דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

וינסטרול (סטנוזולול)

הוינסטרול הינו שמ ו המסחרי הפופולארי ביותר של הסטרואיד האנבולי, סטנוזולול (Stanozolol) שזהו שמו הרפואי-פרמקולוגי. הסטרואיד הגנרי סטנוזולול מגיע בשתי צורות הראשונה אוראלית כלומר בכדורים, צורה זאת תגיעה בשמה המסחרי הנפוץ סטרומבה. הצורה השנייה במתן תוך שרירי (Intra-muscular), המגיעה בצורת תמיסה נוזלית לבנה בבסיס מימי באמפולה.

מבנהו הכימי של הסטרואיד סטנוזולול: 17 alpha-methyl-5alpha- androstano [3,2-c]pyrazol-17 beta-ol

הסטנוזולול משתייך לקבוצת סטרואידים אנבוליים סינטטיים אשר נגזרים מדיהידרוטסטוסטרון (dihydrotestosterone). הסטנוזולול פותח ע"י מעבדות וינתרופ (Winthrop) בשנת 1962, ואושר ע"י ה- FDA לשימוש בבני אדם.
הסטרואיד סטנוזולול (וינסטרול-Winstrol / סטרומבה) מאוד פופולארי בשימוש בקרב ספורטאים, ויש לציין, כי את חלק מהספורטאים שנתפסו עקב השימוש בסטנוזולול היו בן ג'ונסון מקנדה, אשר זכה במדליה אולימפית בריצת 100 מטר באולימפיאדה בשנת 1988. השרירן שון ריי (מפתח גוף מארצות הברית) נמצא בדמו הסטרואיד וינסטרול בתחרות ארנולד שווצנגר קלאסיק.

הסטנוזולול כאמור מצוי בשני צורות נטילה: כדורים לשימוש אוראלי ואמפולות להזרקה תוך-שרירית. השימוש בסטנוזולול לרוב יום יומית בעיקר כשניטל באופן אוראלי, אך ספורטאים גם כשהם צורכים את התרופה בזריקות אחת ליומיים – זהו תהליך מכאיב מאוד! אופן השימוש התכוף בסטנוזולול הינו עקב הסיבה שהוא מכיל קבוצת מתיל. בנוסף אין אפשרות להוסיף לו מולקולת אסטר בגלל הממיסים שלו במים ולא בשמן (Aqueous solution).

חשוב לציין, כי ספורטאים לרוב מעדיפים את הווריאציה לאופן השימוש התוך שרירית בטענה שצורה זאת נותנת להם יותר תוצאות, כל זאת באותו המינון! מה גם שהסטנוזולול הניטל באופן אוראלי מכביד על תפקודי הכבד, היות ותרופה זאת משתייכת למשפחת ה- 17 אלפא אלקילייטד. לכן התרופה האוראלית לאחר בליעתה עוברת תחילה בדרך הכבד, כלומר שאם נקבל אותה באופן תוך שרירי אנו נדלג על השלב הראשוני הנ"ל (ובמידה מסוימת נקל על תפקודי הכבד שלנו). מה גם היות והכבד שלנו מפרק את הסטרואידים הניתנים אוראלית אז בכדי להגיע לאותם רמות בדם מהרכיב הפעיל סטנוזולול, אנו נזדקק למינון גבוהה יותר.

זיהוי של שימוש בסטנוזולול הוינסטרול ניתן לזיהוי בשתן לתקופה של עד 10 ימים לאחר מינון אוראלי מ"ג 5-10. שיטות לזיהוי בדגימות שתן כוללות בדרך כלל כרומטוגרפיה מסת גז או כרומטוגרפיה מסה נוזלית.

הסטנוזולול כאמור מצוי בשני צורות נטילה: 1. כדורים לבליעה, 2. אמפולות להזרקה תוך-שרירית. השימוש בסטנוזולול הינה לרוב יום יומית בעיקר כשהיא ניטלת באופן אוראלי, אך ספורטאים גם כשהם צורכים את התרופה בזריקות יום יומיות או אחת ליומיים – זהו תהליך מכאיב במיוחד!!! חשוב להבין כי התדירות הגבוהה של השימוש בסטנוזולול (וינסטרול) התוך-שרירי הינו בשל העובדה כי הסטרואיד הנ"ל מסיס במים, ומופרש מהגוף באופן מהיר – בהשוואה לסטרואידים בבסיס שומני.

חשוב לציין, כי ספורטאים לרוב מעדיפים את הווריאציה לאופן השימוש התוך שרירית בטענה שצורה זאת נותנת להם יותר תוצאות, כל זאת באותו המינון!!! מה גם שהסטנוזולול הניטל באופן אוראלי מכביד על תפקודי הכבד, היות ותרופה זאת משתייכת למשפחת ה- 17 אלפא אלקילייטד. לכן התרופה האוראלית לאחר בליעתה עוברת תחילה בדרך הכבד, כלומר שאם נקבל אותה באופן תוך שרירי אנו מדלג על השלב הראשוני הזה (ובמידה מסוימת נקל על תפקודי הכבד המסכן שלנו). מה גם היות והכבד שלנו מפרק את הסטרואידים הניתנים אוראלית אז בכדי להגיע לאותם רמות בדם מהרכיב הפעיל סטנוזולול, אנו נזדקק למינון גבוהה יותר.

וינסטרולסטנוזולול Stanozolol) Winstrol) הוא נגזרת של DHT אם כי יש לו כמה תכונות הקולטן פרוגסטין מגרה. עבור הנשים התוצאה היא תופעת התקשות עם מעט תופעות לוואי גבריות בכל אלא במקרים נדירים מאוד.

הסטנוזולול הניטל באופן אוראלי מכביד על תפקודי הכבד, היות ותרופה זאת משתייכת למשפחת ה- 17 אלפא אלקילייטד. לכן התרופה האוראלית לאחר בליעתה עוברת תחילה בדרך הכבד, כלומר שאם נקבל אותה באופן תוך שרירי אנו מדלג על השלב הראשוני הזה (ובמידה מסוימת מקל על תפקודי הכבד המסכן שלנו).

ויננסטרול מאפשר וגורם לעלייה בכוח, בשל הקשרותו החזקה לקולטנים האנדרוגנים. בזמן קצר, ויננסטרול יכול להעלות בצורה דרסטית את הכוח, בתחילת סייקל של מסה, למרות שבמקרה זה, דיאנאבול (מטנדרוסטנולון עדיף) או לקראת סוף סייקל חיטוב, כדי למנוע פגיעה בביצועים. ויננסטרול ממריץ את כמות תאי דם אדומים, דבר זה מאפשר אצל אתלטים להשיג תוצאות טובות יותר.

וינסטרול או הסטנוזולול אם תרצו, הינו סטרואיד מאוד פופולרי בסייקלים יבשים כלומר בסייקלים לחיטוב הגוף והשרירים.
היתרון בוינסטרול בזריקות, שהוא גורם למאזן חנקני גבוה יותר מאשר בגירסא האוראלית, בנוסף הוא פחות רעיל כי הוא לא עובר את השלב הראשון דרך הכבד, אבל כן את השלב השני.

עקב תדירות זריקות גבוהה של הוינסטרול, משתמשים בדרך כלל מזריקים את הסטרואיד במקומות רבים בגוף, כגון: תאומים, כתפיים, ידיים וכו'. כאשר מזריקים לאזורים הנ"ל, ספורטאים שמים לב שישנה עלייה מקומית במסה, דבר זה הינו מיתוס, סטרואידים אינם מעלים את המסה באזורים מקומיים. הדבר הזה נראה לעין, כי הזריקה מפרקת את הכיסוי שעל השריר, דבר אשר נותן לשריר יותר מרחב גדילה עקב יצירה תגובה בצקתית ו\או דלקתית סטרילית. דבר זה הינו זמני, ברוב המקרים גם מאוד מוגבל. זריקות רבות לא יעלו את גודל או מסת השריר הספציפי.
כאשר הכיסוי מתרפא, הוא יכול להוביל לתופעה אשר נקראת compartments syndrome, זו תופעה אשר עצב נלחץ בין השריר לבין הכיסוי שלו. מוביל לקהות בחלק מהמקרים לשיתוק של כל מה שעצב שולט עליו. תופעה זו אינה שכיחה, ואפילו נדירה, אבל הנקודה היא להראות שגדילת שריר מקומית הינה מיתוס שכיח.

מינון יעיל ותדירות השימוש בקרב מפתחי-גוף: זריקה של 50 מ"ג ביום, או בשימוש שכיח יותר של יום כן וליום לא.

הסטרואיד הנ"ל הוא בבסיס מים והוא אינו נמס כל כך טוב במים, לכן ישנו סיכוי גבוה לזיהומים באזור הזריקה, עקב היווצרות קריסטלים הקטנים של החומר.
הזריקה עצמה כואבת, ולרוב תדירות הזריקות הם בבסיס יומי.

מתוך הספר: "סטרואידים – כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול! מאת: ד"ר יעקב עזרא.

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים