דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

הורמון גדילה (סומאטרופין) growth hormone


הורמון גדילה (שמותיו המסחרים סומאטוטרופין, ביוטרופין) growth hormone הינו הורמון החיוני לגביה לגובה וצמיחה גופנית. לעיתים משמש לטיפולי אנטי אייג'ינג ובקרב ספורטאים. 


הורמון גדילה (gh - growth hormone), הנקרא גם: somatotropin, מיוצר בבלוטת יותרת המוח (בלוטת ההיפופיזה).
בקרב ילדים ומתבגרים הורמון הגדילה ממריץ צמיחה והתפתחות תקינה של הגוף והשרירים.

אם הורמון זה אינו מיוצר בכמות מספקת חלה האטה בצמיחה, והתוצאה היא קומה קצרה, מתחת לגבול התחתון של גובה תקין. היום קיימת צורה סינתטית של החומר המחליפה את צורתו הטבעית.

לעיתים ישנם ספורטאים העושים שימוש לרעה בחומר זה כדי לפתח את שריריהם, בדומה לשימוש בסטרואידים אנבוליים. יש לומר כי רק לעיתים נדירות נצפות תופעות לוואי עם השימוש בתרופה זו. הגדילה צריכה להיות מנוטרת בקפידה תוך כדי הטיפול ההורמונלי. קיים סיכון קל להתפתחות סוכרת, ולעיתים עלולה לחול ירידה בתפקוד בלוטת התריס.

שימושים נוספים הנחקרים כיום הם טיפול ברזון קיצוני הנובע מאיידס ורזון הנובע מסרטן.

מאפיינים מבניים: פפטיד שאורכו 191-199 חומצות אמינו ומשקלו 22 דלטונים, הכולל שני גשרי ציסטאין וראש חומצי שטבעת קטנה בקצהו. כלומר, מבנה של לולאה גדולה ולולאה קטנה. הורמון הגדילה מופרש במהלך כל שנות החיים. והחל מגיל מהעשור השני והשלישי לחיים רמתו יורדת.

* הורמון הגדילה מסייע ביצירת חלבונים ובמניעת פירוקם.הורמון גדילה
הורמון גדילה מסייע בעליית מסת השריר ע"י יצירת היפרפלזיה (פיצול התאים) וגם ע"י כך שהורמון הגדילה מגביר את סינתזת החלבון ברקמת השריר. 
* הורמון הגדילה מסייע בצימצום מסת השומן, כלומר לחיטוב השרירים ע"י קידם תגובה ליפוטרופית (lipolysis).
* הורמון גדילה מגביר את קליטת הגלוקוז (סוכר הדם) בשרירים. מפחית את ספיגת הגלוקוז בכבד ומעודד גלוקונאוגנזה (יצירת סוכר מגליקוגן) בכבד.
* הורמון גדילה מעודד את ההתפתחות המינית, מעלה את תפוקת הלב והכליות.
* הורמון גדילה מוריד רמות כולסטרול.
* הורמון גדילה  מאיץ ריפוי פצעים וחבלות.
* הורמון גדילה גורם לעלייה בפעילות המערכת החיסונית ומעורר את תפקודה של המערכת החיסונית.
* הורמון גדילה מסייע בהפחתת לחץ הדם.
* הורמון גדילה מסייע בחיזוק רקמת העצם, הורמון הגדילה מגביר אצירת סידן (קלציום), מחזקת ומגבירה את מינרליזציה של העצמות.
* הורמון גדילה מגביר את שנת חלומות וסינתזת חלבונים במוח החיוניים להגברת הזיכרון לטווח הארוך.
* הורמון הגדילה ממריץ את הגדילה של כל האיברים הפנימיים כולל המוח, מעיים וכו'.
* הורמון גדילה תורם לשמירה על והתפקוד תאי הלבלב.

נוסף לפעילותו הישירה, הורמון הגדילה פועל באופנים עקיפים:

1. הורמון גדילה נקשר לרצפטורים על גבי ממברנות תאי הכבד הכליה והשריר וגורם לשחרור של igf-1 (אינסולין לייק גרו-פקטור-1) מעוררי גדילה למחזור הדם. הנ"ל משפיעים על תאים סומטיים תוך שרירים לגדילת תאים, חלוקת תאים והם בעלי חשיבות מרובה בצמיחת הסחוסים ורקמות החיבור.

2. ההורמון נקשר לרצפטורי הורמון הגדילה שבתאי השומן ומביא לעלייה בחומצות שומן חופשיות ע"י העלאת קצב פרוק השומן. כלומר מעודד תהליכים ליפוטרופיים (פירוק חומצות השומן בתאי השומן).

3. מתרכב עם רקמות וסקולריות (כלי דם) - התרכבות זו מביאה לפירוק פוליסכרידים (רבי-סוכרים) לגלוקוז (חדי סוכרים) שנכנסים לזרם הדם.

הפרשת הורמון הגדילה תלויה בגיל. לאחר העשור השני יורדת הכמות המופרשת ממנו בכ- 10 עד 15 אחוזים בקירוב, בכל עשור.

הבקרה על הורמון הגדילה נעשית באופנים רבים, ברמה ההורמונלית הבקרה נעשית בראש ובראשונה בהיפותלמוס על ידי הפקטור לשחרור הורמון הגדילה (growth hormone-releasing factor) או בקיצור: ghrf, אשר מעודד את הפרשת ההורמון, וסומטוסטטין אשר מעכב את הפרשתו. הורמון הגדילה עצמו מעכב את הפרשתו על ידי מנגנון משוב שלילי.

בקרת הורמון גדילה קשורה אף במצבו הפנימי והחיצוני של הפרט: מצב של רעב יגביר את הפרשת הורמון הגדילה, בעוד שאכילה תביא לדיכוי ההפרשה. רמה גבוהה של גלוקוז בדם תדכא את הפרשת הורמון הגדילה. באופן דומה, מאמץ גופני הדורש אנרגיה רבה וזמינה מעודד הפרשת הורמון הגדילה, דבר המביא לניצול שומנים ויצור גליקוגן (מאגר אנרגיה) לשרירי הלב והשלד. כמו כן, עליה ברמת חומצות האמינו החופשיות תגרום להפרשת יתר של הורמון הגדילה, דבר שיגרום להחדרתן לתא. אולם עלייה בחומצות השומן החופשיות תגרום לירידה ברמתו של הורמון הגדילה.


פעילות הורמון הגדילה

שיווי משקל בין ההורמון המגרה: הורמון המשחרר הורמון הגדילה (Growth-hormone-releasing hormone) או בקיצור: ghrh וההורמון המעכב סומטוסטטין (Somatostatin) גורמים להפרשת ו/או לדיכוי הורמון גדילה מבלוטת ההיפופיזה.

הורמון הגדילה הוא הורמון בונה רקמות (אנבולי), בעל השפעות מעודדות גדילה, מפרק שומן (ליפוליטי) וגורם להטיית חילוף החומרים לכוון של יצירת סוכרים - פרוסוכרתי. 
ההורמון מגרה יצור של חלבונים וגורם לעליה במסת שריר. בחילוף חומרים של השומן - חשיפה ממושכת של תאי שומן (מעבר לשעה אחת) להורמון גדילה, גורמת לעידוד הפרוק רקמת השומן, וכך גורם לעליה ברמות חומצות שומן חופשיות וגליצרול בדם. פעולה זו נוגדת את פעילות האינסולין אשר מוריד את רמת הסוכר בדם, כלומר פעילות אנטגוניסטית.
מתן הורמון גדילה למבוגרים חסרי הורמון גדילה מעלה את רמת חומצות שומן חופשיות בדם (כך מסייע להפחית את אחוזי השומן התת עורי), מוריד את רמת ה- vldl (ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה מאוד) העשיר בכולסטרול (כך עשוי לסייע במניעת טרשת עורקים). 

 
 

הורמון גדילה ומערכת הלב וכלי הדם

הורמון הגדילה משפר את תגובתיות של כלי הדם של האמה (יכולת התרחבותם) בתגובה לניטריק אוקסיד (Nitric Oxide). משפר את תפקוד האנדותל (התאים המצפים את כלי הדם, השכבה הפנימית).

נמצא שהורמון הגדילה מוריד מדדי דלקת: אינטרלוקין 6 ו- C-reactive protein (בקיצור:CRP). כך פורסם בירחון clinical endocrinology ביולי 2002: כי בעת חוסר הורמון גדילה, קיימים גורמי סיכון למחלות לב: פיזור שומן (פיזור שומן אבדומינאלי מגביר את הנטייה למחלות קרדיווסקולריות), פרופיל שומנים בדם (ldl ו- hdl-כולסטרול), תנגודת לאינסולין, לחץ דם גבוה, שינוי בצורת כלי הדם והתגובתיות שלהם.

למעשה מרבית המחקרים רומזים על יתרון הטיפול בהורמון גדילה כאשר משלימים מצבי חסר, אך יש לומר כי אין כעת הוכחה שטיפול זה מונע מחלות. בירחון Drug Safety 2002 פורסם שהיו מקרים של אי סבילות לסוכר ואפילו התפתחות סוכרת כתוצאה מהטיפול בהורמון גדילה.
להורמון הגדילה השפעה הגורמת לבנית מסת עצם, הורמון הגדילה גורם לשמירת המינרלים התוך תאיים העיקריים כמו: אשלגן מגנזיום וזרחן.
ההורמון מעלה רמות זרחן בנסיוב, דרך השפעה ישירה על הכליה, להגברת הספיגת הזרחן.

טיפול בהורמון גדילה (בצורה בלתי מבוקרת ובעיקר במינונים גבוהים) במיוחד במבוגרים גורם לשמירת נתרן בגוף, ירידה בהפרשת נתרן בשתן, וכתוצאה מכך עליה בנפח הנוזלים בגוף עד כדי מצב של יתר לחץ דם ובצקות.

בילדים ונוער תופעה זו מזערית קצרה וחולפת. הצטברות הנוזלים מתרחשת בעיקר בשבועות הראשונים לאחר תחילת הטיפול. תיתכן הגדלת שדיים (גניקומסטיה) חולפת בתחילת הטיפול.

האם הורמון גדילה גורם לממאירות?

בסיכומים מן הספרות הרפואית, לא נראה שהורמון הגדילה גורם להחזרת גידולים שנותחו או טופלו בהצלחה או לגדילה נוספת של גידול ביותרת המוח.
קיים דיווח לאחרונה על עליה בשכיחות סרטן המעי הגס במבוגרים שטופלו בהורמון גדילה.
קיים קשר סטטיסטי בין רמת IGF-1 גבוהה בגיל צעיר, להופעת סרטן פרוסטטה בגברים מבוגרים וסרטן שד בנשים מבוגרת.
על כן, דואגים היום לתת טיפול בהורמון גדילה שאינו גורם לעליית הורמון הגדילה מעל לנורמה. כמו כן שוקלים האם לתת הורמון גדילה לאנשים הנוטים לממאירות.

מה ההפרשה הנורמלית של הורמון גדילה?

הפרשת הורמון הגדילה הולכת ועולה בהתבגרות ויורדת עם השנים לרמות נמוכות, לעיתים קרובות יורדת רמתו לאפס.
הרמה הממוצעת של הורמון גדילה מגיעה לשיא של 5-12 ננוגרם למל' בגיל ההתבגרות ויורדת בהדרגה עד רמה ממוצעת של 0.5-1 ננוגרם למל מגיל 50 והלאה. שיא הורמון גדילה בתגובה לגירוי תרופתי מלאכותי אף היא יורדת עם הגיל, אך יש לציין שתגובות אלה אינן עקביות.

חוסר הורמון גדילה בגיל המבוגר

ישנו הצורך לבצע ראשית בדיקת דם אנדוקרינית להורמון הגדילה ול- IGF-1. אולם צריכה להתבסס על נתונים מהבדיקה הגופנית ומתלונות החולה.

הסימנים בחסר הורמון גדילה

הסימנים השכיחים של חסר הורמון גדילה, הם: ירידה במסת השרירים, ירידה במסת העצם (לעיתים עד כדי התפתחות אוסטאופורוזיס). עליה במסת השומן במיוחד הבטנית. עור יבש ודק, ירידה בהזעה. ירידה בכוח שרירים ובכושר ביצוע במאמץ, ירידה בהרגשה הטובה (well-being).

בדיקות מעבדה להוכחת חוסר בהורמון גדילה

בדיקת הורמון גדילה נעשית ע"י בדיקת הרמה בדם לאחר גירוי ע"י תרופות מסוימות (כגון: קלונידין, אינסולין, ארגינין ורכיבים נוספים) בצום.

אופן ומטרת הטיפול בהורמון גדילה

טיפול: המטרה תיקון הפגמים הביוכימיים ואחרים הכרוכים בחוסר הורמון גדילה.
המינון: ה- FDA המליץ להתחיל במנה של 6 מיקרוגרם לכל ק"ג ליום. מינון מקסימלי של 25 מיקרוגרם לכל ק"ג ליום, יש להגביל למינון של 35 מקרוגרם לק"ג ליום מעל גיל 35. ממליצים שהטיפול יינתן כל יום בשעות הערב וזאת הכדי לחקות את ההפרשה הטבעית.

בקרת יעילות הטיפול בהורמון גדילה

בדיקת רמת IGF-1. בתחילה תיתכן הבדיקה כל חודש חודשיים. לאחר הגעה לרמה קבועה, יש לבדוק פעמיים בשנה. יש צורך לעקוב אחר רמת השומנים. ניתן לעקוב אחר צפיפות עצם, מסת השומן, הקף המותניים וכו'....

בטיחות משימוש בהורמון גדילה

יתכנו סיבוכים בעת השימוש בהורמון גדילה, כגון: צבירת נוזלים ובצקות, תיסמונת התעלה הקרפלית (tunnel carpal), כאבי פרקים ונפיחויות הפרקים, היפרגליקמיה (עלייה ברמות הסוכר בדם). כמו כן, יש לבצע מעקב צמוד יותר אחר ניצולי גידולים. מעקב אחר תפקוד בלוטת התירואיד, ולחץ תוך גולגולתי מוגבר.
 

הורמון גדילה (GH) תפקוד ותופעות לוואי


תוספי תזונה והורמון גדילה טבעי

ישנם תוספי תזונה ובעיקר תוספי מזון לספורטאים, אשר מגבירים את רמות הורמון הגדילה, שימוש בתוספי מזון להגברת הורמון הגדילה נעשה בכדי ליצור השפעות אנבוליות הגורמות לעלייה במסת השרירים (פיתוח גוף) ושריפת שומנים. יש לציין, כי ישנם מטופלים ספורטאים צעירים ואפילו ספורטאים מבוגרים אשר הגיבו למתן הורמון גדילה ו/או תוספי תזונה המגבירים הורמון גדילה טבעי, בצמיחה לגובה. כך גם נמצא במחקרים בלתי מבוקרים, כי ישנה נטייה לגבוה או לצמוח לגובה בכמספר סמטימטרים, בממוצע כ-2 עד 5 סנטימטר. להלן קישור לתוספי מזון המגבירים את הפרשת הורמון הגדילה הטבעי מבלוטת ההיפופיזה: הורמון גדילה טבעי


הורמון גדילה אנושי

 
הורמון גדילה אנושי Human Growth Hormone או בקיצור: HGH מפעיל את המציחה לקידום השפעות שונות, כגון: תיאוריה ראשונה נקראת תיאורית מפעיל כפול. תיאוריה שנייה נקרא בשמו סומטומדין ("המתווך של צמיחה").
 
תיאוריית המפעיל הכפול קובעת שהורמון הגדילה - GH בעצמו יש את ההשפעות הישירות על התהליכים האנבוליים ברקמות גופנו. תיאוריה זו נתמכת ע"י מחקרים שבחנו את ההשפעות של הזרקת הורמון גדילה ישירות לתוך לוחיות הצמיחה. יש לציין, כי ה- IGF-1 (אינסולין לייק גרו פקטור-1) חייב להיות מעורב בתגובות האנבוליות של השרירים.
 
ההשערות שהסומטומדין קובע כי הורמון גדילה מפעיל את הצמיחה של הגוף והשרירים בדרך השפעותיו של ההורמון IGF-1. באופן ספציפי יותר, הורמון הגדילה משוחרר מבלוטת יותרת המוח (בלוטת ההיפופיזה) ולאחר מכן עובר אל הכבד ורקמות היקפיות נוספים שבהן הוא גורם ליצירה (סינתזה) ושחרורם של הורמונים כ- IGFs.
IGFs פועלים או מפעילים גורמי גדילה אנדוקריניים (הורמונליים), כלומר שהם עוברים בזרם הדם לרקמות המטרה לאחר ששוחרר מן התאים המיוצרים אותם ובעקר ע"י הכבד.
 
לאחרונה rhIGF-1 הפך לזמין לציבור רחב (כך, גם למפתחי גוף), מאושר לטיפול כיום (כרגע לא בישראל) לטיפול ומניעת פירוק מסת שרירים בחולי אייסד - HIV. מחקרים בבני אדם עם רגישות להורמון הגדילה, כגון: תסמונת לרון (Rank, 1995; Savage, 1993). תוצאות אלו מצביעות כי ב- IGF-1 יכול להיות מתווך של השפעות הורמון הגדילה, הכבד מגיב לשחרר את IGF-1 בתגובה להורמון הגדילה.

הורמון הגדילה מסדיר את פעילותם של IGF-1 ע"י הגברת ייצירת החלבונים (במיוחד IGFBP-3 ועוד) המגבירים את זמן מחצית החיים של IGF-1 מדקות ספורות ועד לשעות ספורות. כך למעשה בכדי לפרק את המחלבון-הורמון, בכדי לשחרר את ה- IGF-1 באופן מבוקר ולאורך זמן. הורמון הגדילה יכול אף לגרום לרקמות המטרה ליצור ולהגביר את היעילות באופן מקומי של ה- IGFBP-3.

הורמון הגדילה, יכול להשפיע על פעילות ה- IGF-1 ברמה אוטוקרינית. זוהי השפעה מקומית לחלוטין. פיתוח הגוף והשרירים לאחר אימון המשקולות האינטנסיבי הינו התוצאה של ההורמון IGF-1 אשר יכול להיות מיוצר ע"י תאי השרירים בעצמם ולא רק בכבד. למעשה, IGF-1 המיוצר בכבד בצורה שונה מבחינה גנטית בהשוואה ל- IGF-1 מיוצר הרקמות השרירים.
 
היכולת של רקמת שריר כל הזמן להתחדש בתגובה לפעילות עושה את התהליך לייחודי. היכולת להגיב לגירויים פיזיולוגים ולגירויים מכנים תלויה במידה רבה בתאי לוויין. תאים לווין הם מקדמים לתאי שריר. ניתן להסיק כי הם תאים: "תומכי שרירים או פיתוח גוף". התאים השוכנים סביב לתאי השרירים. תאים אלה יושבים רדומים (לטנטיים), הם נקראים ע"י גורמי גדילה כגון: IGF-1. תחת השפעת ה- IGF-1 תאים אלה מתחלקים ומתרבים ועשויים לשנות גנטית (דיפרנציאציה) לתאים בעלי גרעין זהה לאלו שבתאי השרירים.
 
ללא היכולת להגדיל את מספר הגרעינים, תאי השרירים לא יגדלו יותר ויכולתם לתקן את עצמם יהיה מוגבל ביותר. הסיבה לכך די פשוטה, כלומר יותר גרעינים שווה יותר שרירים (פיתוח גוף שרירי יותר), כך נוכל לפתח גוף שרירי ע"י יצירת חלבונים מוגברת. יש לציין, כי כאשר תאי לוויין לא תורמים גרעין חדש השרירים שלנו לא יגדלו  באופן אופטימאלי! כך אנו למדים כי אחד מגורמי המפתח החשובים לממש את גדילת השרירים המושרה הוא הפעלה של תאים לווין ליידי גורמי גדילה, כגון: IGF-1.

מעטים מבינים כי ניתן להזריק לשרירים ישירות את ה- IGF-1 ותאי השרירים יגדלו ! מחקרים שונים הראו כי, כאשר ה- IGF-1 מוזרק באופן מקומי (לתוך השריר), ה- IGF-1 מגביר את פעילות תאי הלוויין, ה-DNA, חלבון השריר, תוכן השריר ומשקל שריר.
 
כעת מדענים רוצים להבין את המסלולים לאיתות שגירוי מכני גורם להפעלת ה- IGF-1 הפעילות מובילות את כל השינויים הנ"ל בתאי הלוויין, ה-DNA, חלבון השריר תוכן שרירים ומשקלם הכולל.

הורמון גדילה עד איזה גיל מקובל?

השאלה עד איזיה גיל ניתן הטיפול בהורמון גדילה אקסוגני? עד איזה גיל מקובל הטיפול? הדבר תלוי בגורמים הורמונליים, ופיזיולוגיים שונים, כגון: גיל העצמות ועוד...

הורמון גדילה מחיר?

המחיר של הורמון גדילה בשוק התרופות עולה כ- 1000 עד 5000 ש"ח לחודש טיפולים בקירוב. כמובן שהדבר אינו כולל את ההחזרים של קופת החולים וכו'...

הורמון גדילה אנושי

הורמון גדילה אנושי (Human Growth Hormone) הינו מבין התרכובות החדשות בשימוש ע"י ספורטאים ומפתחי גוף המחפשים להשיג יתרון גדול יותר בבניית הגוף, השרירים ושיפור הביצועים הספורטביים. יש להבין ולהבהיר כי הורמון גדילה אנושי אינו שייך למשפחת הסטרואידים אנבוליים. הורמון גדילה אנושי הינו הורמון חלבוני (או הורמון פפטידי) המיוצר באופן טבעי ובאופן אנדוגני בגופנו ומופרש מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה). תאים אשר מבצעים סינתזה ושחרור של הורמונים מתאי עצב (neurosecretory) בהיפותלמוס גורמים לשחרר הורמון המכונה הורמון הורמון המשחרר גדילה = סומאטוקרינין (Growth Hormone Releasing Hormone, Somatocrinin או בקיצור: GHRH) והורמון אחר המכונה: הורמון מעכב הורמון גדילה (Growth Hormone Inhibiting Hormone, או בקיצור: GHIH) לבלוטת יותרת המוח, אשר לאחר מכן מייצרת ומשחררת את הורמון הגדילה האנושי לזרם הדם. הורמון גדילה אנושי שייך למשפחת הסומטופרופינים (Somatotropin) שאילו הם הורמונים חלבוניים, דבר שהופך אותו מאוד קרוב יחסית להורמון פרולקטין, שגם שייך למשפחת ההורמונים הסומטופרופינים. משפחת הסומטופרופינים סך הכל כוללת: CSH1, CSH2, CSHL1, HGH (הורמון גדילה אנושי), PRL (פרולקטין), ו HGH-V. הורמון גדילה אנושי מורכב ממבנה של 191 חומצות אמינו.

הורמון גדילה אנושי, כשמו כן הוא, הורמון חשוב בתפקידים שונים של מנגנוני צמיחה רבים ושונים, לרבות הפונקציות בגופנו. עם זאת, פעילותו של הורמון גדילה אינה מוגבלת רק לפונקציה זאת… ישנם מספר עצום של פונקציות והשפעות על תהליכים רבים ושונים בגוף, לרבות הסדרת היבטים מסוימים של חילוף החומרים, התחדשות תאים וצמיחה, כמו גם ריפוי ותיקון רקמות ועוד… רבים מתפקידיו של הורמון גדילה ידועים, אך זה גם בעל תכונות ופונקציות שעדיין אינם ידועות ואינם מובנים היטב.


הורמון גדילה וצמיחת הגוף לגובה

הורמון גדילה וצמיחת הגוף לגובה


ההשפעות העיקריות של הורמון גדילה בפונקציות צמיחת הגוף הן בשלושה תחומים עיקריים: צמיחת עצם, שריר שלד, צמיחה של האיברים פנימיים, וריפוי / צמיחה / תיקון של רקמות חיבור כמו גידים, רצועות ומפרקים. במונחים של השפעותיו על חילוף חומרים, הוא תומך בפונקציות היעילות ובחילוף החומרים של חלבונים, פחמימות, שומן (ניצול לאנרגיה), ויטמימינים ומינרלים.

הורמון גדילה אנושי שימש בהצלחה בעולם הרפואה כטיפול לסוגים רבים ושונים של הפרעות ומחלות. השימוש בראש ובראשונה של הורמון גדילה אנושי הוא לטיפול בגמדות או ננסות, במצב שבו אנשים לא גדלים באופן נורמאלי בשל חוסר ייצור בהורמון גדילה אנושי אנדוגני.
כמו כן, הורמון גדילה אנושי נמצא בשימוש מבחינה רפואית, באדם השאינו מייצר הורמון גדילה, הורמון גדילה סינטטי אקסוגני ניתן כטיפול רפואי על מנת לשחזר את הרמות לטווח הנורמלי (לטווח הרצוי של אדם צעיר היה מייצר וזאת בכדי "להחזיר את הנעורים" ולגרום להשפעות "אנטי אייג'ינג" מיוחס להורמון גדילה אנושי.
לבסוף, טיפול בהורמון גדילה אנושי אקסוגני עשוי לשמש גם לטיפול בדלדול שרירים בסובלים מאיידס / HIV (או כתוצאה ממחלות רבות אחרות). ישנם מצבים אחרים שהורמון גדילה אנושי מנוצל לעתים כטיפול, כמו גם, קידום לריפוי מואץ בנפגעי כוויות וכו'...

היסטוריית הורמון גדילה אנושי

הורמון גדילה (Somatropin) הוא שמו של הורמון גדילה סינטטי מסונתז בדרך של סינתזת טכנולוגיה לפיה וירוסים מוכנסים בקוד הגנטי (כלומר שיבוט-blueprint) ליצירת הורמון גדילה אנושי DNA רקומביננטי (rDNA). מנות המכילות זנים של חיידק אי קולי (E.coli) כך מעבירים את הקוד לחיידק בכדי שייצר את הורמון הגדילה (הקוד הגנטי מוזרק ומוכנס לתוך החיידקים ע"י הווירוסים).  סומטוטרופין כתוצאה (rhGH, הורמון גדילה אנושי רקומביננטי) הוא 100% בדיוק זהים להורמון הגדילה האנושי שמיוצר באופן אנדוגני ע"י בלוטת יותרת המוח באדם. כלומר שאין כל הבדל בין הורמון גדילה אנושי רקומביננטי (rhGH) והורמון גדילה אנושי המויצר ע"י גופנו (HGH) באופן טבעי.
הורמון גדילה מיוצר כיום, רקומביננטי בטכנולוגיית סינתזת דנ"א אשר תוכננה בהצלחה כבר בשנת 1979 ע"י Genentech ומאז משמש לייצור סינטטי של כל מיני סוגים של חלבונים מורכבים והורמונים חלבוניים.

הורמון גדילה שמיוצר לפני שנות ה-80 ואחרי. ההכנות המקוריות להורמון הגדילה אנושי לפני שנות ה- 80 בטכנולוגיית rDNA, היו בדרך של הספקת הורמון גדילה אנושי המופק מבלוטות יותרת המוח של נפטרים (גופות אדם).
ויש לציין כי בעזרת טכניקה זו, 1 מ"ג של הורמון גדילה אנושי יכול להיות מופק בהצלחה מבלוטת יותרת המוח של הגוף המת. מקור זה היה שכיח בשנת 1958(כאשר השימוש הראשון של הורמון גדילה אנושי המופק מגוויות פורסם) ואלך עד אמצע שנות ה- 80.
הורמון גדילה אנושי ממוצא של גווייה שווק עד שנת 1985 כאשר הטכנולוגיה בשיטת rDNA החליפה אותו.

ההכנה הראשונה בצורה סינטטית של ה- rDNA שווק כהורמון הגדילה אנושי הייתה ידועה כסומאטרם (Somatrem) ופרוטפופין (Protropin). הפרוטפופין הכיל שינוי קל במבנה הפפטידי שחרג מהורמון גדילה אנושי, אך היה כמעט 100% זהים בכל הפעילויות ותופעות בגוף האדם.
בשנת 1987, חברת התרופות הפרמצטית ויטרום (Vitrum) שבשוודיה פיתחה את המולקולה הסינטטית הראשונה של הורמון גדילה האנושי שהייתה 100% זהה לזה של הורמון גדילה אנושי טבעי המיוצר בגוף.

השפעות הורמון גדילה ברקמות שונות

הורמון גדילה אנושי גורם למגוון עצום ורחב, ומגוון של תופעות. זהו הורמון שכבר נמצא כבעל פעילות אנבולית ברקמות השרירים, בעל פוטנציאט להגדיל גם את הגודל (היפרטרופיה) ומספר תאי שריר (היפרפלזיה).

העובדה מעניינת לגבי אדם היא שבעת מתן הורמון גדילה ביכולתו לייצר כמות גדולה יותר של תגובית היפרפלזיה והיפרטרופיה. תגובות הנ"ל חיוביות מאוד בקרב ספורטאים ומפתחי גוף, כמו עליה במספר של תאי שרירים (היפרפלזיה) וכך גידול בגודל של תאי השרירים (היפרטרופיה).

תמיד או כמעט תמיד ההורמון הגדילה מועדף בשל העובדה שתאי השריר החדש שנוצרו יישארו באופן קבוע (פחות או יותר). כלומר שאנו מרווחים את גודל השרירים כתוצאה מהיפרפלזיה (עלייה במספר תאי השרירים) והדבר ישאר באופן קבוע גם לאחר שהופסק השימוש בהורמון. 

את הנקודה הזאת יש לחדד: אדם ממוצע נולד ומת עם מספר תאי שריר קבוע! עד שהורמון הגדילה נכנס לתמונה, ביכולתו להגביר את מספר תאי השרירים "לנצח"! כנראה שזאת גם הסיבה לכך שספורטאים של עד שנות השמונים לעומת ספורטאים של הימים שלאחר הייצור והשיווק ההמוני של הורמון הגדילה בשנות ה- 2000 פשוט הרים את הרף של הספורטאים ובעיקר של ספורטאי פיתוח הגוף. 

יש לציין גם כי ניתן לראות ספורטאים חטובים עם קוביות בבטן, אך הבטן עדיין נראת עם כרס וזאת לרוב עקב שימוש במינונים מופרזים בהורמון גדילה, אשר כאמור עשוי לגרום לעלייה בגוגל האיברים הפנימיים, כגון: גדילת המעיים, דבר אשר גורם למראה הנ"ל. 

הורמון גדילה אנושי בעל השפעה של המשפרת את התחדשות התאים, מחדש את הצמיחה, וריפוי בכל סוגי התאים בגוף האדם, למעט רוב התאים בעיניים ובמוח. לכן הטיפול בהורמון הגדילה מועיל עבור אנשים בעלי מחלות שבהן כושל איבר זה זה או אחר, אך השתלות איברים הן לא אופציה אידיאלית.
השימוש בהורמון גדילה אנושי יכול לרפא בצורה יעילה, למשל: אדם הסובל מאי ספיקת כבד ו/או לכל הפחות לשמור על תפקוד תקין של איברים אלה באמצעות התחדשות התאים ויכולות הצמיחה והחידושותם. זו גם הסיבה שהורמון גדילה אנושי בדרך כלל גורם לאיברים הפנימיים לגדול יותר (עקב הצמיחה המוגברת), והוא דוגמא מושלמת וטובה לאנשים עם כשל באיברים השונים בדרך כלל יש איברים שהם קטנים בהרבה (עקב הרג תאים הנרחב באיבר הספציפי) בהשוואה לאנשים בריאים אחרים.

השפעות חילוף החומרים של הורמון גדילה האנושי כוללות את ההשפעה העיקרית שלו בהעדפת השימוש כמקור אנרגיה משומנים (שריפת שומנים) על חשבון הפחמימות. כתוצאה מכך, שימוש בהורמון גדילה אנושי יגרום בדרך כלל לרמות גבוהות יותר של סוכר בדם (הידוע בשם אפקט דיאבטוגני). השפעה זו היא, כמובן, תלויה במינון וקורולציה ישירה למינונים של הורמון הגדילה. מינונים מופרזים של הורמון גדילה אנושי עשויים אולי, לגרום לתחילתה של סוכרת מסוג 2.
עם זאת, באמצעות המניפולציה של מקורות האנרגיה מפחמימות לשומן בגוף כמקור המועדף, השפעות ניצול השומן יכולות להיות מאוד דרמטיות וכתוצאה מכך גם ירידה ברמות הכולסטרול.
הורמון גדילה אנושי נוטה לרוקן את מאגרי האשלגן, זרחן, נתרן, לכן ישנו הצורך לעיתים בתוספת תקינה במינרלים הנ"ל מומלץ במיוחד עם מנות גבוהות של הורמון גדילה.
הורמון גדילה אנושי בעל השפעה על הפחתת הרמות של T3 בדם (הורמון בלוטת התריס = טרייודוטירונין), שיכול באופן זמני לשבש את חילוף חומרים. שוב, מדובר בהשפעה תלויה במינון.

הורמון גדילה פועל על קולטנים הנמצאים על השריר, תאי עצם, ורקמת שומן, איתות לתאים שונים אלה, מצד אחד מסייע לבניית השרירים, מצד שני מסייע לירידה באחוזי השומן.
השפעותיו על חילוף חומרים של כבד מגביר את תהליך הגלוקונאוגנזה (יצירת גלוקוז). העובדה שרוב ההשפעות של הורמון הגדילה האנושי נשלטות למעשה ע"י הורמון חלבוני IGF-1 (פקטור גדילה דמוי אינסולין 1).
הורמון גדילה אנושי פונה אל הכבד שם הוא מאותת לתאים ע"י הקשרות לקולטנים בכבד להתחיל בייצור והפרשה של ההורמון IGF-1, הורמון גדילה חזק שהוכיח כבעל תכונות מאוד אנאבוליות ברקמות השרירים.
יש להבין, כי IGF-1 בעל תכונות והשפעות שחלקן הפוכות מהורמון גדילה אנושי (למשל, IGF-1 נוטה להגדיל את צבירת שומן וגליקוליזה (צבירת גלוקוז כגליקוגן) זאת בדומה להורמון אינסולין.

מחלוקת באפקטיבית של הורמון גדילה אנושי

נושא שנוי במחלוקת האם הורמון גדילה באמת יעיל בשיפור מבנה הגוף וביצועים הספורטביים?, ואם הוא אכן שווה את השקעה ומשתלם למי שמחפש לשפר את מבנה הגוף והביצועים ספורטיבים שלהם?. האמת היא שמספר מחקרים הראו כי אכן השימוש בהורמון גדילה שיפר בקצת את משקל העלייה במסת הגוף הרזה - שרירים, עצמות וכו'.

יתר על כן, הוכח כי הורמון גדילה אנושי כשימוש לבדו (ללא התוספת של סייקל המכיל סטרואידים אנבוליים) יגרום בדרך כלל רק לירודה באחוזי השומן, ובכדי לחוות את העלייה במסת השריר באופן דרמטי, צריך גם לשלב בסייקל את השימוש בסטרואידים אנאבוליים עם הורמון גדילה והשימוש בהורמון גדילה חייב להיות לטווח ארוך (של לפחות 6 חודשים בשימוש עקבי).

מחקרים על חולי איידס (HIV) שניתן להם הורמון גדילה ניצפו השפעות אנבוליות באופן משמעותי.

כתוצאה מכך, הורמון גדילה בשימוש כיום בעיקר עקב השפעותיו הדרמטיות של איבוד השומן, שבאו לידי ביטוי די מייד לאחר תחילת השימוש. ההשפעות אנבוליים על רקמת שריר, כאמור, דורשות לפחות 6 חודשים של שימוש עקבי (עקב הצטברות של HGH ו- IGF-1 בגוף).

טיפול בהורמון גדילה במבוגרים והשפעות על במסת שרירים וכוח

ההשפעת הטיפול בהורמון גדילה אנושי רקומביננטי (rhGH) על הגדילה במסת השרירים במבוגרים. הטיפול בהורמון גדילה (Growth hormone) המבוגרים נחקר על 24 חולים בניסוי מבוקר פלסבו כפול סמיות.
המינון היה 0.07 U / לכל ק"ג משקל גוף מדי יום.
לאחר חצי שנה של טיפול, נרשמו עליות משמעותיות בקבוצת המטופלים אשר טופלו בהורמון גדילה (rhGH) לעלייה במסה של שרירי הירך (11.2 + / – 3.1 לעומת -0.5 + / – 3.0 סנטימטר 2, P = 0.015 לעומת פלסבו) ושרירי הירך שריר (4.1 + / – 0.8 לעומת 0.4 + / – 1.2 סנטימטר 2, P = 0.031) נמדד ע"י טומוגרפיה ממוחשבת.
בנוסף לעלייה במסת השרירים, ניצפה גם עלייה בכוח של מכופפי ירך (1.25 + / – 0.27 לעומת 0.25 + / – 0.12 z-ציונים, P = 0.004) שרירי חגורת גפיים וגדלו (P = 0.02) בקבוצת האנשים שטופלו בהורמון גדילה אנושי רקומביננטי.
מיכן מסיקים כי:
1) הורמון גדילה אנושי רקומביננטי מגדיל רקמות כחושות ומסת שרירי שלד במבוגרים עם חסר בהורמון גדילה אנושי,
2) דבר זה מצביע על תפקיד הורמון הגדילה בוויסות הרכב הגוף של בני אדם מבוגרים,
3) שיפור ועלייה בכוח השרירים חגורת גפיים לאחר טיפול הורמון גדילה אנושי רקומביננטי עולה כי מבוגרים עם חוסר בהורמון גדילה עשויים להיות מיופתיה הפרוקסימלי.

מתוך:

Journal of Applied Physiology February 1, 1991 vol. 70 no. 2 688-694

השפעת הורמון גדילה ותרגילי התנגדות בשרירים

מטרתו של מחקר זה הייתה לקבוע האם השימוש בהורמון גדילה (growth hormone) משפר את הפעילות האנבולית (אנאבוליזם) של השרירים הקשורה בשילוב עם פעילות גופנית התנגדותית (אימון אנאירובי).

שש עשרה גברים (בגילאי 21-34) חולקו באופן אקראי לקבוצה שקיבלה הורמון גדילה ואימון התנגדות (N = 7), או לקבוצת פלצבו ואימון התנגדות (n = 9).
במשך 12 שבועות, בשתי הקבוצות התאמנו על כל קבוצות השרירים העיקריות באופן זהה בעת קבלת 40 מיקרוגרם הורמון גדילה אנושי רקומביננטי לכל קילוגרם משקל גוף ליום או פלצבו.

מסת הגוף ללא שומן (FFM) וסך כמות מים בגוף גדלו (פחות מ- 0.05%) בשתי הקבוצות, אך יותר (פחות מ- 0.01%) בקבוצת מקבלי הורמון הגדילה.

שיעור סינתזת החלבון בגוף כולו עלה יותר (פחות מ- 0.03%), וכל מאזן החלבון בגוף היה גבוה יותר בקבוצה שטופלה בהורמון גדילה.

בצעירים שנחקרו, תרגילי התנגדות עם או בלי הורמון הגדילה הביאו בהפרשים דומים בגודל שריר, כוח, וסינתזת החלבון בשרירים, המציין כי:
1) העלייה הגדולה יותר במסת הגוף הרזה (שרירים וכו') עם הטיפול בהורמון גדילה הייתה ככל הנראה בשל עלייה ברקמה רזה אחרת ולא רק בשרירי השלד
2) אימון התנגדות בתוספת הורמון גדילה לא לשפר אנאבוליזם שרירים ובתפקוד נוסף.

מתוך:

AJP – Endo March 1, 1992 vol. 262 no. 3 E261-E267

הורמון גדילה

הורמון גדילה הינו הורמון בעל תכונות אנבוליות. כך התברר גם במחקר הנ"ל. למעשה עד היום היה ידוע שהורמון הגדילה בעל פעילות אנבולית (בונה שרירים) רק ע"י שיפעול הורמון אחר הניקרא: אינסולין לייק-גרו פקטור-1 (IGF-1). הורמון גדילה ממריץ את בניית החלבון בתאי שרירי השלד של שור מבלי לשנות את רמת ההורמון פקטור דמוי אינסולין-1(IGF-1) דבר המצביע על הביטוי לצמיחת השרירים. 

מקור המחקר אודות הורמון הגידלה: 

J ANIM SCI April 2012 90:1126-1133; published ahead of print November 18, 2011

הורמון גדילה
הורמון גדילה הינו הורמון בעל תכונות אנבוליות. כך התברר גם במחקר הנ"ל. למעשה עד היום היה ידוע שהורמון הגדילה בעל פעילות אנבולת (בונה שרירים) רק ע"י שיפעול הורמון אחר הניקרא: אינסולין לייק-גרו פקטור-1 (IGF-1). הורמון גדילה ממריץ את בניית החלבון בתאי שרירי השלד של שור מבלי לשנות ההורמון דמוי אינסולין גורם-1 (IGF1) דבר המצביע על הביטוי לצמיחת השרירים. 
מקור המחקר אודות הורמון הגידלה
J ANIM SCI April 2012 90:1126-1133published ahead of print November 18, 2011

ד"ר יעקב עזרא (P.hD), מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן כושר. מר יעקב עזרא הינו מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים של וינגייט - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה).

כתב את הספרים: 1 . אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף . 2 . ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי . 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות!

בעל קליניקה לרפואה נטורופטית ונותן שרותים:
* טיפול במחלות שונות (כולסטרול, מחלות לב, סוכרת ועוד...).
* דיאטות הרזיה ועיצוב הגוף.
* פיתוח גוף - עיצוב וחיטוב הגוף.
לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140
מנהל 
ארגון הבריאות והכושר הישראלי

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים