השפעת פעילות גופנית על תהליכי הרזיה, הלכה ומעשה

אחד מהנושאים המעסיקים את האוכלוסייה בכלל ואת אנשי המקצוע העוסקים בטיפול בהשמנה הוא פעילות גופנית וירידה במשקל, הפחתת אחוזי שומן, צמצום היקפים ועוד, דעות רבות נשמעות ומפורסמות בקרב המתאמנים בדבר קצב הפעילות, הדופק הרצוי, סוג הפעילות, משכה, עצימותה וכמו כן מהו השילוב הנכון בין פעילות אירובית וכוח כדי להפחית במשקל ולשמור על מסת גוף רזה וכיצד פעילות גופנית משפיעה על חילוף חומרים מסת גוף רזה ועוד.

היעדר פעילות גופנית הוא אחת מהסיבות העיקריות להשמנה בארה"ב, לעיתים הוא משמעותי יותר מאכילת יתר בהתפתחות ההשמנה. אף על פי שפעילות גופנית תומכת בירידה במשקל, בשמירה ושיפור של הרכב הגוף, וכמו כן בהגדלת היענותו של המטופל לביצוע הדיאטה, הרי בסך הכל האפקט אינו כה משמעותי, אלא אם משך הפעילות בשבוע מגיע לכ- 700-900 דק' בשבוע, מכאן ניתן להבין שעיקר חשיבותה של הפעילות הגופנית הוא בשמירה על המשקל שירד.

פעילות גופנית היא מרכיב נחוץ לבקרת משקל, נראה כי פעילות גופנית תורמת לשמירה על משקל וממתנת עלייה במשקל לאחר ירידה. 200 דקות שבועיות של פעילות גופנית אירובית בעצימות גבוהה ו- 360 ו- 420 דקות בשבוע בעצימות נמוכה מפחיתים את הסיכוי לעלות במשקל. כדי להפוך את הפעילות לכלי יעיל התומך משמעותית בירידה במשקל מומלץ כיום לבצע לפחות 60 דקות של פעילות גופנית אירובית בשילוב 2-3 אימוני כוח בני 30 דקות כל אחד. השילוב של הגבלה קלורית עם הגדלת ההוצאה האנרגטית יוצרים את ההפחתה האופטימאלית ביותר במשקל הגוף. האפקטיביות מתייחסת לכמות השומן שמופחתת, ולאו דווקא למשקל הכללי שהופחת.