פגמים בצינור הנרוולי חומצה הפולית

בארצות הברית נולדים בכל שנה כ-2500 תינוקות  עם מומים  בצינור הנרוולי. בארץ  בין השנים 1974 – 1988 שכיחות המומים בצינור הנרוולי הייתה 9.3 לכל 10.00 ילודים (מידע  זה מבוסס על נתוני החברה לניטור מומים מולדים,  המומים מולדים  בצינור הנרוולי NTD)  NELIRAL TUBE DFECTS)    הינם מומים   חמורים במערכת העצבים של העובר, המתפתחים  במהלך החודשים הראשונים להריון וכוללים מכלול של פגמים. דרגת חומרה של המומים שונה, חלק מהמומים עלולים לגרום לשיתוק וכתוצאה ממנו להפרעות שנות בדרכי השתן ובפי הטבעת. חלק אחד עלול להביא לתמותו של העובר זמן קצר לאחר הלידה.  

מחקרים רבים הצביעו על כך  שצרכה מספקת של חומצה פולית ליפני ההיריון  בראשיתו הקטינה את שכיחות  המומים. אולם, למרות שמזה שנים רבות נחקר הקשר שבעין צרכת חומצה פולית וירדה ב-שכיחות  המומים בצינור הנרוולי  עדין לא התבררה דרך השפעתה.

החומצה הפולית, ניקרת גם מולאצין שייכת לויטמינים  מקבוצה B, המסיסים במים.  לחומצה קימות מספר צורות בעלות מבנה דומה. הצורות שונות נבדלות באופן ספיגתם ואצירתם עי" הגוף ולפיכך הערכת תכולה החומצה במזון מסובכת. רמת החומצה הפולית בגוף האדם נאמדת בכ- 5-10  מיגמיגרם.

כאמור קביעת תכולת החומצה הפולית במזון מורכבת, זמינות הויטמין  הינה גורם נוסף אליו יש להתייחס בשל חשיבותו לגבי יעילות ספגתו עי" הגוף: מזונות בהם זמינות החומצה הגבוהה: בננות, כבד, שמרים, מזונות בהם   זמינות החומצה נמוכה: מיץ תפוזים, חסה, כרוב, פתיתי סויה, נבט חיטה, חלמון הביצה. תכולת חומצה פולית גבוהה: בכליות, בכבד, כמו כן, ירקות ירוקי עלים, כגון: תרד, כרוב, מנגולד, סלק, ולעומת זאת בשר, ביצים, חלב, ומוצריו, אורז, מוצרי קמח, רוב הפירות דלים בחומצה פולית.

אפשרות שחומצה פולית עשויה להיות קשורה בהתוות פגמים בצינור הנרוולי הועלתה כבר בשנת 1964. בשנים 1980 -1981 פורסמו תוצאותיהם של שני מחקרים שנעשו בנשים, שהיו בסיכון גבוה משום שילדו בעבר תינוק עם פגמים אלה.לנשים אלה ניתנה בזמן שקדם להריון תוספת של ויטמינים, שהכילה גם את החומצה הפולית או תוספת של חומצה פולית  בלבד.

מתוצאות המחקרים עלה כי תוספת של החומצה והויטמינים הקטינה את הפגמים.מסקנה  החוקרים הייתה כי תוספת ויטמינים  וחומצה לפני ההיריון עשויה להקטין את הסיכון. בשמת 1991- פורסם מחקר גדול, שנערך נמספר מדינות,בין היתר באנגליה והונגריה מדינות, הנחשבות בהן סיכון גבוה. במחקר שנבדקה השמעת לקיחת תכשיר  של החומצה הפולית עי" נשים שהיו בסיכון גבוה להריונות עם מומים בצינור הנרוולי.
נמצא כי לקיחת התכשיר לפני הכניסה להריון  במהלך ראשיתו הורידה באופן משמעותי את הסיכון. לעומת המחקרים הקודמים שתוארו, במחקר זה נמצאה עדות לתפקידה של החומצה פולית במניעה של מומים אלו.

המלצת החוקרים הייתה כי יש  להגביר את צריכה  ה-ויטמין בקרב  כל הנשים המתכוננות להיכנס להריון ולא רק לגבי נשים הנמצאות בסיכון גבוה. עם זאת, קיימים מחקרים אחרים בהם נמצא כי רמות נמוכות של החומצה בדם  אינן מהוות בהכרח גורם סיכון מרכזי למומים באוכלוסיות בעלות סיכון נמוך.  יש לציין כי מחקרים אלה נערכו במדינות בהן הסיכון נמוך.

על בסיס תוצאות המחקרים התומכים בחשיבותה של חומצה פולית כמניעה, הסיק  השרות האמריקאי לבריאות הצבור, שחומצה פולית במינון 0.4 מג" ליום, תפחית את הסיכון למומים מולדים בצינור  הנרוולי.ההערכה היא שמנת צריכה זו של ויטמין תקטין את ההתרעות בארה"ב  ב-50%.המלצה זו מתייחסת לכל הנשים  בגיל הפוריות.  ההמלצות, כפי שפורסמו השנה, מדגישות את לקיחת  התכשיר באופן קבוע,  עוד לפני תכנון ההיריון . לקיחת ה-ויטמין עם  הגילוי  של ההיריון איננה מסתפקת משום  שהמומים הללו מתפתחים בשלב מאוד מוקדם, שלב שבו עדין האישה לא תמיד מודעת להריונה ! המלצה זו, לצריכה יום יומית תקפה גם לגבי נשים,  הנמצאות בסיכון גבוה למומים אלו. אולם נשים בסיכון גבוה, המתכוננות להיכנס להריון עריכות לצרוך 4 מג' של הויטמין. משמע, פי- 10 מכמות המומלצת לנשים שאנן נמצאות בסיכון גבוה !

בנוסף, מודגש שאן לצרוך מעבר לכמויות אלו, משום שעדין לא ברור מהו הסיכון שבצרכה עודפת של הויטמין.

לצריכה יומית של 0.4 מג'  ליום ניתן  להגיע לצריכת המזון היומית ו/או  בשילוב של תכשיר מולטי ויטמין,  המכיל את כל הויטמינים והמינראלים, כולל החומצה הפולית.

*)   הקפדה על צריכה יומית של מזונות העשירים בחומצה פולית  אולם, עם התייחסות גם למרכיבים אחרים הקיימים במזון. לדוגמא : על אף כי כבד עוף אכן עשיר בחומצה פולית לא מומלץ לצרוך כמרכיב מרכזי בתפריט היומי שלנו כבד עוף בשל היותו עשיר גם בשומן רווי וכולסטרול..

*)   מניעת עבוד תאבון הויטמין בבישול  וזאת עי שימוש בשיטוט בשול קצרות. לדוגמא: בהרתחת ירקות  למשך כ- 8 דקות יגרם הרס של יותר מ-80% מה-ויטמין . שיטות בישול עדיפות הינן סיר לחץ והמיקרוגל.  בהן משך הבישול קצר יותר.

*)   צריכה יום יומית  של תכשירי מולטי ויטמין  הקיימים בשוק מכילים חומצה פולית במינון של 0.4 מג'.

*)   צריכת המזון,  המועשר ב-ויטמינים כגון : דגני בוקר השונים. על גבי חלק מאריזות המזון בארץ ניתן למצוא פרוט מדויק על רכיבי המזון. הכולל לעתים גם פרות של כל הויטמינים, כולל חומצה פולית.

בארץ לא קימת המלצה מחייבת צריכה חומצה פולית בכמות זו או אחרת, על אף המלצה חד משמעית לגבי נטילת החומצה הקיימת בארצות הברית. אולם, לאור מחקרים הרבים שנעשו, ניראה שלפחות לגבי נשים. הנמצאות בקבוצת הסיכון (הריון קודם שלווה במומים) כדאי לשקול את נטילת חומצה הפולית כטיפול מונע.