סמים בספורט, הורמון גדילה וסטרואידים אנאבולים

הורמון גדילה אנושי סינתטי מחקה את פעילות ההורמון הטיבעי. ניתן לחלק את ההשפעות המטבוליות של ההורמון לשני סוגים, השפעות חדות ומיידיות והשפעות מעוכבות.
ההשפעות המיידיות של הורמון הגדילה דומות לאלה של פעילות האינסולין והן כוללות:

 

גידול בקצב בניית החלבונים בכבד ובשרירים.

האצה בהטמעת גלוקוז בשרירים וברקמות השומניות.

פגיעה בחומרים מפרקי שומן ברקמות השומניות.

השפעות מטבוליות אלו ניכרות לאחר לקיחת מינונים פיסיולוגיים של הורמון הגדילה, והן נעלמות כשלוש עד ארבע שעות לאחר השימוש.

בהשפעות המטבוליות ארוכות הטווח, הנגרמות כתוצאה מחשיפה להורמון גדילה, ניתן להבחין כארבע שעות לאחר לקיחת הסם. הן כוללות:

 

עליה בתנועתיות של חומצות שומן חופשיות מרקמות שומניות, במקום פירוק של טריגליצרידים.

רגישות גבוהה להשפעות על פירוק שומנים של קטכול-אמינים.

עיכוב בקליטת גלוקוז ובניצולו.

 

חוסר בהורמון גדילה אנושי בתקופת הגדילה של הילד והמתבגר מתבטא בננסות, ואילו עודף של ההורמון בא לידי ביטוי בענקות. גם לאחר תקופת הגדילה ההורמון קיים בריכוזים קטנים. לעיתים בלוטת יותרת המוח הקדמית מייצרת כמויות עודפות של ההורמון ואם מצב זה נמשך לאורך שנים הוא מתבטא באקרומגליה. זוהי תסמונת שבה הצמיחה לגובה מפסיקה מפני ששכבות הגדילה מתגרמות ונחסמות, אבל העצמות ורקמות החיבור ממשיכות לגדול לרוחב במקום לאורך ונעשות עבות כל כך עד שלעיתים הקורבנות אינם יכולים לנעול נעליים או לענוד טבעות. מבנה הפנים הופך לגס, לעיתים עד כדי גרוטסקיות, בגלל גדילה יתרה של המצח, הלסת והרקמות הרכות. הלב הריאות והכבד גדלים עד כדי הכפלת מימדיהם. המחלה מאופיינת גם ע"י רפיון שרירים.

 

הורמון גדילה אנושי הוא דיאבטוגני, כלומר הוא פועל כאנטגוניסט לאינסולין ובכך גורם לעליית רמת הסוכר בדם.

 

הורמוני גדילה בספורטאין כיום נתונים מוסמכים לגבי שיעור המשתמשים בהורמון גדילה אנושי מבין הספורטאים. אולם, בשנת 1985 הוכנס לשוק הורמון גדילה אנושי סינתתי, שגרם לעלייה גדולה במספא המשתמשים.

 

 

לעיתים ספורטאים משתמשים בחומרים כמו ארגינין או דופ"א, במטרה לעודד שחרור של הורמון גדילה אנושי מבלוטת יותרת המוח. ברם, התגובה המתקבלת קצרה ותוצאותיה חסרות משמעות.

 

הואיל והשימוש בסטרואידים אנאבוליים נבדק בקפידה בתחרויות ספורט רבות, ספורטאים רבים חשים שהם יכולים לזכות ביתרונות של הסטרואידים האנאבוליים ע"י שימוש בהורמון גדילה אנושי, מבלי להסתכן בפסילה בבדיקות מפני שאין עדיין שיטה לזיהוי שימוש בהורמון גדילה אנושי.

העובדה שניתן לגדול ולהתחזק מבלי להסתכן באגירת שומנים מפתה מאוד.

ההרגשה שנמצא "סם פלא" חדש, בעל היתרונות של סטרואידים אנאבוליים ללא החסרונות.

לעיתים הורים לילדים שהם בעלי כשרונות אתלטיים מפותחים, אך נמוכים או לא מפותחים דיים, מתפתים לתת להם הורמוני גדילה במטרה לזרז את תהליך גדילתם והתפתחותם.

 

חרף העלייה בשיעור המשתמשים בהורמון הגדילה, טרם נמצאו הוכחות לקיום יתרונות בשימוש בו אצל ספורטאים, מבחינה פיסיקלית או פיסיולוגית.

 

בגלל ההשפעות השליליות שגורם השימוש בהורמוני גדילה במינונים גבוהים, לא נערכים מחקרים בנושא זה. קיימות מספר קבוצות מחקר החוקרות את ההשפעה של מינונים גבוהים של הורמוני גדילה על עכברים. ואכן נמצא שאצל עכברים, מינון גבוה של ההורמון גרם לגידול השרירים ולחיזוקם של שרירים רפויים. עם זאת לחלוטין לא ברור מהו הקשר, אם הוא קיים בכלל, בין התגובות של בעלי חיים לאלו של בני אדם.

 

ההנחה היא שרק מינונים גבוהים מאוד של ההורמון ישפיעו על בני אדם. בניסויים קליניים שנעשו בחולים בתסמונת הענקות (אקרומגליה), נמצא שנפח השרירים שלהם אומנם גדל, עם זאת השרירים היו חלשים מאוד. 

לספרות מקצועית אודות הורמון גדילה וסטרואידים אנאבולים בעברית: סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!