פרקינסון טיפול ומניעה

תוספי תזונה ופרקינסון

ויטמינים ותוספי מזון צמחי מרפא לחולי פרקינסון, כטיפול טבעי ואלטרנטיבי, 

אסטרטגיית הטיפול הטבעי: הטיפול התזונתי במחלת פרקינסון נחשב עדיין לטריטוריה בלתי נודעת משלמות. הגישה מבטיחה ביותר, השימוש בחומרים נוגדי חמצון וזאת בכדי להאט את נזקי החמצון ונזק לאותו האיזור במוח - האיזור השחור אשר מייצר דופמין.  

אימון משקולות בחדר כושר או בבית עשוי להפחית את נוקשות השרירים, איטיות, ורעידות בשרירים. שינה עמוקה מסייעת לשיפור סימפטומים.

מרבית הטיפולים התזונתיים אשר זמינים לטיפול במחלת פרקינסון, נוגדי חמצון נחשבים לבחירה מבטיחה בכדי למנוע ולהאט את ההתקדמות מחלת הפרקינסון.

אנשים אשר אוכלים דיאטה הכוללת שפע של מזון בריא (פירוק וירקות אורגניים) המכיל נוגדי חמצון נוטים פחות לפתח מצבים נוירולוגים, כגון מחלת פרקינסון.

חולי פרקינסון צריכים לצרוך מזונות, כגון: פירות וירקות המכילים גלוטתיון או יכול לעזור לייצר אותו. Cyanohydroxybutene, כימיקל הנמצא בברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים, כרוב, הוא חשב גם להגדיל את רמות גלוטתיון. אלו הם נוגדי חמצון הנמצאים בפרות יער שיכול להועיל.

צריכה גבוה של מוצרי חלב עלול לגרום לשכיחות גבוהה יותר של מחלת פרקינסון.

רכיבי תזונה בריאותיים שנחקרו כוללים: ויטמינים C, D, E, קואנזים Q10, קריאטין, חומצות שומן בלתי רוויות, המכיל תרכובות גופרית, פוליפנולים, stilbenes, ופיטו-אסטרוגנים.

חומרים נוגדי חמצון, החומרים המזינים ותמציות צמחים עשויים לסייע לטיפול סטנדרטי. כמו כן, תוספי מזון ותרופות המשלבים יכולים לפעמים יש השפעה מעוררת. למד כיצד כל תוספת עובדת ע"י עצמו לפני הוספת חברו.

R-אלפא חומצה ליפואית 10 עד 50 מ"ג כמה פעמים בשבוע בשעתי הבוקר עם ארוחת בוקר. החומצה ליפואית הינה נוגדת חמצון רבת עוצמה ומסייעת בייצירת הגלוטתיון. חומצת אלפא ליפואית עשויה לשמש בשילוב עם אציטיל אל-קרניטין (Acetyl-L-Carnitine) לטיפול במחלת פרקינסון. המינון הנכון של השילוב של חומצת אלפא ליפואית ואציטיל אל-קרניטין אשר משמשים לטיפול במחלת פרקינסון עדיין לא נקבע, אך הדבר הרצוי הוא להתחיל במינון נמוך של 30 מ"ג ליום של R ALA ופחות מ-300 מ"ג אציטיל אל-קרניטין למספר ימים לפני שאתם שוקלים לקחת כמויות גדולות יותר. האינטראקציה של תוספים אלה עם תרופות המשמשות כיום לטיפול במחלת פרקינסון, לא ברורה במלואה, ולא האינטראקציה שלהם עם pruriens Mucuna וצמחי מרפא טבעיים אחרים לרבות תוספי מזון.

שילוב R-חומצה אלפא-ליפואית ואצטיל-אל-קרניטין בעלי השפעות המונעים היעילים במצבי פרקינסון.

מחקר אשר בחן את ההשפעות המונעת של שני נוגדי חמצון / חומרים מזינים במיטוכונדריה, חומצה אלפא-ליפואית ואצטיל-אל-קרניטין. ונמצא שטיפול של כארבעה שבועות עם חומצה אלפא ליפואית ו / או אצטיל-אל-קרניטין מגנים ביעילות על תאי נוירובלסטומה כנגד תפקוד המיטוכונדריה, נזק חמצוני, והצטברות של אלפא-סינוקלאין והיוביקוויטין. בעיקר, נמצא שבשילוב, חומצה אלפא ליפואית ואצטיל אל קרניטין עבדו כפי-100 יותר טוב בהשוואה לנטילתם בנפרד.

קואנזים Q10 או בקיצור: CoQ10 - הינו רכיב המסייע לשמור על תאי עצב המייצרים דופאמין מפני הרעלים. מינון בטווח של 20 מ"ג ל- 50 מ"ג הינו מינון נמוך אך יעיל. קואנזים Q10 משפר את ייצור אנרגיה בתאים. עם זאת, מחקר במחלת פרקינסון עם השימוש ב- CoQ10 גילה ממצאים מעורבים, ולכן אין ראיות משכנעות כי השימוש בקו-אנזים Q10 בעל השפעה משמעותית על הסימפטומים של מחלת פרקינסון. אך יש לציין כי תוספת של CoQ10, בריאה לשיפור ברמות האנרגיה, ומינונים נמוכים יכולים להיות מועילים למטרות נוספות מלבד הטיפול במחלת הפרקינסון.

ויטמין E או טוקופרול - ויטמין E במינון של  כ- 30 עד 200 יחב"ל בצורתו הטבעית. לרבות אכילת מזון העשיר בויטמין E עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת פרקינסון, עקב השפעתו הנוגדת חמצון. מזונות עשירים בוויטמין E כוללים אגוזים, זרעים, נבט חיטה, תרד וירקות בעלי עלים ירוקים.

ויטמין C הטבעי יחד עם הביופלבונואידים במינון של כ- 100 ל- 300 מ"ג מספר פעמיים ביום. בנוסף להיותו נוגד חמצון, ויטמין C מסייעה להגברת הייצור של חומצת האמינו L-DOPA מטירוזין.

N-אצטיל-ציסטאין (NAC) הינו חומר נוגד חמצון שיכול לעזור להגביר את רמות הגלוטתיון. מינון של 100 עד 250 מ"ג אן-אצטיל-ציסטאין במרבית המקרים צריך להלקח לפני ארוחת הבוקר. קוורצטין, פלבנואידים, עשויים גם להועיל.

סלניום הינו נוגד חמצון העשוי לעזור להגביר את רמות הגלוטתיון. מינון של 50 עד 100 מיקרוגרם פעם עד שלוש פעמים ביום עם כל ארוחה. סלניום גם נמצא בדרך כלל בגלולות מולטי ויטמין ומינרל.

מלטונין נחשב להורמון השינה, המלטונין בעל יכולות נוגדות חמצון. מינון של 0.3 עד 1 מ"ג יכול להילקח אחד או שלוש שעות לפני שינה לאלה הסובלים בעיקר מנדודי שינה. עדיף להגביל את תדירויות השימוש במלטונין לפעם עד פעמיים בשבוע. בשנת 1980, מספר אנשים שנטלו סמים סינטטיים נקראים MPTP פיתחו תסמינים דומים למחלת פרקינסון. כך נקבע כי MPTP גורם הרס חמצוני של נוירונים החומר השחור. מחקר בחולדות קבע כי הטיפול במלטונין מסוגל למנוע כמעט לחלוטין את הרעילויות מ-MPP, רעלן דומה מאוד ל-MPTP. החולדות אשר קיבלו מלטונין ו-MPP לא קבלו סימפטומים של מחלת פרקינסון ואילו הבקרות שקיבלו את ה- MPP לבדו כן פיתוח את הסימנים הדומים למחלת הפרקינסון.

ויטמין D בכ-1,000 יחידות ביום היא אופציה זולה. 

pruriens Mucuna הוא צמח אשר ראוי לשקול ברצינות כשרוצים לטפל במחלת הפרקינסון. יש לציין כי כבר נעשה שימוש בהצלחה בהודו במשך מאות שנים. Mucuna יכול לעבוד כנוגד חמצון וגם כספק דופמין. אנחנו יודעים מעט מאוד על המינון האידיאלי של Mucuna לטיפול במחלת פרקינסון.

טירוזין הינה חומצת אמינו אשר גופנו יכול להמרה ל-אל-דופה (L-DOPA). אך אין שום סיבה לקחת טירוזין אם נוטלים את האל-דופה. דרך נוספת להגדיל את רמות הדופמין היא עם השימוש בויטמינים מקבוצת B, בעיקר NADH. מחקרים ראשוניים הראו תועלת עם השימוש ב- NADH לטיפול במחלת פרקינסון. אמנם ישנו צורך במחקר נוסף, לעת עתה, יהיה רעיון טוב להוסיף NADH במינון של 2.5 מ"ג. NADH ניתן לקחת כל בוקר על קיבה ריקה. NADH עשוי גם לעזור להתחדשות ועלייה ברמות הגלוטתיון נוגד חמצון יעיל לפרקינסון. אך יש להיזהר כאשר מוסיפים NADH כאשר אתם כבר נוטלים אל-דופה או תרופות אחרות לטיפול במחלת פרקינסון, שכן ההשפעות יכולות להיות מצטברות. היעילות ארוכת הטווח של NADH בחולים עם מחלת פרקינסון כרגע אינה ידועה. נראה שנטילה בטווח של 1-3 פעמים מהמלצת ה- RDA לויטמינים מקבוצת B אכן אופציה סבירה.

דופמין מתפרק במוח ע"י אנזים הנקרא: מונואמינו אוקסידאז (או בקיצור: MAO). כאשר הפעילות של ה- MAO מעוכבת, דופמין נשאר זמן רב יותר וזה מועיל כמובן לאלה הסובלים ממחלת הפרקינסון. ישנן גם מספר תרופות הזמינות בשוק, אשר חוסמות את הפעילות של האנזיםמונואמינו אוקסידאז, כגון: Selegiline. התרופה יעילה ביותר ואחד הנפוצות ביותר. המינון שנקבע לרוב הינו 5 מ"ג ביום.

כיום לפחות לא ידועים חומרים מזינים, אשר ימנעו את פירוק הדופמין. עם זאת, מחקר שנערך בחולדות במכללה למדעי רוח, באוניברסיטת איחוד בייג'ינג, בבייג'ינג, סין, מצביע על כך ש-Codonopsis צמחי המרפא הסיני ואסטרגלוס (Astragalus) יכולים לעכב סוג של B MAO ולהגדיל את הפעילותו של האנזיםסופר-אוקסיד דיסמוטאז (SOD) נוגד חמצון. אין כרגע ניסויים בבני אדם כדי לקבוע אם שני צמחים הנ"ל יעילים לחולים במחלת פרקינסון. למרות שהתרופה selegiline מועילה מאוד, אך יש לציין כי במינונים גבוהים התרופה עלולה להעלות את הסיכון לאריטמיות בלב.

שמן דגים (מקור לחומצות השומן מסוג אומגה שלוש - EPA / DHA) במינון של כ-500 עד 1,000 מ"ג ביום עם ארוחות. יש להתפקיד ולבחון את ריכוזי חומצות השומן החיוניות.

דיכאון במחלת פרקינסון: 

מחקרים הראו תוצאות שחולי פרקינסון הלוקחים שמן דגים, עם או בלי תרופות נוגדות דיכאון, הציגו שיפור בתסמיני דיכאון ומצביעים על כך שצריכת האומגה 3 ניתן להשתמש באפקט נוגד דיכאון או כטיפול משלים עם כמה תרופות אחרות. 

גינקו בילובה עם ארוחת בוקר או ארוחת צהריים. יש לצמח תכונות נוגדות חמצון ומסייע בשיפור זיכרון וערנות.

נמצא השפעה המגנה על עצבים עקב משימוש בצמח הגינקו בילובה. במודל של עכברים הסובלים ממחלת הפרקינסון.

חלופת הורמונים בחולים עם מחלת פרקינסון עשויה להיות אופציה נוספת. כגון: פרגננולון, DHEA, או הורמונים אחרים מועילים במחלת פרקינסון כרגע לא ידועים. שימוש ארוך טווח של מינונים גבוהים של הורמונים יש תופעות לוואי.

תוספי סידן ויטמין D עשויים להיות מועילים לבריאות עצם. אנשים עם מחלת פרקינסון יש סיכון מוגבר לפתח עצמות ושברים שבירות. ניידות מופחתת יכולה להוביל למסת עצם מופחתת וסיכון גבוה יותר לנפילות - אשר יחד חולי פרקינסון בסיכון לשברים בעצמות ופציעות.

אימון הליכה ופעילות גופני המותאמת לפרט יכולה לעזור לחולי פרקינסון. עם זאת, לא ברור כמה זמן את היתרונות של אימון הליכון יימשכו, או הדרך הטובה ביותר כדי לספק סוג זה של אימון לחולים עם הפרעת התנועה. 

למרות שמחלת פרקינסון יכולה להתרחש כתוצאה מזיהומים נגיפיים או חשיפה לרעלים סביבתיים, כגון חומרי הדברה, הסיבות של רוב המקרים אינן ידועות. מדענים חושדים כי נזק חמצוני לתאי עצב בחומר השחור (nigra substantia) בהחלט עשויה להיות אחד הגורמים העיקריים, בעיקר בשל הדלדול של גלוטתיון (נוגד חמצון).

מוטציה גנטית מעלה את הסיכון לפרקינסון קשור לחומרי הדברה. המוטציה הגנטית גורמת לתאי עצב מייצרי דופמין למאבד את הגנתם מפני נזקי חומרי הדברה. הגוף משתמש בדופמין לשלוח הודעות לחלק במוח השולט על תנועה וקואורדינציה. 

     

אנשים המתגוררים בסמוך מפעל פלדה או מקור אחר של פליטה מנגן גבוהה נמצאים בסיכון גבוה יותר. או שתיית מים מזוהמים.

אבחון מחלת הפרקינסון?

קשה לאבחן מחלת פרקינסון בשלבים המוקדמים. בשלב מוקדם, פ"ד מאובחן כמעט בעיקר ע"י הסימפטומים, ומחקרים מצביעים על כך שרופאים עושים אבחנה ראשונית שגויה של מחלת פרקינסון בין 10% ל -40% מהמקרים. בדיקות דם אינן מועילות לאבחון.

לכן כחלק מאיבחון הפרקינסון נעשה ע"י ניסוי ותהייה, כלומר נותנים למטופל את התרופה לפרקינסון (למשל אל-דופה), אם החולה מגיב טוב, כלומר הסימפטומים חולפים משערים שהמטולפ חולה בפרקינסון. 

לסיכום מחלת הפרקינסון

מחלת פרקינסון היא מחל נוירולוגית נפוצה המשפיעה על כאחוז מהגברים ונשים מעל גיל שבעים. אזור קטן במוח, הנקרא החומר השחור (nigra substantia), מתחיל להתדרדר. כך הנוירונים של האיזור השחור במוח אשר מפריש דופמין יורד או פוסק. וכך עם העלייה באובדן הדופאמין, מתחילות רעידות ותנועות איטיות. למרות הטיפולים תרופתיים הנוכחיים, הפרקינסון נשאר במצב מתקדם וחשוך מרפא. חולים רבים עלולים לסבול גם מירידה קוגניטיבית בגיל כחלק מהתסמינים של מחלת אלצהיימר. מחלת פרקינסון הינה תורשתית אך גם מתפתחת עקב גורמים סביבתיים.