תקציר - המערכת האנדוקרינית (הורמונאלית)
הורמונים HORMONES חומרים המופרשים מבלוטה אל הדם, ומועברים באמצעותו לאיבר מרוחק אחד, מספר איברים, הגוף כולו או בלוטה אחרת. איברים אלו כקראים "אברי מטרה".
תפקיד מערכת ההורמונים
1 . מערכת בקרה
מתאמת בין פעולות מערכות הגוף השונות.
ההבדל בין מערכת ההורמונים למערכת העצבים
מערכת העצבים מפרישה חומרים (נוירו-טרנסמיטורים), המשפיעים ישירות ולזמן קצר, במערכת ההורמונים הויסות ממושך ואיטי יחסית.
2 . השפעה בשמירת יציבותה של הסביבה הפנימית
ויסות כמותי של פחמימות, שומנים, חלבונים, מלחים ומים הנקלטים או מופרשים במערכות השונות.
מאבריו.
הקניית צורה
ויסות ההתפתחות, הגדילה, ההתבגרות והתנוונות של כלל האורגניזם או חלק 3
4 . השפעה במצבים מיוחדים - התבגרות, הריון ואמהות.
סוגי ההורמונים הורמונים טרופיים וסומאטיים
הורמונים טרופיים - TROPHIC משפיעים על בלוטות אנדוקריניות אחרות ומגרים אותן להפרשת ההורמון שלהן .
הורמונים סומאטיים SOMATIC מפקחים על ויסות פעולתה של מערכת פיזיולוגית מסוימת או משפיעים על הגוף כולו .
מעגלי בקרה - מנגנון המווסת את כמות ההורמונים המופרשת ומבוסס על משוב שלילי NEGATlVE FEEDBACK . במערכת זו, הגורם המפעיל מקבל מידע משוב אשר הוחזר ממקום הפעולה. מידע זה מהווה גורם מעכב למערכת.
סקירה אנטומית
היפותלמוס - HYPOTHALMUS - איזור במרכז המוח, המכיל גרעינים של תאי עצב המפרישים מספר הורמונים טרופיים. הורמרנים אלו מפקחים על פעילות בלוטת יותרת המוח.
בלוטת (יותרת המוח) PITUITARY GLAND. HYPOPHSIS - בלוטה בגודל אפונה, הממוקמת מעל לאף, ומורכבת משני חלקים.
1 . החלק האחורי - מורכב בעיקר מסיבי עצבים.
2 . החלק הקדמי - מורכב בעיקר מכלי דם .
בלוטת התריס (בלוטת המגן) THYROID - משקלה 30 גרם וצורתה פרפר . מונחת בחלק הקדמי של הגרון.
בלוטת התריס - תירואיד
ייצור הורמוני התריס הינו בתגובה לנוכחות הורמון TSH המופרש מבלוטת ההיפופיזה.
בלוטה זו מייצרת 3 הורמונים:
ההורמונים תריודיתרונין T3 ותירוקסין THYROXIN T4 מכילים יוד ובעלי השפעה דומה אך עוצמה שונה. הורמונים אלן מווסתים את קצב חילוף החומרים הבסיסי, בגוף כולו, ומשפיעים על תכונות ופעילןיןת רבות. הבלוטה מרכזת ואוגרת יוד .
ההורמון השלישי, קלציטונין CALCITONIN - משפיע על משק הסידן בגוף. הוא מונע שחרור סידן מהעצם לדם ובכך מפחית את רמת הסידן בדם.
יותרת התריס - פרה-תירואיד
בלוטות אילו מפרישות הורמון בשם: PTH) PARATHORMONE ) השומר על יציבות רמת הסידן בדם.
ההורמון גורם להוצאת סידן מהעצם והעברתו לדם, להקטנת הפרשת הסידן מהכליות ולהגברת ספיגת הסידן על ידי המעיים.
יותרת הכליה - אדרנל
מייצרת הורמונים כתגובה לשחרור הורמונים טרופיים מההיפופיזה:
א. הקליפה של האדרנל - מייצרת מספר רב של הורמונים הקרויים סטרואידים.
יש 3 קבוצות הורמונים:
1 . גלוקו-קרוטיקואידים GLUCOCORTICOIDS משפיעים על משק החלבונים, הפחמימות והשומנים - העיקרי קורטיזול (קןרטיזון).
2 . מינרל-קורטיקואידים - MINERAL CORTICOIDS משפיעים על משק האלקטרוליטים בגוף - העיקרי אלדוסטרון.
3 . הורמוני מין - אנדרוגנים - זהים לפעולתם של הורמוני המין המיוצרים בגונדות (בלוטות המין).
1 . הקורטיזול CORTISOL
גורם לפירוק מוגבר של גליקוגן - GL YCOGEN בכבד ולעליית רמת הסוכר בדם. גורם לריבוי יצירת שומן והצטברותו בגוף, בפנים, בעורף, בבטן ובחזה. מדכא דלקות ומשהה ריפוי פצעים. מסייע לעמידת הגוף במצבי מתח גופני ונפשי על ידי גיוס הרזרבות שבגוף.
2 . האלדוסטרוו - ALDOSTERONE
מווסת את משק הנתרן בגוף. משפיע על חדירות דפנות צינורית הכליה ותאים אחרים. בנוכחותו נספג יותר נתרן בכליה ורמתן בדם עולה, בהיעדרו מופרש יותר נתרן ורמתן בדם יורדת.
ב .ליבת יותרת הכליה
אדרנלין ונור-אדרנלין, המשפיעים על הגוף בדומה למערכת הסימפטטית ("פגע וברח").
התאים על שם לנגרהנס בלבלב
1 . האינסןלין: עוזר לסוכר לחדור לתאים לשם פירוק והפקת אנרגיה. חוסר בו יגרןם לעליית רמת הסוכר בדם ולמחסור סוכר בתאים (סכרת) .
2 . גלוקגון - גורם לשחרור גלוקוז מהכבד כאשר רמת הסוכר בדם נמוכה.
בלוטת יותרת התריס PARATHYROID - בלוטות זעירות שמספרן לרוב שני זוגות המונחות בצידה האחורי של בלוטת התריס , סמוך לקנה הנשימה .
איי-לנגרהנס בלבלב - ISLANDS OF LANGERHANS - הלבלב היא בלוטה המכילה בלוטות אקסוקריניות המפרישות לתוך צינור העיכול, ואיזור הנקרא "האיים ע"ש לנגרהנס" המהווים בלוטה אנדוקרינית.
בלוטות רום הכליה ADRENALS - נמצאות על צידן העליון של הכליות. בלוטות אלו מורכבות מקליפה וליבה שהן שתי בלוטות אנדוקריניות נפרדות.
בלוטות המין - שחלה - - OV ARY אצל הנקבה, אשכים - TESTIS אצל הזכר מכילים את תאי המין הראשוניים ומפרישים הורמונים .
פעילות הבלוטות
לבלוטות שלוש רמות "פיקוד" :היפותלמוס, היפופיזה ויתר הבלוטות. היפותלמוס פוקד ומווסת את ההיפופיזה, וההיפופיזה פוקדת ומווסתת את רוב יתר הבלוטות.
ההיפותלמוס
ההיפותלמוס, מקבל גירויים ממערכת העצבים ומעבירם להיפופיזה. הגירויים עוברים לחלק האחורי של ההיפופיזה דרך סיבי עצב (המקשרים בין שתי הבלוטות) ולחלק הקדמי - דרך כלי דם. החומרים
המופרשים מכאן לדם נקראים "ההורמונים המשחררים של ההיפותלמוס" - HYPOTHALAMIC RELEASING HORMONES והם מפעילים את הפרשת הורמוני ההיפופיזה הקדמית. חלקם מחישי הפרשה וחלקם מעכבי הפרשה.
ההיפופיזה
ההיפופיזה הקדמית: מפרישה: א. הורמונים טרופיים ב. הורמונים סומאטיים.
א. ההורמונים הטרופיים: משפיעים על בלוטת התריס, על יותרת הכליה ועל בלוטות המין ליצור את ההורמונים שלהם.
1 . תירוטרופין TSH) THYROTROPIN ) מגרה את בלוטת התריס .
2 . קורטיקוטרופין ADRENO CORTICO TROPHIC HORMONE מגרה את יותרת הכליה.
3 . גונדוטרופינים GONADOTROPHINS מגרה את בלוטות המין . בנקבה הגירוי מביא להתפתחות
הביצית והביוץ (הפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון) ובזכר להתפתחות תאי הזרע וליצירת טסטוסטרון·
ב. הורמונים סומאטיים:
1 . הורמון הגדילה GROWTH HORMONE אחראי על גדילת הילד על ידי ריבוי תאי הגוף ועל תהליכים מטבוליים.
2 . פרולקטין PROLACTIN - אחראי על יצירת חלב.
3 . הורמון מעורר תאי המלנין - MELANOCYTE STIMULATING HORMONE מגרה מלנוציטים (תאים הנמצאים בעור) לייצר גרגרי פיגמנט צבע ולתת לעור את צבעו הכהה.
ההיפופיזה האחורית
1 . ההורמון מעכב ההשתנה URETIC- HORMONE ANTI- D מווסת את כמות המים המופרשת באמצעות הכליה
2 . אוקסיטוצין - גורם לכיווץ שריר הרחם בשעת הלידה.
