דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

מסטרון (דרוסטנולון, דרומוסטנולון)

מסטרון הינו סטרואיד אנאבולי שמו הגנרי דרוסטנולון. המסטרון הינו סטרואיד אנבולי הניתן בזריקות על בסיס שמן, והוא נגזר מההורמון דיהידרוטסטוסטרון (DHT), מה שהופך את המסטרון לחבר של משפחת הסטרואידים או האנלוגים של ה- DHT. 

מסטרון (Drostanolone, Dromostanolone)
שם כימי: 2alpha-methyl-androstan-3-one-17beta-ol, 2alpha-methyl-dihydrotestosterone
משקל מולקולרי: 304.46 g / mol
פורמולה: C20H32O2
יצרן מקורי: סיינטקס (Syntex) ואלי לילי
זמן מחצית חיים: 4.5 ימים (פרופיונאט), 10 ימים (איננטאט)
זמן גילוי בבדיקות סמים בספורט: שבועיים
דירוג אנבולי: 62-130
דירוג אנדרוגני: 25 – 40

סקירה והיסטוריית המסטרון

מסטרון (Masteron) הינו סטרואיד אנאבולי שמו הגנרי דרוסטנולון (Drostanolone). המסטרון הינו סטרואיד אנבולי הניתן בזריקות על בסיס שמן, והוא נגזר מההורמון דיהידרוטסטוסטרון (DHT), מה שהופך את המסטרון לחבר של משפחת הסטרואידים או האנלוגים של ה- DHT. סטרואידים אנבוליים אחרים השייכים למשפחת הדיהידרוטסטוסטרון, כוללים: אנאבר, וינסטרול, אנדרול, פרימובולן ועוד. המסטרון בעל פעילות אנבולית מתונה במקרה הטוב (דירוג אנבולי של 62-130), והשפעה אנדרוגנית נמוכה למדי (25 – 40). דבר זה מדגים הבדל בולט בהשוואה לטסטוסטרון.

הפירסומים הראשונים של המסטרון (דרוסטנולון) פורסמו בשנת 1959. המסטרון שיווק תחת שם המותג הידוע כדרולבן (Drolban) בשוק האמריקאי.

המסטרון אושר ע"י ה-FDA בתחילה כתרופה כימותרפית (antineoplastic) בטיפול בחולי סרטן שד בנשים. מסטרון יעיל מאוד במיוחד לתפקיד זה, היות ודירוג השפעתו הנמוך יותר וחלש יותר אנדרוגנית בהשוואה לטסטוסטרון עשוי להיות ניסבל יותר בשימוש לנשים, כמו גם ירידה בשכיחותם של הסימפטומים גבריים (כגון סימני מין גבריים) תהיה פחות בולטת עם הטיפול במסטרון בהשוואה לטסטוסטרון ולסטרואידים אנבוליים אחרים אשר ידועים כבעלי דירוג השפעה אנדרוגנית חזקה.

הפופולריות של המסטרון אצל מפתחי גוף וספורטאים לא תתחיל עוד השנת 1970 ואז הפופולאריות גברה בשנת 1980.

מאפיינים כימיים של מסטרון

השם הספציפי (הגנרי) של מסטרון הוא למעשה דרומוסטנולון – Dromostanolone (דרוסטנולון היה שם מעט יותר מקוצר שניתן לו זמן קצר לאחר השקתו). כפי שהוזכר קודם לכן, המסטרון הינו נגזר של ה- DHT (דיהידרוטסטוסטרון). מסטרון הוא צורה שונה של ה-DHT, שבו קבוצת מתיל בפחמן 2 (המכונה פחמן אלפא) אטום. שינוי הינו הגורם האחראי לעליית הפעילות האנבולית הקלה בהשוואה לטסטוסטרון. בנוסף קבוצת מתיל מגבירה את ההשפעה אנבולית של המסטרון, עקב תנגדות מוגברת להיותו בחילוף חומרים מומר למטבוליטים פעילים של האנזים דהידרוגנז 3-הידרוקסיסטרואיד. אנזים זה נמצא בכמויות גדולות ברקמת שריר, והוא אנזים המשמש לחילוף חומרים של ה- DHT שנכנס לרקמת השריר לשני מטבוליטים פעילים: 3-אלפא אנדרוסטנדיול ו- 3-ביטא אנדרוסטנדיול, שהם אינם פעילים כל כך בהשפעתם האנבולית ברקמת השריר.

המסטרון קיים בשתי גרסאות שונות של דרומוסטנולון פרופיונאט (Propionate Drostanolone) ודרומוסטנול איננטאט (Drostanolone Enanthate). הגרסה הפופולרית ביותר היא גרסת דרומוסטנולון פרופיונאט, ואחריו בפופולריות דרומוסטנולון איננטאט.  התוספת של אסתר זה משנה את זמן מחצית החיים של הורמון וקצב שחרורו.

כתוצאה מכך, דרומוסטנולון פרופיונאט בעל זמן מחצית חיים של 2.5 ימים, ודרומוסטנולון איננטאט בעל זמן מחצית חיים של כ- 10 ימים. האסתרפיקציה (Esterification) אינה עושה מאומה בשינוי השפעות והמאפיינים של ההורמון מלבד פעילותו אודות קצב שחרור של ההורמונים וזמן מחצית חיים.

מאפיינים של מסטרון

בגלל שהמסטרון הינו נגזר מה- DHT, דבר זה שומר על מספר מאפיינים זהים להורמון האב שלו (דיהידרוטסטוסטרון), שאחד מהם הוא חוסר יכולתו לקיים אינטראקציה עם האנזים ארומטאז. אנזים ארומטאז הוא האנזים האחראי להמרה של אנדרוגנים לאסטרוגנים. לכן, מסטרון לא יפגין תופעות לוואי אסטרוגניות בכל מינון, מה שהופך את המסטרון ומבטל את הסיכונים הבאים, כגון: צבירת מים ונפיחות (עקב בצקות), לחץ דם גבוה (כתוצאה מהחזקת מים), עלייה בשומן וגינקומסטיה. אנשים באמצעות השימוש במסטרון חווים רק עלייה במסת השרירים ללא תוספת משקל של מים. לכן המסטרון נחשב לאחר סטרואידים אנבוליים מועדפים ע"י רוב מפתחי גוף וספורטאים בעונת החיטובים לקראת התחרויות והדיאטות.

בשל פעילותו האנבולית הנמוכה עד בינונית, המסטרון אינו נחשב כסטרואיד אנבולי היעיל כתוספת לעלייה במסה השרירית, הוא משמש רק למפתחי גוף התחרותיים שרוצים להשיג מראה מאוד נוקשה וחטוב של הגוף והשרירים, על הבמה במופע הפוזינג. עם זאת, רצוי לציין, כי המאפיינים אלה של "התקשות" או מראה נוקשה של השרירים ע"י השימוש במסטרון אינם נראים בכל שלב, אלא רק שהספורטאי בעל אחוזי שומן נמוכים מספיק בגוף (מתחת ל- 10% שומן בגוף) בכדי לראות ולאפשר לתופעות התקשות השרירים להיות גלויות לעיין.

המסטרון הוכח כבעל בשפעה המעכבת ארומטאז מתונה, כמו גם עשוי לפעול כחסום את אסטרוגנים בקולטני רקמת השד. זו הסיבה לשימוש של המסטרון המקורי והעיקרי כתרופה לטיפול בסרטן שד מתקדם בנשים.


חיפוש :
האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים