טסטוסטרון - Testosterone
טסטוסטרון (testosterone) הינו הורמון מין זכרי המיוצר על ידי האשכים אצל הגבר, ובכמויות קטנות בשחלות אצל נשים. הורמון זה ממריץ צמיחת עצמות ושרירים אצל גברים ונשים, ומגרה התפתחות אצל גברים. מחסור בטסטוסטרון יכול להיגרם על ידי הפרעה באשכים או בבלוטת יותרת המוח. במצב זה אפשר לתת תוספות של טסטוסטרון סינתטי או מופק מבעלי חיים, בהזרקה או דרך הפה.
מהספר: "סטרואידים - כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!" לרכישת הספר נא צרו קשר בנייד: 0528567140
התפתחות הספורט במשך ההיסטוריה יכולה ללמדנו רבות אודות תמורות ושינויים חברתיים ואודות הטבע של הספורט עצמו.
קיימים פרטי אומנות ומבנים הרומזים לכך שהסינים עסקו בספורט כבר בסביבות שנת 4000 לפנה"ס. נראה כי התעמלות הייתה ענף ספורט פופולרי במיוחד בעברה של סין. אנדרטות למלכי מצרים רומזים כי כבר לפני אלפי שנים התעסקו המצרים בספורט, ביניהם ענפי השחיה ודייג. בין ענפי הספורט האחרים ניתן היה למצוא את ענף הטלת הכידון, קפיצה לגובה והאבקות. לענפי הספורט העתיקים מפרס, כגון אומנות הלחימה האיראנית זורקהנה, היו קשרים קרובים לאומנות הלחימה. בין שאר ענפי הספורט שמקורם בפרס, ניתן למנות את הפולו ואת דו הקרב של שני אבירים על סוסים הנקרא ג'וסטינג.
משחקי האולימפיאדה נערכו כל 4 שנים ביוון העתיקה, בכפר קטן בפלופוניסוס הנקרא אולימפיה.
|
מהם הסימנים לטסטוסטרון נמוך?
סטרואידים אנבולים, סטרואידים אנדרוגנים: נקוי הגוף מסטרואידנים אנבולים ואיזון הורמונאלי:
סייקלים של סטרואידים אנאבולים אנדרוגנים:
|
ההיבט הבידורי של הספורט, יחד עם התקשורת ההמונית והעלייה בזמן הפנאי, הוביל להופעת המקצוענות בספורט. מצב זה יצר סתירה בה השכר חשוב יותר מעצם הבידור או בה הספורט התשתנה כך שתהיה יותר ריווחית ופופולרית.
טסטוסטרון הוא הורמון המין הגברי העיקרי. אצל הגבר מיוצר באשכים, ואצל האישה בכמויות קטנות בשחלות. בתחילת היצירה ההורמון מופרש מאשכיו של העובר, משפיע על סימני המין המשניים אצל הגבר ובעל תפקיד מפתח בזכר המוח ובדיכוי תכונות מוחיות נשיות.
מה פעילות הטסטוסטרון בגופנו? הורמון זה גם אחראי על הופעת השיער על הפנים והחזה, עיבוי הקול, העלאת מסת השרירים, עיבוי העצם, יצירת תאי זרע, והדחף המיני. בתחום ההתנהגותי רמות גבוהות של הורמון זה אחראיים לאגרסיביות ותחרותיות.
הפרשת ההורמון פוחתת מגיל 30 ואילך. החל מגיל 50 יש ישנה ירידה משמעותית ביצורו.
מה פוגם בייצור הטסטוסטרון? אלכוהול, סמים, השמנה וספורט תחרותי פוגעים ביצור הטסטוסטרון ובריסון הדחף המיני אצל הגבר.
במקרה של חסר בהורמון זה בתקופת הבגרות או בגיל מתקדם, ניתן לקבל הורמון זה בצורות שונות (משחה, זריקות וכדורים) על מנת להשלים את החסר.
טסטוסטרון הינו כאמור הורמון מין זכרי המיוצר ע"י האשכים אצל הגבר, ובכמויות קטנות בשחלות אצל נשים. הורמון זה ממריץ צמיחת עצמות ושרירים אצל גברים ונשים, ומגרה התפתחות אצל גברים. מחסור בטסטוסטרון יכול להיגרם ע"י הפרעה באשכים או בבלוטת יותרת המוח. במצב זה אפשר לתת תוספות של טסטוסטרון סינתטי או מופק מבעלי חיים, בהזרקה או דרך הפה.
משתמשים בטסטוסטרון להמרצת ההתפתחות המינית אצל נערים בגיל ההתבגרות כאשר ההתפתחות המינית מתעכבת בגלל מחסור בהורמון זה. התרופה עשויה לסייע בהגברת הפוריות אצל גברים הסובלים מהפרעות ביותרת הכליה או באשכים. עם זאת אין התרופה מגבירה את ייצור הזרע אצל גברים עם אשכים תקינים. לעתים נדירות משתמשים עדיין בטסטוסטרון לטיפול בסרטן השד. לגברים הסובלים מרמות טסטוסטרון נמוכות ניתן לתת תוספת של ההורמון באמצעות מריחת ג'ל המכיל טסטוסטרון.
לטסטוסטרון מספר תופעות לוואי. יש לבחור את המינון בזהירות יתרה כאשר נותנים תרופה זו להתפתחות מינית מאוחרת אצל נערים מתבגרים, משום שטסטוסטרון עלול להפריע לצמיחה או להביא להתפתחות מינית מהירה מדי.
בנשים מינונים גבוהים של טסטוסטרון עלולים לגרום להעמקת הקול, לצמיחת יתר של שיער הגוף ולנשירת שיער הראש (התקרחות גברית).
אנדרוגן (הורמון אנבולי)
אחד מקבוצה של הורמונים סטרואידיים, הכוללת טסטוסטרון ואנדרוסטרון ( androgen, androgenic hormone), הגורמים להתפתחות איברי המין הזכריים ומאפיינים זכריים אחרים, כתשעורת אופיינית, צמיחת זקן, העמקת הקול והתפתחות השרירים. מקורם של הורמונים אלה הוא באשכים, אך הם מופרשים גם ע"י קליפת בלוטת יותרת הכליה והשחלות בכמויות קטנות. אצל נשים, ייצור עודף של אנדרוגנים גורם להופעת מאפיינים זכריים (מסקוליניזציה). משתמשים באנדרוגנים טבעיים וסינתטיים כטיפול חלופי בהתבגרות מינית מאוחרת של נערים, בסטרואידים אנבוליים לבניית מסת שרירים, ולטיפול בסרטן השד.בלוטות האשכים
אחד מזוג איברי מין זכריים שמייצרים תאי זרע ומפרישים את הורמון המין הזכרי טסטוסטרון. האשכים (testis, testicle) מתפתחים אצל העובר בבטן, אך יורדים מאוחר יותר אל שק האשכים כדי לשמור על טמפרטורה נמוכה מזו של הגוף, המתאימה לייצור ואחסון של תאי זרע. האשך מורכב מאבוביות נושאות זרע מפותלות, בהן מתפתחים תאי הזרע (ראה ספרמטוגנזיס). האבוביות מכילות גם תאי סרטולי, שכנראה מזינים את תאי הזרע המתפתחים. תאי הזרע עוברים מן האשך אל עילית האשך להשלמת התפתחותם. תאי ליידיג שנמצאים בין האבוביות מייצרים טסטוסטרון.הורמוני מין
כל הורמון סטרואידי שמיוצר בעיקר ע"י השחלות או האשכים, ושאחראי על ויסות ההתפתחות המינית ומערכת הרביה. אסטרוגנים ופרוגסטרון הם הורמוני המין (sex hormone) של האשה; אנדרוגנים הם הורמוני המין של הגבר.סטרואידים
הסטרואידים (steroids) הם קבוצת תרכובות בעלות מבנה משותף. הסטרואידים הטבעיים כוללים את הורמוני המין הזכריים והנקביים (אנדרוגנים ואסטרוגנים), את ההורמונים של קליפת יותרת הכליה (קורטיקוסטרואידים), וכן פרוגסטרון, מלחי מרה וסטרולים. כמו-כן קיימים סטרואידים סינתטיים למטרות רפואיות.אסטרוגנים
האסטרוגנים (estrogen, oestrogen) אחד מקבוצת הורמונים (הכוללת גם אסטריול, אסטרון ואסטרדיול) המופרשים על-ידי השחלות, והאחראים להתפתחות מינית תקינה של האשה ולתפקוד מערכת הרביה שלה. האסטרוגנים מיוצרים בעיקר על-ידי השחלות; כמויות קטנות מיוצרות על-ידי קליפת יותרת הכליה, האשכים אצל הגבר, והשליה. ייצור עודף של אסטרוגן בגברים גורם להתפתחות מאפיינים נשיים (פמיניזציה). אסטרוגנים טבעיים וסינתטיים, בטבליות או בזריקות, ניתנים לטיפול באל-וסת, הפרעות וסתיות, וכן לעיכוב ייצור החלב אצל מיניקות. לגברים נותנים אסטרוגנים לטיפול בסרטן הערמונית. אסטרוגנים סינתטיים מהווים מרכיב חשוב בגלולות למניעת הריון ובטיפול הורמונלי חליפי. השימוש באסטרוגן אינו מומלץ בנשים שסבלו בעבר מסרטן השד או סרטן הרחם.ומה עושים כאשר הגיל עושה את שלו והפרשת הורמון הטסטוסטרון יורדת פלאים? מומחים לגיל המעבר ממליצים, כאשר מדובר בגבר שסובל מתופעות כמו עייפות, דיכאון, עצבנות, ירידה בריכוז ובדחף המיני, לתת תחליפי טסטוסטרון.
ד"ר גיל רביב, אורולוג מבית חולים תל השומר: "מתן טסטוסטרון הופך אנשים למאושרים. זה משפר מאוד את מצב רוחם, מחזיר להם את התפקוד מיני, משפר את יכולת הריכוז ואת איכות השינה. הטסטוסטרון גם מעלה את מסת השריר ומסייע בהורדת שומן, בעיקר באזור הבטן, מגביר את צפיפות העצם, מעלה את הכולסטרול הטוב ומוריד את הרע, ובכלל, מאט את תהליכי ההזדקנות". הורמון ה-dhea נחשב לתוסף מזון בארצות הברית ובארץ ניתן להשיגו בייבוא אישי עם מרשם רופא מיוחד שאושר על ידי הרוקח המחוזי.
פתרון נוסף שעליו ממליץ ד"ר וינקלר הוא הג'ינסנג, צמח מרפא שמייחסים לו יכולת לרפא מצבי סטרס. במחקר שנערך ב-1996 מצאו שהוא מעלה את רמות הטסטוסטרון בדם ואף משפר את איכות הזרע. הג'ינסנג, סבורים מומחים, מגביר את הפרשת ההורמונים מהמוח שמגבירים את הפרשת הטסטוסטרון. עוד טוענים המומחים כי ג'ינסנ.
הטסטוסטרון הינו הורמון המין הגברי. הטסטוסטרון הינו אבן המוצא של הסטרואידים האנאבוליים.
הצעד הראשון לתחילת הבנתם של סטרואידים אנבוליים וכיצד הם פועלים הינו ע"י הבנה מעמיקה של הורמון המין הגברי-טסטוסטרון. יש להבין שכל הסטרואידים אנבוליים הנם נגזרים סינטטיים של האב הקדמון שלהם – טסטוסטרון, כמו גם, שינוי בנגזרת הטסטוסטרון.
ההורמון טסטוסטרון מיוצר ע"י תאי ליידיג המצויים באשכים. אך תחילה אסביר אודות שני מונחים: המונח "אנדוגני" מתייחס למקורו של טסטוסטרון בגוף (הכוונה לייצור בגוף ע"י התאים), בעוד שהמונח "אקסוגני" מתייחס למקור של חומר מחוץ לגוף (דרך בליעה, הזרקה, וכו'). קיימים שני הורמונים המיוצרים בגופנו ואחרים בבני האדם כהורמוני אב ליצירת נגזרים של סטרואידים אנבוליים. אלה הם: ננדרולון ודיהידרוטסטוסטרון (DHT).
טסטוסטרון עובר מטבוליזם בגוף לדיהידרוטסטוסטרון ע"י האנזים 5 אלפא רדוקטאז (5-alpha reductase) מיכן ניתן להבין שדיהידרוטסטוסטרון הינו מטבוליט של טסטוסטרון. יתר על כן, הננדרולון הוא תוצר לוואי של המרת הטסטוסטרון לאסטרוגן. כעת כשאנו יודעים זאת, אנו מבינים שטסטוסטרון, פשוטו כמשמעו מקורו של כל הסטרואידים האנבוליים. בלי טסטוסטרון, דיהידרוטסטוסטרון וננדרולון הם הנגזרים (אנלוגים) האישיים של שלושת הנ"ל.
טסטוסטרון עצמו הוא הורמון המין הזכרי העיקרי. הורמונים מוגדרים ומסווגים כשליחים כימיים בגופנו, כלומר שהורמונים שולחים הודעות לתאים ורקמות השונות בגוף בכדי להעביר מסר לתאים ורקמות מה לעשות. בלי ההורמונים השונים, כל הפונקציות בגוף האדם יפעלו ללא פיקוח ויצאו מכלל שליטה.
כמות טסטוסטרון הממוצע שמייצר גבר, תלוי בגורמים רבים ושונים, הכוללים: גנטיקה אישית, גיל, הרגלי חיים, הרגלי תזונה ורמת הפעילות. בממוצע, שכבר נקבע,הרמה הממוצעת של ייצור טסטוסטרון בגברים הינה בין 50mg – 70mg לשבוע. ידוע שהשפעות בולטות המייצרות את ההורמון טסטוסטרון מפרישות את שיא רמות הטסטוסטרון בגיל ההתבגרות, דבר הבא לידי ביטוי בהפרשה וייצור טסטוסטרון מוגברים. עלייה משמעותית ברמת הטסטוסטרון גורם לשינויים פיזיולוגיים חשובים בגוף האדם ובעיקר בגבר. הטסטוסטרון מסדיר פונקציות רבות ושונות בגוף, כאופייני לכמעט כל ההורמונים.
החשיבות הטסטוסטרון בגוף ותפקידיו
כהורמון מין הזכרי, הטסטוסטרון אחראי על הפיתוח והתחזוקה של מאפייני המין המשניים (העמקת הקול, צמיחת שיער הפנים, הגברת הפרשת הסבום בעור, פיתוח וצמיחת איברי המין הגבריים אשר כולל יצירת תאי זרע (spermatogenesis), עלייה בחשק המיני (לבידו מוגבר) ובתפקוד המיני. כל הפונקציות הנ"ל ידועים כמאפיינים המין המשניים בגבר.
המונח "אנאבולי" מתייחס לקידום וצמיחת רקמות בגוף, במקרה זה מתייחס לקידום הגדילה של רקמות השרירים. זו נוצרת באמצעות יכולתו של הטסטוסטרון לאותת ולגרום לעלייה בשיעור סינתזת החלבונים. זאת הסיבה שגברים בממוצע באופן טבעי שרירים יותר בהשוואה לנשים. נשים מייצרות כמויות קטנות מאוד של טסטוסטרון, הגבר הממוצע מייצר באופן עצמוני כ- 2.5 מ"ג טסטוסטרון ליום. לשם השוואה, נשים מייצרות מדי יום כ- 0.25 מ"ג טסטוסטרון, מבחינה לישובית כמות היצירה המהווה כ- 90% פחות (או 1/10th) בהשוואה לגברים. בנשים, הורמון המין העיקרי שלהם הוא אסטרוגן, האסטרוגן הינו הורמון התשתייך לקבוצת ההורמונים הסטרואידים, אך הוא אינו משתייך לתת הקבוצה המכונה סטרואידים אנאבוליים. אסטרוגן בעל השפעה שונה מאוד בגוף בהשוואה לטסטוסטרון, מכאן הבדלים העצומים בין זכרים לנקבות. לדוגמא, נשים בעלות צליל דיבור "רך" יותר באופן טבעי, אחוזי השומן בגוף גבוהים יותר לבשוואה לגברים, הנ"ל הינם מאפיינים טיפוסיים של ההורמון אסטרוגן. בעוד שהאסטרוגן מסייע לקדם אתאחסון השומן באזורים שונים של הגוף (השמנה נשית), שחשוב באופן טבעי לנשים לתפקידים ספציפיים (כגון: הריון והתפתחות העובר).
טסטוסטרון אופן פעילותו ברמה התאית
כמו עם כל ההורמונים, ההשפעות המערכתיות של טסטוסטרון הן די מורכבות, וכרוכים במנגנונים שונים. כל הסטרואידים אנבוליים הינם נגזרים של הטסטוסטרון, לכן יש הרבה יותר מאותם מאפיינים בדיוק כמו זהות התכונות הגנטיות המועברות מדור לדור מההורה לילדיו. רקמות היעד הספציפיות של טסטוסטרון כוללות רקמת שריר (שרירי השלד), רקמת העור (מתחת לעור ועור בהתאמה), קרקפת, כליות, עצמות, מערכת העצבים המרכזית, וערמונית. מה מתרחש ברקמות אלה? היא אותה פעולה בכלל ובפעילות של כל ההורמונים: ההורמון נקשר לקולטן הממוקם בתוך התא (גם עליו) של סוג הרקמה המסוימת, וייזום הודעה (שולח מסר) לתא להורות לתא לבצע פעולה מסוימת. במקרה של הורמונים סטרואידים, כמו: טסטוסטרון ואסטרוגן, הקולטנים הספציפיים נמצאים בתוך התא. טסטוסטרון במיוחד יהיה יפעיל ויקשר לקולטנים אנדרוגנים בכדי ליצור את השפעותיו.
סוגי הורמונים אחרים, כגון: הורמונים פפטידים (הידועים גם כהורמונים חלבוניים) צריכים להיקשר לקולטנים הנמצאים על פני השטח החיצוניים של קרום התא.
בתוך תאי השרירים, הטסטוסטרון אכן מורה לתא להתחיל את הבנייה של מרכיבי תאי שרירים חדשים (שהם חלבוני התכווצות אקטין ומיוזין), כמו גם מבטא את שעתוק הגנים של פונקציות אחרות, כגון: מורה לתאי השרירים להגדיל את האחסון שלו והקיבולת לפחמימות בצורת גליקוגן (הצורה שמיש של פחמימות לאנרגיה בתאי השריר). כל התהליך הזה בכל שלביו הוא תהליך איטי ומתרחש במשך שעות. מחקרים הוכיחו זאת, שנמצא כי בממוצע, הורמוני סטרואידים אנבוליים דורשים כ- 4 – 6 שעות לפני שמנתקים ההורמונים מהקולטנים בתוך התא.
האנדרוגנים (טסטוסטרון) בכליות, בדרך אותו האיתות דרך קולטן והאינטראקציה, מסמן לתאי הכליות להתחיל או להגביר את ייצור של הורמון המכונה אריתרופויאטין (EPO או Erythropoietin), הורמון חלבוני זה לאחר מכן עובר למוח העצם מסמן וגורם לעלייה בייצור תאי הדם האדומים. דבר המוביל לייצור מוגבר של תאי דם אדומים ולרמות המוגלובין גבוהות יותר תוך כדי השימוש הסייקל של סטרואידים אנבוליים. "רמות המוגלובין" ו"ספירת תאי דם אדומים" הן מילים נרדפות, כמו המוגלובין שהוא חלבון המצוי במרכזו של כל תאי דהם האדומים, שבה הוא ממגנט אליו חמצן, כאשר כדוריות דם אדומות משמשות לנשאיות של החמצן אל הרקמות השומות.
תאי שומן הם גם מגיבים לאנדרוגנים כדוגמת הטסטוסטרון, למרות שהאנדרוגנים אינם גורמים לאיבוד שומן רציני, הם עדיין יוצרים פירוק שומן (lipolysis) בתאי השומן. דרך האינטראקציית האנדרוגנים עם קולטנים האנדרוגנים שבתאי השומן, כמות הקולטנים בטא אדרנרגיים גם גדלה העת השימוש באנדרוגנים. דבר זה בולט מאוד בקרב נשים שכן נשים בעלות רמות נמוכות של אנדרוגנים בהשוואה לגברים, אך יש לציין, שאסטרוגן ממלא תפקיד באחסון שומן מוגבר בגוף. מיכן ניתן להסיק שבמצבים של תת פעילות הגונדות (Hypogonadism) רמות אסטרוגנים גבוהה תגביר את הנטייה לצבירת שומנים, בדומה למצב של סיום סייקל ללא תהליך ה- PCT.
תאים ורקמות אחרים בגוף שהטסטוסטרון מפעיל את השפעותיו על קולטני האנדרוגן, כוללים את בלוטות החלב בעור, זקיקי השיער בעור, קרקפת, בלוטת הערמונית, ובאזורים מסוימים אחרים. בתחומים כגון: קרקפת, עור וערמונית ידועים כרקמות מגיבות לאנדרוגנים. האינטראקציית הטסטוסטרון בתאים אלה היא שמביאה למאפייני מין משניים זכריים, כמו בגיל ההתבגרות. סימני המין המשניים כוללים גדילת שיער הפנים (זקן) והגוף (שיעור יתר בהשווואה לנשים), הפרש סבום (שמן) מוגברת של בלוטות החלב בעור, ולכן עלייה בנטייה לפתח אקנה. אנשים שאינם רגישים לפעילות האנדרוגים (סטרואידים אנבוליים) ברקמות אלה לא יפתחו את תופעות הלוואי הנ"ל. יש לציין, כי רקמות מגיבים לאנדרוגן אלה בפרט נועדו להיות מושפעים יותר מההורמון לדיהידרוטסטוסטרון (DHT) שהוא למעשה אנדרוגן חזק יותר. הדיהידרוטסטוסטרון שנוצר מטסטוסטרון בקמות אלה. הקרקפת, העור, והערמונית מכילים רמות גבוהות של האנזים 5 אלפא רדוקטאז (5AR), שהוא האנזים שאחראי להמרת הטסטוסטרוןלדיהידרוטסטוסטרון. דיהידרוטסטוסטרון נקשר הרבה יותר חזק לקולטני אנדרוגן בהשוואה לטסטוסטרון.
אנדרוגנים הקרקפת ונשירת שיער, כדי לאבד את השיער מרמות אנדרוגן מוגברים או כתוצאה מהשימוש בסטרואידים אנבוליים. כפי שהוזכרו קודם לכן, טסטוסטרון ודיהידרוטסטוסטרון המטבולית החזק שלו יכולים להיקשר לקולטנים האנדרוגנים הממוקמים בקרקפת, ולגרום להתקרחות, אך רק באנשים שיש להם התכונה הגנטית הנדרשת לביטוי המצב, הוא יכול להתרחש בשני המינים – גברים ונשים. מי שלא ירש את הגן הספציפי הנדרש להפעלה הנ"ל לא יחווה את ההשפעה הזאת בכל מינון של השימוש בסטרואידים אנאבוליים אנדרוגניים. סטרואידים אנבוליים האנדרוגניים ביותר, הם: טרנבולון ואנדרול.
שימושים רפואיים בטסטוסטרון וטיפול בתחליפי טסטוסטרון (TRT)
טסטוסטרון ונגזרותיו בעלי שפע של יישומים רפואיים לטיפול במצבים שונים ומחלות. טסטוסטרון והאנלוגים שלו מצויים בשימוש לטיפול ביפוגונדיזם וגיל המעבר בגברים (andropause), סרטן השד בנשים, אנגיואדמה תורשתית, אנמיה, פירוק שרירים משני כתוצאה מחלות, כגון: איידס (HIV), ניוון שרירים, פוריות הגבר, אי ספיקת צמיחה בגיל התבגרות, אוסטיאופורוזיס (התדלדלות העצמות), בעיות בחשק המיני של נשים,תשמונת טרנר ותסמונת קליינפלטר, גיל המעבר, דימום רחמי כרוני (Menorrhagia), לטיפול באנדומטריוזיס (תאי רירית רחם (אנדומטריום) המצוים ברחם, במחלה מצויים מחוץ לרחם), ומצבים שונים אחרים.
המטרה העיקרית לטסטוסטרון עצמו מבחינה רפואית, היא לצורך הטיפול בטסטוסטרון כתחליף הורמונלי (Testosterone Replacement Therapy-TRT), הידוע גם כטיפול הורמונלי חלופי, טיפול בתחליפי אנדרוגן (androgen replacement therapy-ART). הינו בדרך כלל טיפול ניתן לאנשים אשר בגופם מצויות רמות נמוכות יותר מהרמות הנורמליות של טסטוסטרון.
הטיפול ביפוגונדיזם וגיל המעבר בגברים הוא אולי המטרה השכיחה ביותר לשימוש בטסטוסטרון בעולם הרפואה בכל רחבי העולם. זוהי שיטת טיפול פשוטה שיכול להיות מוגדרת בקלות כתוספת טסטוסטרון על מנת לשחזר את רמות הטסטוסטרון של גבר בטווח הנורמלי-גבוה.
הסימפטומים השטחיים הראשוניים של רמות נמוכות של טסטוסטרון הם קלים לזיהוי מבחינת סימנים ותסמינים, הכוללים הפחתה ניכרת בתפקוד ובחשק מיני (לרבות בעיות זיקפה), ירידה בולטת של אנרגיה היומית באופן כללי, ירידה בכוח וביצועים גופניים באופן כללי, דיכאון (בדרגות שונות), ירידת במסת העצמות ונטייה לפתח אוסטאופורוזיס במשך הזמן, ירידה במוטיבציה, ירידה בזיכרון, ואובדן מסת השרירים. טסטוסטרון אנדוגני הממוצע "נורמלי" נחשב בין 350ng/dl ו850ng/dl. מגוון זה של 350 – 850ng/dl, כאמור, עשוי להשתנות (לדוגמה, חלק הספרות רפואית מצביעה על טווח של 241 – 827ng/dl בחלק מהמדינות / ארגונים באופן כללי, 350 -. מגוון 850ng/dl הוא נחשב לטווח הנורמלי.
למרות שזה 350 – מגוון 850ng/dl נחשב טווח "הנורמלי", במסגרתו קיים קצה נמוך, באמצע, וגבוה בתוך הטווח הנורמלי הזה. לדוגמה, אם אדם בעל רמת של 750ng/dl טסטוסטרון פלזמה דם, הם אמרו להיות בקצה הגבוה של הטווח הנורמלי. ישנם טווחים שונים שבו תסמינים שונים יהפכו להקל עם TRT. לדוגמא, אם הרמות משוחזרות ל350ng/dl ומעלה, בעיות בתפקוד והחשק מיניים הוא תיקן. טסטוסטרון איננטאט ניתן באמפולות של 250 מ"ג פעם אחת בכל 21 ימים לאחר 6 חודשים הראה עלייה של כ- 5% בצפיפות עצם. זוהי דוגמא מושלמת לאופן השימוש של טסטוסטרון בכדי לשחזר את הרמות פיזיולוגיות נורמליות יכול לעזור לשחזר ולשפר את התפקוד של רבים מהמערכות השונות כפי שתואר קודם לכן. הטיפול בטסטוסטרון כולל עלייה בספירת תאי הדם האדומים, המתרגמת סיבולת מוגברת, שיפור באנרגיה, עלייה ושיקום במסת השרירים.
ישנם מחקרים שונים שנקבעו בו, בממוצע, רמות טסטוסטרון צריכה להיות אצל גברים לפי קבוצות גיל שונות. מחקרים אלה קבעו את רמות הטסטוסטרון בפלזמה דם החציון הבאות בהתאם לגיל.
חשוב לזכור שמספרים אלה אינם חקוקים בסלע, ואכן יכול להיות שונה מאוד תלוי באדם באופן אינדיבידואלי. זה מאוד חשוב שיהיה רופא שמבין ומפרש את פונקציות ואת התוצאות האלה כמו שצריך. לדוגמא, טסטוסטרון הכולל (total Testosterone) הוא שונה מאוד מהטסטוסטרון חופשי (טסטוסטרון החופשי-free Testosterone הוא כמות הטסטוסטרון בפלזמת דם, כי הוא לא מאוגד ע"י SHBG וחופשי לעשות את פעולתו בגוף). SHBG, למי שלא יודע, הוא חלבון שנקשר להורמוני מין (כגון טסטוסטרון, אסטרוגן, וכו') והופך אותם לבלתי פעילים, במהות "איזוק" הורמון, שתוצאת ההורמון מרחפת בזרם הדם עושה שום דבר.
יש להבין שרמות נמוכות של טסטוסטרון קשורות אכן לסימפטומים שתוארו קודם לכן, אך גם עם שורה של סיבוכים בריאותיים וסיכונים אחרים. סיכון אחד כזה לדוגמא בגברים בעלי רמות טסטוסטרון נמוכות הוא בסיכון מוגבר למחלת לב וכלי דם (cardiovascular disease-CVD). מחקרים הוכיחו כי טסטוסטרון המשמש לצורך טיפול הורמונלי חלופי הראה שינוי חיובי בפרופיל השומנים בדם (כולסטרול), כך נצפה בהפחתת הכולסטרול LDL "הרע", כולסטרול כללי, כמו גם לא חל שינויים ברמות כולסטרול HDL "הטוב". בנוסף לשינוי החיובי הזה, השחזור של רמות טסטוסטרון לטווחים נורמלי גבוהים יותר יעיל בכדי להפחית את רקמת שומן (שומן בבטן), שיעור נמוך יותר של השמנה, ולשפר את רגישות הגוף לאינסולין, כמו גם איזון והפחתת הגלוקוז בדם. תוספת טסטוסטרון עשויה להפחית את רמות הדלקת בגוף ע"י הגברת רמות של IL-10 ציטוקינים אנטי הדלקתיים, הפחתת ציטוקינים הדלקתיים TNFalpha, IL-1beta, ו-IL-6. דבר זה מסייע בהפחתת תגובות דלקתיות מערכתיות, וגם להגן על דפנות העורקים מאותם השפעות המזיקות של הדלקת.
ישנם כמובן כמה סיכונים ותופעות לוואי פוטנציאליים הקשורים לטיפול הורמונלי בטסטוסטרון (TRT). תופעות לוואי הקשורות לתוספת טסטוסטרון הן אותה רשימה של תופעות לוואי כמו זה של כל שימוש בטסטוסטרון, אך במיוחד, נצפה בגברים מבוגרים להיתקל במידה רבה יותר של תופעות לוואי אפשריות מחולי TRT בהשוואה לאנשים צעירים יותר. כי טסטוסטרון הינו אנדרוגן, העלול לגרום לאנשים מסוימים היפרפלזיה שפירה של הערמונית (Benign Prostatic Hyperplasia-BPH) ולהגדיל את רמות האנטיגן ספציפי לערמונית (PSA-Prostate Specific Antigen). היפרטרופיה של בלוטת הערמונית (פרוסטטה) הינה בעיה הגורמת לאי נוחות במתן שתן, למרות שטסטוסטרון ואנדרוגנים קשורים (כגון: DHT) הם לא האשמים בסרטן הערמונית, למרות שההאנדרוגניים יכולים להוות בתנאים מסויימים לטריגר לצד הורמונים תורמים אחרים לסיכון שכזה. גברים נורמלים ובריאים שאינם סובלים מבעיות בבלוטת הערמונית לפני הטיפול ההורמונלי בטסטוסטרון בדרך כלל אינם מראים בעיות הנ"ל, לכן מומלץ שגברים שיש להם (או שיש לי בעבר) סרטן ו/או רמות PSA גבוהות להימנע מהשימוש בטסטוסטרון.
