מבוא לפסיכולוגיה – ד"ר קובי עזרא

ישנם 4 זרמים עיקריים בפסיכולוגיה

1.       הזרם הפסיכונדינמי.

2.       הזרם ההתנהגותי.

3.       הזרם ההומניסטי.

4.       הזרם הקוגנטיבי – חשיבתי.

 

הזרם הפסיכודימני:

כל התיאוריות בזרם זה, מאוחדות על הבסיס אחד:

הצעדים המניעים את האדם לפעילותו, אלו הם היצרים.

אבי תורת הזרם הינו פרויד. הוא טוען שהאישיות מורכבת מ- 3 שכבות של מודעות:

 

1.       סתמי (ID):  עם חלק זה נולדים, כולל בתוכו יצרים ואנרגיה (הנאתית)

ישנם 3 סוגי יצרים בסיסיים:

1.       יצרי החיים הבסיסיים הפיזיולוגיים: רעב, צמא וחום הגוף.

2.       יצרים מיניים.

3.       יצרי ההרס והמוות.

חלק זה, כולו, נמצא בתת מודע, המאפשרים לפרוץ ולהתפרץ.

2.       סופר אגו: מתפתח בסביבות גיל 4 כולל בתוכו מצפון, מוסר, איסורים חברתיים, נורמות וחוקי חברה. רובו נמצא במודע.

בין הסתמי לסופר אגו יש באופן תמידי עימות (קומפלקט), לכן מופיע המקשר המפשר ביניהם והוא:

3.       האגו: תפקידו: 1. לפשר בין הסתמי לסופר אגו.

  2. לפשר בין הסתמי למציאות.

 

                 פעולת האגו נעשית ע"פ 2 צורות חשיבה:

 

1.       חשיבה רציונאלית – הגיונית – מסודרת – נמצא בטרום מודע ובמודע.

מנגנוני הגנה – נמצאים רק בתת מודע.

 

מנגנוני הגנה

1.       הכחשה: המנגנון הבסיסי ביותר.

2.       נסיגה (ריגרסיה: נסיגה התנהגותית בהתפתחות (דיבור ילדותי).

3.       רציונליזציה: "הסבר מתקבל על הדעת" בידוד הרגש והפיכתו לתירוצים (מודע).

4.       העתקה: העתקת רגשות.

5.       השלכה: התגוננות מפני דחפים שליליים המצויים באדם ע"י יחסם לזולת, הטלת רגשי אשם באחרים.

6.       בידוד רגשי: בידוד הרגש מאירוע – הפחתת מעורבות בתהליכי כעס, התרגשות או אכזבה.

7.       אינטלקטואליזציה: שימוש מוגזם בהגיון.

8.       עידון (סובלימציה): עידון יצר. (במקום לרצוח, רוצחים בכתיבת ספר).

9.       הדחקה: הורדת מידע מהמודע לתת מודע.

10.   DO AN DO : עשייה ופירוק לסירוגין (הגעה להצלחה, הריסת הכל ובניה מחדש).

 

מנגונני ההגנה עובדים ע"פ מספר עקרונות 

1.       מכסימום עונג, מינימום מחיר.

2.       עיוות המציאות: פירוש מוטעה.

3.       ללא מודע. ברגע שיהיו מודעים הם כבר לא מנגנונים.

4.       הוצאת אנרגיה נפשית מרובה.

-          טמפרמנט: רמת היצרים של האדם מהלידה, כנראה מבוסס על גנטיקה.

-          שלבי ההתפתחות של האישיות (ע"פ פרויד)

 

לפי תיאוריית פרוייד ההתפתחות קשורה ליצר המיני והיא מתפתחת בשלבים:

 

השלב האורלי: גיל  0 – 1.5 שנה: האנרגיה המינית ממוקמת סביב השפתיים והפה ע"י מציצה ובליעה.

 

השלב האנאלי: גיל 1.5 – 3 שנה: האנרגיה המינית ממוקמת באזור פי הטבעת – שליטה בצרכים – הנאה משליטה ושחרור.

מתחיל להתפתח ניצוץ האגו: התאפקות בצרכים.

 

השלב הפאלי: גיל 3-6 שנה : ישנם 3 שלבים עיקריים:

 

1.       האנרגיה המינית ממוקמת לאיבר המין, גברים עושים בד"כ ע"י אוננות (מוגברת).

2.       הפקת הנאה מאיבר המין השני.

3.       מנגנון היפוך – הזדהות עם הבוגר מאותו מין.

-          מתחיל להתפתח הסופר אגו.

שלב החיביון:

גיל 6-14 שנה: הדחקה של השלב הפאלי לתת מודע, האנרגיה מופנית ליצירתיות ולימודים.

 

השלב הגניטלי:

גיל ההתבגרות 14- 18 שנה: הפקת אנרגיה מינית עם בני המין השני מגורם חוץ משפחתי – מציאת הזיווג וקיום יחסי מין.

 

לפי טענת פרוייד לאחר סיום תקין של השלבים הנ"ל, האדם צריך להיות "מוכן" ל- 2 עקרונות בסיסיים

 

1.       קיום יחסי מין תקינים (נישואין?).

2.       כושר התפרנסות לבד.

הפתולוגיה הפסיכולוגית מחולקת ל- 3 סוגים:

 

1.       מחלות נפש: פסיכוזות, מניה- דיפרסיה וכו'.

2.       הפרעות נפשיות: פסיכופתיה, פיצול אישיות וכו'.

3.       נירוזות:

 

נירוזות:

 

פרוייד עסק בעיקר בתחום זה, להלן סקירה מקוצרת של מאפיינים לנירוזות:

 

-          היסטריה: שיתוק איבר חושי ללא פגע נירולוגי.

-          פוביה: פחד ממקומות סגורים, פתוחים, ג'וקים וכד'.

-          פחד לא רציונאלי המתחיל ממקור מסוים ואח"כ פחד מגורם המזכיר.

-          אובססיה: עשייה או מחשבת כפייתית.

-          התמכרות: אי יכולת להשתחרר: מסמים, עישון וכד'.

-          התקפי חרדה: ממקור לא ידוע.

ישנת בתיאוריית פרוייד טיפוסי אישיות המשתלבים עם ההתפתחות המינית:

 

שלב האוראלי: סיפוק דרך הפה:                    אימון בסיסי באנשים – מפר אימון.

                                                            תכונות אקטיביות – פסיביות.

                                                            אופטימיות – פסימיות

 

שלב האנאלי – רצון בשליטה העצמית: נדיב – קמצן

                                                            גמישות – עקשנות

                                                            מסודר – מבולגן

                                                            דייקנות – מעורפל

 

שלב הפאלי – הנאה מהמין השני:        אומץ – פחדנות

                                                            אהבה עצמית – שנאה עצמית.

                                                            גאווה – ביישנות

                                                            פשטות – "סטייל" – סגנון – עידון.

 

שלב הגניטלי – מנגנון סובלימציה: כושר ההסתגלות, שליטה עצמית בחברה – סוציאלי.

 

נירוזות

 

1.       העיקרון הבסיסי של כל הנירוזות: הם תוצאה של עבודה מוגברת ומעוותת של מנגנוני ההגנה, או שילובם של מספר מנגנוני הגנה.

2.       הפוביות, מקורן בבעיה מינית שעברו מנגנון הגנה – העתקה – השלכה.

3.       האובססיה לא רציונאלית,

 

הטיפול בנירוזות:

כל מה שלא מודע נהפך למודע וזאת מכיוון שהדבר לא מודע ואין שליטה בפירוש, כי גם הפירוש לא מודע, אם הפירוש נעשה בגיל מוקדם, הפתרון נשאר לא מודע ואז הוא מייצר תרבות המחייבת מנגנוני הגנה. אם נעלה את הלא ממודע למודע, נוכל לתת פירוש – גיבוש הבנה אחרת. שינוי ההבנה, הראיה מאפשר להתמודד יותר טוב עם המציאות וכתוצאה מכך, החרדה יורדת, האדם יודע ממה הוא מפחד ואז אפשר להוריד את רמת ההגנות – להגיע לרמת התגוננות סבירה.

 

בכדי להגיע לתת מודע ישנם 4 דרכים:

 

1.       התנגדות.

2.       טרנספרמנט: מופעל מנגנון הגנה השלכתי מדמות מסוימת על המטפל.

שתי דרכים להתמודד בטיפול בסעיף זה:

1.       הטיפול יהיה בטרנספרמנט עם הבדלה.

2.       הקניית רכישת אימון במטופל ואז ניתן להתקדם לאט.

 

2.היפנוזה: שיתוף פעולה בין המטפל למטופל (נעשה רק במקרים קשים), המטופל מסכים להוריד 

   הגנות.

3. חלומות: החלומות מהווים ייצוג של התת מודע, תכנים מהתת מודע מתפרצים ויוצאים בחלום  

    לעיתים בצורה עקיפה עם תחפושת – סמלים:

 

ארוך וחד – חרבות, עצי ברוש, ארובות ועפרונות – איבר מין זכרי.

חלול – מערה, חדר, חור, בור וצינור – איבר מין נשי.

תעופה – ריחוף, טיסה, המראה, נחיתה – אורגזמה

מעברים – גשר, פרוזדור, צומת – הצטלבות דרכים – תקופת מעבר בחיים.

 

4.         פליטות פה: הם אינם מקריים, אלו גיצים של התת מודע בע"פ, ניתן ללמוד על מה שקיים, מעשי "כשל" ולא רק במובן המילולי.

 

ביקורת על שיטתו של פרוייד:

1.       הביקורת הקטלנית ביותר עליו הייתה ששיטתו של פרויד אינה מדעית וזאת מכיוון :

א.       צריך לעמוד בדרישות – סטנדרטיים.

ב.       צריך להגדיר באילו תנאים השיטה אינה עובדת.

תאוריית פרויד אינה עומדת בדרישה השניה.

2.       הביקורת מתמקדת על שלבי ההתפתחות ובמיוחד על השלב הפאלי – אדיפלי: פרוייד טוען שכולם יעברו את כל השלבים ע"פ הגנים. הביקורת טוענת שתסביך אדיפוס אינו בגנים כי אם יש קשר לתרבות המערב.

3.       ביקורת על שיטת הטיפול:

המטפל יודע הכל, מכתיב שולט והמטופל לא יודע כלום, תלוי ונשלט.

 

יונג:

תלמידו ומקורב לפרוייד לפי שיטתו: התת מודע מחולק ל-2 : הפרטי והקולקטיבי – אריטיפים – סמכות ייצוגים שעוברים בגנים ומועברים מדור לדור.

 

שיטתו של יונג טוענת שההתפתחות של האדם נמשכת כל החיים – תהליך אינדיקציה – ארגון, איזון והרמוניה של כל הסתירות והניגודים שיש. ישנם 4 סוגי חשיבה:

 

1.       רגש – רגשות סובקטיביים.

2.       חשיבה.

3.       תחושה – התפיסה החושית.

4.       אינטואיציה – ידיעה על עבר, הווה, עתיד

החשיבה מופנמת כלפי פנים או מוחצנת החוצה ובכך ניתן לזהות 8 טיפוסי אישיות:

 

1.       מוחצן וחושב: פותר בעיות בעזרת האינטלקט, בשטח.

2.       מוחצן ורגשי: מחפש הרמוניה עם החיצון – חברותי.

3.       מוחצן ותחושתי – לראות ולשמוע מהעולם- גירויים.

4.       מוחצן ואינטאוטיבי: עובר מנושא לנושא, יצירתי.

5.       מופנם וחושב: בונה תיאוריות, חשיבה מבפנים, לא מעשי כל כך.

6.       מופנם ורגשי: לא מגלה עניין באחרים, סגור בתוכו, שקט.

7.       מופנם ותחושתי: קצת אדיש, קולט, רואה ושימוע, חושב מבפנים.

8.       מופנם ואינטאוטיבי: חולמני, מרחף, מתעניין במיסטיקה.

הביקורת שהושמעה על דברי יונג הייתה ששיטתו הינה מיסטית ולא ניתנת לבדיקה.

 

שיטת הנאו-פרודיינים:

 

שיטת הנאו-פרדיינים הינה תאוריה של יחסי אובייקט.

 

האישיות מורכבת מאובייקטים שהופנמו, מפחדים מאנשים, חיות וכד' וכל מה שהאדם מפנים ואז יש צורך לפרק חלק מהאישיות.

התהליך מורכב מהפנמה – פירוק- אינטגרציה.

 

המובילה בזרם הינה מנלי קליין הסוברת שהיצרים החשובים הינם יצרי ההרס והמוות

-          הפירוק , הם המניעים העיקריים בהתפתחות המבוססת על 2 שלבים:

-          כל שלב הינו פוזיציה – עמדה:

 

1.       העמדה הפרנואידית – סקינואידיית:

 

עד גיל חצי שנה, בשלב זה אין אינטגרציה – ז"א תפיסת הילד חלקית – התפיסה הראשונית היא שהאמא שמספקת/מעכבת צרכים והאובייקט החשוב הוא השד האם-יישנו השד הטוב- הנותן אוכל והשד הרע- האכזר. אין לילד אבחנה בינו לבין אימו, בגלל שישנם יצרי ההרס והתוקפנות, גם כאשר הוא אוכל הוא "תוקף" את השד ומרוקן אותו ואז ישנו פחד שהשד "יחזיר לו כגמולו" ומכאן הבסיס לחרדת הרדיפה ולמצב פרנואידי בעתיד.

2.       העמדה הדפרסיבית:

עד גיל שנה, בשלב זה יש אינטגרציה, עם התפתחות הזיכרון וההבנה, ההתפתחות הקוגנטיווית , הוא יכול לזכור שהשד של אותו אדם- אימו והתפיסה יותר רחבה, הילד מפחד לפגוע באובייקט השלם ומתפתחות רגשי אשמה, ההתמודדות עם האינטגרציה אפשר להתמודד עם רגשי ה"אבל" (אין בטוב רק טוב)- אין שלמות מוחלטת וישנם 2 דרכי התמודדות:

 

1.       התמודדות המינית: הרע ההתכחשות, העמדת פנים.

2.       התמודדות רפרציה – תיקון: הכרה בקיים, אך להתמודד עם הטוב שבו.

 

אדלר:

אדלר טוען שבכדי לפצות על רגשי נחיתות, האדם שואף לשליטה עליונות, כל ילד  מעצם היותו ילד קטן צריך להסתכל למעלה על העולם – הוריו ומכאן נובעת רגשי הנחיתות. מקור רגשי הנחיתות נובעים מהפירוש שהאדם מפרש.

רעיון העליונות מבוסס על שהאדם שואף על שליטה בסביבה ואח"כ הוא רוצה שליטה עצמית, בנוסף האדם אוהב לשלוט בסגנון חייו.

 

שליטה בסביבה – שליטה עצמית – שליטה בסגנון חיים.

 

האדם שמציב את המטרת העל היא פקציה (דמיון) ולפעמים מטרת העל מתחלפת והיא יכולה להיות מודעת או לא מודעת.

סגנון חיים לא נקבע ע"י מטרת העל אלא הסביבה המשפחתית:

 

1.       סדר הלידה: האם האדם הינו הבכור, אמצעי או בן זקונים (הצעיר). לכל מקום בסדר הלידה יש את האיפיונים שלו:

2.       סוג האווירה במשפחה: האם האווירה מעודדת – תומכת, מכוונת את הילד לפעילות, האם כולם כיחידה אחת, ישנה גאוות יחידה או אווירת עידוד פסיביות – שליליות ומכאן נוצר סגנון חיים שהוא יכול להיות פעיל, הרסני, פסיבי ובונה.

מהנ"ל נוצר סגנון החיים – מבנה האישיות המורכב מ-4 קווים בסיסיים:

1.       פעיל והרסני – להרוס לנקום, ניצול כח לרעה.

2.       פסיבי והרסני- פסיבי רגרסיב, עצלן והרסני מוחלט.

3.       פעיל ובונה: נמצא בינו לעצמו, תורם לקהילה ולחברה.

4.       פסיבי ובונה: קבלת/נתינת תשומת לב.

שיטת הטיפול של אדלר עומדת על עקרון שצריך לאתר – לעצב את מטרת העל, דרך חלומות, שיחות ואז להגיע לפשרה, לא רק עם עצמו אלא, גם עם החברה – יותר הדדי.