חלב – כן או לא?

אם נרצה בכך או לא, חלב מזכיר לנו כל הזמן את הקשר עם אמא, בשל המעבר הישיר אליו מחלב האם. אולם לאחרונה מצטברות עובדות כנגד חלב הבקר, בעיקר מצטברות העובדות על תפקידו של השומן בחלב במחלות לב ובשורה האחרונה של מקרי סרטן- פה, ריאות, מעיים, פי הטבעת, ערמונית ושדיים.

הפסקת השימוש בחלב ובמוצריו והוצאתו מהתפריט היומי שינוי מהפכני, אשר יגרור אחריו הדים רבים. חלקם יביעו תמיכה בצעד זה עקב תופעות הלוואי שהחלב גורם לאורך זמן, ואילו חלקם יביעו תרעומת כנגד צעד זה, לרוב יהיו אלה יצרני החלב והמעורבים בתעשיית החלב.

בשנים האחרונות גדל מס' החוקרים, רופאים, תזונאים ומומחים לרפואה שסבורים כי אם אנו רוצים לשפר את בריאותנו בצורה משמעותית עלינו להפסיק לצרוך חלב ומוצרי חלב. בארצות המערב מגדלים ילדים על ססמאות כגון: "חלב הוא הטבע", "לעולם אל תתרגלו להיות בלי חלב", "אם לא תשתו חלב עצמותיכם תתרוכנה וכוכחם יעלם" מאיימות הסיסמאות.

אחת הסיבות לפופולאריות הרבה של החלב היא, כנראה, הנוהג שאנו עוברים באופן ישיר מחלב האם לחלב פרה.

כתוצאה מכך, יוצרת האסוציאציה שחלב הפרה הוא המשך ישיר של חלב האם, לכן החלב מזכיר לנו את הקשר עם אמא.

אולם, "התיק הרפואי" כנגד החלב גדל מיום ליום, בייחוד העובדות המצטברות על תפקידו  של השומן בחלב במחלות לב ובשורה ארוכה של סרטן. אולם הסכנה של תופעות אלו פחתה עקב השימוש בחלב דל שומן.

אומנם הסכנה של מחלות קרצינוגניות לא תופיע אך עדיין חלב דל שומן גורם לתופעות לא פחות חריפות.

חלב דל שומן מקטין את רמת הפעילות של החומרים האנטי אלרגיים בגוף וגורם להתפרצות אלרגיות שהגוף לא השלים איתן קודם לכן.

תופעה זו חמורה במיוחד אצל חולי קצרת. אלא, חולי הקצרת, אשר משתמשים בחלב דל שומן, גורמים לכך כי מוצרי החלב הללו מגבירים את חשיפתם לאלרגיות ולהתקפות מחודשות של קצרת.

 

הגורם העיקרי לסרטן השחלות אצל נשים הוא הגאלקטוזה, שהוא למעשה סוכר רגיל המצוי בתוך סוכר החלב – גלקטוז.

בניסויים שנערכו בבעלי חיים הוזרקו כמויות גדולות של לקטוז לקבוצה של נקבות, לעומת זאת לקבוצה אחרת לא ניתן לקטוז כלל.

מספר מקרי סרטן השחלות שהופיע אצל קבוצת מקבלי הלקטוז היה גבוה ב-52% ממקרה סרטן השחלות שהופיע אצל הקבוצה השנייה.

קיימת תופעה נוספת הקשורה בגלקטוז. 10% מכלל הנשים המערביות הבעלות רמת חיים דומה, חסרות בגופן את האנזים המפרק את הגלקטוז בגוף וזו אחת הסיבות שנשים אלו סובלות מבעיית עיכול בלתי מוסברת.

ומכיוון שהבדיקות לקביעת חוסר אנזים זה הן יקרות ומסובכות, רוב הנשים אינן מודעות כלל לבעיה זו ולכן מומלץ להפסיק את השימוש בחלב ובמוצריו.

בעיה אחרת היא חומרי הדברה, חלב פרה הוא אחד החומרים הנוחים ביותר לקליטתם ולשימורם לטווח ארוך של חומרי ההדברה הנמצאים במזון הניתן לפרות.

גם חלב אם מזוהם בדרך כלל בחומרים קוטלי חרקים הנספגים על ידי האם מהמזון שהיא אוכלת ומהסביבה בה היא חייה.

מחקר שנערך לאחרונה כי כמות הזיהום בחומרים אלה היא כפולה בקרב נשים האוכלות בשר ושותות חלב, מאשר בקרב נשים צמחוניות שאינן שותות חלב בקר.

בעיה נוספת היא הופעת אנטיביוטיקה בחלב. החדרת כמויות קטנות ביותר של חומרים אנטיביוטיים למזון של בעלי חיים גורמת להתפתחות תנגודת לאנטיביוטיקה בתוך הבקטריות של בעלי חיים ומשם עוברת של בני האדם. כתוצאה מכך, הרפואה בעולם עומדת להפסיד את הקרב בשורה של מחלות, כמו, סטפילוקוקוס בריאות, שחפת, דיזנטריה- וזאת בגלל דלקות שנגרמות על ידי בקטריות המגלות עמידות לא מוסברת לחומרים אנטיביוטיים.

צריכה מוגברת של חלב, אצל ילדים בעיקר עלולה לגרום להרעלה של ויטמין D. במהלך עשרות שנים יצרני החלב ברחבי העולם "מחזקים" את החלב על ידי הוספת ויטמין D, לאחר שהתגלה כי חלב ללא תוספת זו גורם לרככת, מחקרים שנערכו לקבוע את רמות ויטמין D בחלב, הוכיחו כי מירב הדוגמאות הכילו כמויות מופרזות ביותר של הויטמין.

בנוסף לכך, אף כמויות ההורמונים לזירוז הגדילה הניתנים לפרות כדי להגדיל את כמויות ייצור החלב, מגבירים את סכנת דלקות השדיים והפטמות בנשים.

 

חלב פרה מכיל חלבונים רבים שאינם נעכלים היטב ולכן הם מהווים סכנה למערכת החיסונית של הגוף. מס' חלבונים "שמצליחים לחמוק" ממערכת העיכול לפני עיכולם ומצליחים לחדור אל המעי הדק, מעוררים את פעילותה של המערכת החיסונית של הגוף. אך אם חדירת החלבונים אל מערכת הדם נמצאת ברמה גבוהה וחוזרת על עצמה מס' פעמים ביום, היא עלולה לגרום להפרעה קשה בתפקוד מערכת החיסון ובגרימת מחלות. לעומת זאת החלבון של הדגים והבשר פחות מזיקים מחלבוני החלב.

אם נסיר את החלב ומוצריו מהתפריט היומי, ניתן יהיה להבחין מיד בירידת הנפיחות של השקדים והפוליפים, דבר המביא להקלה משמעותית למערכת החיסון. במקרה כגון זה, מורגשת הקלה אצל אנשים אשר לוקים לעיתים קרובות בנזלת, שפעת, סינוסיטיס ודלקת אוזניים. חלב ומוצריו מכבידים בצורה קשה של מערכת הנשימה, העיכול והחיסון. כאשר נשים נמנעות מחלב לאורך זמן והתזונה שלהם מאוזנת, הן פחות סובלות מהצטננות ומדלקות בסינוסים.

אחד מכל חמישה תינוקות בעולם המערבי סובלים מ- COLIC. תינוקות אלו נתקפים בעוויתות בטן קשות. כאשר האם המניקה צורכת מוצרי חלב, חלבוני הפרה עוברים לחלב שלה ומשם הישר למערכת העיכול של התינוק. חלבונים אלה עלולים לגרום ל- COLIC אצל תינוקות, למרות שמקור המזון היחיד שלהם מגיע מאימם. דבר זה עלול לגרום לדלקות אוזניים כרוניות.

 

לסיכום, ניתן לראות כי החלב נתפס בעיני הציבור כמרכיב מאוד חיוני בתזונה ומאוד בריא לתינוקות וילדים בעיקר.

לפי קטע זה ניתן לראות כי דרך חשיבה זו חסרת כל יסוד.

 

בהתחשב באיכות המקסימלית ובאיזון המרכיבים של החלב, אין מזון טבעי המשתווה אליו מבחינה תזונתית. אולם, עבור מאות סוגים של מיקרואורגניזמים יש צרכים תזונתיים הזהים לצרכי האדם והחלב מהווה נקודת מפגש מצוינת לגדילתם של אותם מיקרואורגניזמים.

קהל היעד אשר צורכים מוצרי חלב הם בעיקר אנשים זקנים וצעירים. צעירים לרוב מפתחים חסינות כנגד מחלות שכיחות ולכן המסקנה הנובעת מכך הינה שהמזונות שהם צורכים חייבים להיות נקיים ממיקרואורגניזמים מזיקים. במהלך תהליך הכנת החלב יש לנקוט במספר צעדים חיוניים בכדי למנוע העברת מחלות בדרך החלב.

קיום החברות והצלחתן תלוי רבות בשיפור תעשיית המוצרים.הנ"ל יהיה בלתי אפשרי לספק את מוצרי החלב באיכות גבוהה אם לא נצליח לסלק מנוזל החלב את הפסולת שנוצרת ולהשמיד את שיירי המיקרואורגניזמים שנותרו בנוזל החלב.

 

חלק מהמיקרואורגניזמים אשר מזהמים את החלב עלולים לזהם ואף לפגוע באדם ובבקר.

 

שחפת (TUBER CULOSIOS) קדחת (BRUCELLOSIS) הן מחלות העיקריות בבקר המועברות אל האדם דרך החלב, לכן נעשים מאמצים אדירים ע"י משרד הבריאות במטרה למנוע את העברת המחלות הנ"ל.

 

ישנם מס' מיקרואורגניזמים המשפיעים על האדם ובע"ח, הנ"ל מועברים ישירות דרך החלב. מיקרואורגניזמים אלו אינם שורדים  לאחר הפסטור.

חיידק הסלמונלה מתפתח בסביבה זו וזנים יותר גדולים גורמים לזיהום במזון האדם.

הסימפטומים של הזיהום: זיהום אקוטי בנוסף התחלה של התקפת כאבי עיכול, שלשול, הרגשת חולשה והקאות. לאחרונה , נוקטו מס' צעדי זהירות כנגד החלב הנגוע בחיידק זה. כיון שחיידקים אלו מתחילים להראות איתותי השפעה על דרכי העיכול של האדם והבקר, הפעולה העיקרית הינה שליטה על הגיינה אישית, עשיית פעולות סניטריות בתהליך הפקת החלב ופיסטור מקיף.

 

אנטיביוטיקה, חומרי ריסוס וחומרים רדיואקטיביים משפיעים לרעה על איכות החלב ובעקיפין משפיעים על איכות בריאות הציבור. חדירת חומרים רדיואקטיביים קשה למניעה כיון שהם מתפשטים בסביבת החלה שמתבצעת פעולה גרעינית.

שימוש לא מתאים בחומרים אלו הוא אחד הגורמים אחראיים לזיהום החלב.

 

ה- FDA (Food And Drug Administration) אישר את השימוש בהורמון הגדילה שהונדס גנטית, גם בבעלי חיים, כך תנובת החלב עולה ומסת משקל הבשר עולה גם כן. הורמון ה- RBGH, יופיע במוצרים הבאים: חלב, גבינות, יוגורט, גלידות, מאכלים מעובדים ובפורמולות לתינוקות לאחר שניתן לו אישור ע"י ה- FDA. ה- FDA טוענים שהורמון זה זהה באיכותו ל- BGH (הורמון הגדילה שמצוי בבקר) הטבעי אך ישנם מס' מדענים הטוענים שחומרים אלו עלולים לעורר בגוף האדם תופעות אוטואימוניות או תופעות אלרגיות. לטענה זו משיב ה- Fda , שאפשרות זו אינה נכונה ואינה חשובה והם מסרבים לקיים מעקב אחרי תופעה זו בגוף האדם. אם בני האדם יפתחו תופעות אוטואימוניות או תופעות תופעות אלרגיות להורמון RBGH דבר זה ידליק נורת אזהרה בקשר להימצאות הורמון זה בחלב. כביכול "אישר" ה-FDA ליצרני החלב לקיים ניסוי גדול על הציבור ללא שליטה על האוכלוסיה וללא רשותה.

הורמון ה-BGH  הוא ההורמון אשר גרם לפרות לייצר יותר חלב, אך לא בדרך ישירה.

הורמון ה- BGH משחרר כימיקל ששמו IGF1, שהוא הגורם ליצירת כמות גדולה של חלב.

ה- IGF1 הינו חלק חיוני מהחלב הבקר ובני האדם. מס' ניסויים שנערכו הוכיחו כי החלב שהופך במעורבות עם הורמון RBGH מצביע על ריכוזיות גבוהה של IGF1 בחלב.

ממצא זה מאוד חשוב מכיוון שה-IGF1 הוא כימיקל הזהה בבקר ובבני אדם. עובדה זו לא היתה ידועה בזמן שה- FDA הכריז כי ה-RBGH בטוח לשימוש בתזונת האדם. דבר זה מראה על כל שפרות שהועשרו ב-RBGH  ייצרו, סביר להניח, חלב שיכיל בכמות תוצאות הסכנות שמצויות בחלב זה אינן ידועות, אך ה- FDA טוען כי אם יש סיכון כל שהוא, עדיף לקחת אותו. בנוסף לכימיקל IGH1 אשר מופיע בחלב הבקר, ישנה השפעה מקומית על הקיבה, המעיים ועל הוושט, אך השפעה זו אינה ידועה. פרות שהוזנו בהורמון ה- RBGH, חשופות יותר בפני זיהומים כגון MASTITIS – דלקת בעטינים. זיהום ה- MASTITIS מוסיף רעילות לחלב וכך מפחית את ערכו.

 

פרות שהוזנו בהורמון RBGH יגרמו למס' תופעות:

א.      רעילות גבוהה בחלב, עקב פרות נגועות בזיהום, דבר שיגרום לירידת ערך החלב.

ב.      רמות גבוהות של אנטיביוטיקה בחלב מטרה לטפל באותם זיהומים.

ג.       הרעילות בחלב ובמוצריו גורמת לחיי מדף קצרים.

ד.      החלב מכיל שומנים בכמות גבוהה לעומת חלבונים בכמות נמוכה.

ה.      הימצאות הכימיקל IGF1 גורמת ומזרזת מחלות כגון: סרטן המעי הגס, סרטן השרירים החלקים וסרטן השד.

 

פרה שהוזנה בהורמון ה- RBGH תאבד ממשקלה, תהיה עקרה ותהיה רגישה לזיהומי MASTITIS, ולבסוף כמות החלב של אותו הפרה תפחת, כמו כן איכותו וערכו של החלב יפחת וכמות המזון שהפרה תיצרוך תעלה.

עקב עליית כמות הרעלים בחלב ועקב זיהום ה- MASTITIS, מגדלי הבקר מגיבים על ידי נתינת אנטיביוטיקה לעיתים תכופות ובאופן בלתי חוקי ובלתי אחראי.

על פי חוק אסורה הימצאות אנטיביוטיקה בחלב.

האנטיביוטיקה מועברת אל נוזל החלב דרך הבקר עצמו והאחראי הבלעדי על פיקוח מתן אנטיביוטיקה לבקר הינו מגדל הבקר עצמו.

האנטיביוטיקה העיקרית בה משתמשים היא הפניצילין ובנוסף לטטרציקלין וסטרפטומיצין.