשיבות רבה לגישה הטיפולית. הגישה המקובלת ע"י הרפואה הקונבנציונלית, כמו גם על אנשי מקצוע ומטפלים רבים ברפואה המשלימה, הינה שיטת "דיכוי הסימפטומים". חולים רבים סבורים כי שיטה זו הינה שיטת הטיפול היחידה, אך אין הדבר כך. צורת טיפול זו מתעלמת מן האנטיגן, שהינו הגורם הראשוני לתופעה. התעלמות זו גורמת לנזק מתמשך לרקמות, כמו גם להפחתת יכולתה של מערכת החיסון לטפל בגורמי מחלה אמיתיים, כגון: וירוסים, חיידקים, תאים סרטניים וכו'. בנוסף לכך, קיימת התעלמות מן הנטייה לאלרגיה, שהינה גורם חשוב בכל התגובות האלרגיות.

 

סטטיסטיקה ואלרגיות למזון: ראשית חשוב לציין, כי כל מזון עשוי לגרום לאלרגיה. על פי רוב 10 סוגי מזונות גורמים לכ-90% מהארלגיה. למעלה מ-90 אחוזים מהאלרגיים לחלב פרה, אלרגיים גם לחלב עזים וכבשים.

 

1. טיפול תרופתי באלרגיה

 

1.1 אנטי-היסטמינים: אנטי-היסטמינים מונעים את שחרור ההיסטמין, אחד הגורמים המתווכים בתופעה דלקתית. תרופות אנטי-היסטמיניות מקובלות ביותר בטיפול באלרגיה, ובעיקר בטיפול באלרגיות בדרכי הנשימה. לתרופות אלה תופעות-לוואי לטווח הארוך והן אינן מונעות את הנטייה לאלרגיה. קיימים רכיבים טבעיים רבים בעלי תכונה אנטי-היסטמינית אשר אינם גורמים לתופעות הלוואי המתלוות לטיפול האנטי-היסטמיני התרופתי.

 

1.2 קורטיקוסטרואידים: קורטיקוסטרואידים הינם הורמונים סינתטיים המחקים את פעילותם של ההורמונים של קליפת בלוטת יותרת הכליה. לחומרים אלה ניכרת, בין היתר, השפעה אנטי-דלקתית ואנטי-אלרגית על-ידי דיכוי מערכת החיסון. לנטילת קורטיקוסטרואידים מתלוות תופעות-לוואי רבות ומשמעותיות כגון: סוכרת, תגובתיות ירודה של מערכת החיסון, איבוד סידן, שקיעת שומן, צבירת נוזלים, שינויים במצב הרוח, אימפוטנציה, עלייה במשקל, אובדן מסת השריר, לחץ-דם גבוה וניוון בלוטת האדרנל. מובן, שגם תרופות אלה אינן מטפלות בבעיה עצמה.

 

1.3 סודיום כרומוגליקאט: תרופה מייצבת תאי מאסט המעכבת בכך שחרור היסטמין ולויקוטריאנים. היא יעילה בעיקר בטיפול בקרב ילדים ומשמשת יותר כאמצעי למניעה ולא כטיפול. היא אינה יעילה כאשר ההתקף האלרגי בעיצומו.

 

2. טיפולים טבעיים בנטייה ובסימפטומים של אלרגיה

 

מאמץ מחקרי רב הושקע בבדיקת השפעתם של ויטמינים, מינרלים, אנזימים, צמחי מרפא ורכיבים תזונתיים אחרים על הטיפול בתופעות אלרגיות. בפרק זה נסקור את חלקם ונביא המלצות לטיפול בשני סוגי האלרגיה העיקריים:

 

2.1 אלרגיות לחומרים נשאפים

 

בסוג זה של אלרגיה לא ניתן כמעט להרחיק את האלרגן. על כן, יתרכז המאמץ הטיפולי העיקרי  בהפחתת הסימפטומים ובדיכוי הנטייה האלרגית.

 

המלצות לטיפול:

 

2.1.1  קוורצטין Quercetin

הקוורציטין הינו ביופלבנואיד אקטיבי במיוחד בעל השפעה אנטי-דלקתית חזקה, דומה במבנהו לתרופה סודיום כרומוגליקאט (תרופה בעלת השפעה אנטי-אלרגית), מייצב ממברנות של תאי מאסט ומונע את התפרצותם. תכונותיו אלה של הקוורצטין, נוסף על היותו נוגד-חמצון ומעודד סינתזה של קולגן, הופכות אותו לרכיב חיוני בטיפול באסתמה ובקדחת השחת.

 

ויטמין C (ויותר יעיל פולי אסקורבת אסתר-C) מהווה נוגד-חמצון עיקרי בדרכי הנשימה. במינון גבוה ויטמין C פועל לעיכוב השפעת היסטמין - הוא מונע הפרשת היסטמין ומעודד את פירוקו.

 

קוורצטין מעכב התפתחות התקפים אסתמטיים ומשפר את כושר נשימתם של החולים. הוא אף מגביר ומייעל את פעילותה של מערכת החיסון.

 

2.1.2 המינרל מגנזיום וויטמין B6      (Magnesium and  B6)

המינרל מגנזיום פועל להרפיית שרירים (בניגוד למינרל סידן המסייע לשרירים להתכווץ), תכונה ההופכת אותו לחיוני במהלך התכווצותם של כלי הנשימה (השרירים החלקים אשר עותפים את הברונכים) במצבי אסתמה, ובעיקר לשחרור השרירים החלקים של הסימפונות.

חסר במגנזיום יגביר את הנטייה ללקות בהתקפי אסתמה. אלכוהול וצריכה גבוהה של תרופות משתנות, מגבירים את הפרשת המגנזיום מן הגוף.

 

2.1.3 הצמח סקוטלריה (Scutellariae)

לצמח סיני זה תפקיד חשוב בטיפול במצבי דלקת. הסקוטלריה מכיל פלבנואידים בעלי השפעה אנטי-דלקתית חזקה והוא מסייע להפחתת סימפטומים של אלרגיה ואסתמה, בזכות יכולתו לעכב שחרור של היסטמין ולייצב ממברנות של תאי מאסט (בצמח מצויים רכיבים שונים המעכבים את פיזורם של חומרים יוצרי-דלקת מתאי מאסט). נוסף על כך, לצמח השפעה מרגיעה ומחזקת על מערכת העצבים.

 

 

2.1.4 מולטי-ויטמין

מולטי-ויטמין העשיר בנוגדי-חמצון וביופלבנואידים בעלי השפעה אנטי- דלקתית המשפרים את פעילות מערכת החיסון ומאזנים אותה.

 

המלצות תזונתיות:

* רצוי לסלק גורמים אלרגניים כאלכוהול, מוצרי חלב, סוכר מזוקק, קפאין, מזון מטוגן, חומרים

  משמרים, בשר אדום ואספירין (אלא אם ניתן במרשם רופא).

 

כמו כן מומלץ להימנע מעישון או מהימצאות בסביבת מעשנים.

 

2.2 אלרגיות למזון

 

אבחון אלרגיה למזון, קשה, מורכב ויקר. לנטילת תרופות המקובלות לטיפול בבעיה זו תופעות-לוואי קשות. לעומת זאת, נמצאו ויטמינים, מינרלים, אנזימי עיכול, צמחי מרפא ורכיבים תזונתיים אחרים כיעילים בטיפול באלרגיות למזונות, ללא תופעות לוואי המתלוות לנטילת תרופות. טיפול זה עשוי להקל על הסימפטומים של האלרגיה ואף למנוע את הופעתם.

 

אחד ההבדלים הגדולים בין טיפול באלרגיה לחומרים נשאפים לבין טיפול באלרגיה למזון, הינו כי באלרגיה למזון קל לבצע הרחקה של האלרגן. נוסף על הרחקת האלרגנים, יכלול הטיפול באלרגיה למזון, מתן השלמות תזונתיות שונות לשיפור העיכול, לחיזוק מערכת החיסון, לסתירת היסטמין, וכן לתמיכה במערכת העצבים, במקרים בהם מוחמרת האלרגיה בשל מצבי סטרס.

ההמלצות הבאות יכולות לסייע במניעה ובטיפול בסימפטומים של אלרגיה למזון.

 

המלצות לטיפול:

 

אנזימי עיכול Digestive aid

אנזימי עיכול ובעיקר פנקראטין וחומצה הידרוכלורית. לאנזימי עיכול אלו חשיבות רבה בפירוק רכיבי המזון ובמניעת תופעות אלרגיות, בעיקר ע"י פירוק מושלם של חלבונים. האנזימים החשובים ביותר הינם פנקראטין, ברומליין וחומצה הידרוכלורית.

 

חיידקי מעיים - אסידופילוס Acidophilus) )

מכיל חיידקים ידידותיים (אסידופילוס, ביפידובקטריה) לאיזון פלורה המעיים, לעיכוב צמיחת פטריות, לשיקום הנזקים לדפנות המעיים ולהסדרת תהליכי העיכול .

 

ביו-פלבונואיד קוורצטין (Quercetin)

ביופלונואיד אקטיבי במיוחד, בעל השפעה אנטי-דלקתית חזקה המונע התפרצותם של תאי מאסט. תכונותיו אלה של הקוורצטין, נוסף על היותו נוגד-חמצון הופכות אותו לרכיב חיוני לטיפול בתגובות אלרגיות.

ויטמין C שבמינונים גבוהים סותר היסטמין ומעודד את סילוקו המהיר מן הגוף. כמו כן, מגביר הקוורצטין ומייעל את פעילותה של מערכת החיסון.

 

המלצות נוספות:

 

המינרל אבץ פיקולינט (Zinc Picolinate)    

אבץ הינו מינרל חיוני לתפקודה התקין של מערכת החיסון ומהווה גורם הכרחי בייצור חומצה הידרוכלורית בקיבה החיונית לפירוק חלבונים. פירוק לא מושלם של חלבונים הינו, כאמור, אחד הגורמים העיקריים לאלרגית מזון.

הנחיות: 1 טבלית לפני שינה.

 

מולטי-ויטמין

מולטי-ויטמין המכיל ריכוז של ויטמיני B, הדרושים במצבי סטרס האופייניים לאלרגיה, ויטמין A המגביר את רמות ה-IgA החסר במצבי אלרגיה, וכן רכיבים תזונתיים חיוניים אחרים בעלי יכולת ספיגה והטמאה אופטימליים בגוף.

 

 

המלצות תזונתיות:

יש לבודד גורמים אלרגניים באמצעות בדיקה (כאמור לעיל) מן התזונה.

מזונות אלרגניים פוטנציאליים הינם: חיטה, חלב פרה ומוצריו, שוקולד, קקאו, תירס, פרי הדר, אלכוהול, טבק,  ביצים, דברי מאפה המכילים שיפון, מזונות המכילים את צבע המאכל טרטרזין, מזונות המכילים חומר משמר בשם בנזואט, סוכר מזוקק, קפאין, מזון מטוגן, מונוסודיום גלוטמט, גבינות צהובות ובשלות,  בשר אדום ורכיכות.

 

 

למאמרים נוספים בתחום מערכת הנשימה:
מחלות דלקתיות ודרכי הטיפול בהן | חסרונות השימוש באנטיביוטיקה | אסטמה (קצרת) |  דלקת וקצרת | אלרגיה | מחלות דרכי הנשימה בילדים | מערכת הנשימה | מחלות בדרכי הנשימה | מערכת הנשימה - אנטומיה | מחלות נשימה ואלרגיות | כורכום ואסטמה | 

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים