מחלות של המעי הדק
במחלות של המעי הדק אין הרבה פתולוגיות מלבד מצבים זיהומיים.
גסטרו אנטריטיס (מצב זיהומי לאורך כל הדרך) רוב הפתולוגיות במעי הדק מתאפיינות בתת עיכול או בתת ספיגה. שני התופעות הללו יובילו לתת תזונה.
אי סבילות לסוכר החלב (לקטוז)
אי סבילות לסוכר החלב (לקטוז), הלקטוז מפורק תחילה במעי הדק ע"י אנזים שנקרא לקטז שקיים על גבי תאי המעי הדק. לתינוק נורמאלי יש כמויות יחסית גבוהות של לקטז, עם הגדילה והשינוי בהרכב התזונה, לתזונה עם פחות מרכיבי חלב כמות הלקטז קטנה ולכן עם ההתבגרות הסבילות לחלב קטנה. יחד עם זאת ישנם אנשים שאצלם כמות הלקטז קטנה מהממוצע ולכן הם רגישים יותר ללקטז.
סימפטומים: נפיחות (גזים), כאבי בטן ושילשולים. לעיתים ישנם מקרים שהרגישות היא קשה יותר ואף מולדת ובאופן קיצוני לעיתים אין לקטז כלל (אלקטזיה). דבר זה קריטי אצל ילדים.
טיפול: באופן כללי: תזונה דלת לקטוז או במאכלים שהלקטז כבר מוסף, או נטילת האנזים בכמוסות לפני האוכל.צליאק
מחלת הצליאק : המחלה גנטית תורשתית ואוטואימונית. רגישות לחלבון שנמצא בדגנים הנקרא : גלוטן (משפחה של מולקולות - גליאדין היא מולקולה שכנגדה ישנה את הרגישות) החלבון שגורם לרגישות נצמד על גבי תאי רירית המעי הדק ואצל אנשים מסוימים מתפתחים כנגדו חלבונים ותגובה חיסונית שכמובן תתבטא על התאים (נגד התאים).
המחלה מתבטאת בדרך כלל כבר בעשור הראשון והשני לחיים אך לא בהכרח , כתוצאה מהנזק החיסוני מתרחש הרס של רקמת רירית המעי הדק. תהליך דלקתי כרוני, תהליך זה עם הזמן גורם לאיבוד המבנה המפותל (הסיסים אנו מאבדים אותם ובנוסף לכך אנו מאבדים את האיזור שבו מצויים האנזימים שאמורים לעכל את המזון במעי הדק)
תופעות קליניות: כאבי בטן, שלשולים ותת תזונה שמתאפיינת באובדן משקל, בהתפתחות (פיזית, מינית) ובנוסף חסר בויטמינים שיכול להתבטא באין ספור פתולוגיות.
בצליאק יש גם תופעות של אלרגיה או דלקות עור באזורים אחרים בגוף.
אבחנה: בעבר נעשתה ע"י ניסוי ולעיתים ע"י ביופסיה מהמעי הדק. כיום מבחינים בעזרת ביופסיה של רקמת המעי הדק, צביעה של קומפלקסים של נוגדנים כנגד הגליאדין (גלוטן) וע"י כך זיהוי המחלה.
מחלות של תתי ספיגת מזון
ישנן מספר מחלות נוספות של תת ספיגה, שחלקן כרוניות וחלקן זיהומיות (פריזאית בשם ג'ארדיה) למבליה מעין תולעת במים ועוד תולעים "שאוכלים את המזון שאנו אוכלים - "אמבות"
חסימת מעי: חסימה של צינור המעי יכולה להתרחש לכל אורכו ומכיוון שהמעי הדקהכי ארוך שם שכיחות הפתולוגיות- הסיבה השכיחה לחסימת מעי היא : ניתוח קודם בבטן וזאת בגלל הידבקויות, סיבות נוספות: חומרים בתוך החלל (שאריות מזון-תאית שלא מתעכלת -אפרסמון).
קליניקה: נפיחות, כאבי בטן, הקאות ועצירות. ברוב המקרים נשמע בסטטוסקופ פריסטלטיקה מואצת להבדיל משיתוק של המעי.
בדיקות הבחנה נוספות: צילום בטן-נראה לולאות מורחבות, דבר זה נובע מעצם החסימה, על פי ההרחבה ניתן למקם את מקום החסימה.
טיפול: קודם כל נוזלים ותמיכה (נגד הקאות וכו'), צום, ברוב המקרים התופעה חולפת. במידה והמצב מחמיר ולא ניתן לפתוח את החסימה באמצעים כגון: חוקן, יש לבצע ניתוח פתיחת בטן ונטפל בחסימה ע"י הבעיה.
הרניה של המעי: הרניה זה חדירה או בריחה של רקמה, במקרה זה לולאת המעי דרך כלשהי במקרה זה דופן הבטן או רצפת המפשעה.
סיבות: עליה בלחץ התוך בטני - כתוצאה מגידול בבטן , הריון והרמה של משקל כבד.
סימפטומים: בליטה בזמן עלייה בלחץ הביטני - בעיקר בזמן צחוק, השתעלות או יציאה, כאבים וחסימת מעי.
הבחנה: הטובה ביותר היא בדיקה קלינית, ניתן לעשות בדיקות נוספות נדירות- אולטרסאונד, בריום.
טיפול: השגחה או ניתוח, בניתוח מאוד חשוב לסגור את הדופן בצורה טוב, אף הלולאה פגומה כורתים אותה ואם לא מחזירים אותה.
אפנדיציטיס - דלקת התוספתן
דלקת התוספתן (אפנדיציטיס - Appendicitis): נמצא בתחילת המעי הגס, צד ימין, בטן תחתונה בחלק המעי שנקרא המעי העיוור, שם קיים מעי שרוול רקמתי 3-4 ס"מ שרובו "דבוק" למעי העיוור. תפקידו האנטומי אינו ברור, ידוע שאנו מסוגלים לשרוד בלעדיו, אך מצויה בו הריכוז הגבוה ביותר של רקמה לימפתית.
התרבותם של החיידקים נמנעת ע"י זרימה מתמדת ואיזון ביולוגי אשר מופר ע"י טיפול אנטיביוטי. הם נמצאים רק בחלל מלא בדופן.
חסימת תוספתן - במידה שגושון צואה (פקליט) חוסם אפילו באופן חלקי את פתח התוספתן, אז כל הניקוז של התוספתן יפגע (ייסתם). כתוצאה מכך נוצר גודש בשרוול, התוספתן בתהליך זה מתפתח וגורם לתופעות הבאות: א) זיהום של דופן התוספתן, עקב חדירת חיידקים לתוכו. ב) הגודש שנוסף לא גם הגודש הדלקתי. הזיהום גורם ללחץ רקמתי מוגבר מאוד שגורם להפרעה בזרימת הדם לתוספתן והורידים הם הראשונים שיחסמו ואז הרקמה תהיה עוד יותר גדושה ובסוף העורקים יחסמו ואז נקבל נמק ג) כתוצאה מתהליכים אלו התוספתן המודלק יכול להיקרע לשפוך את תוכנו הדלקתי זיהומי אל קרומי הבטן. דבר זה יכול לגרום למוות תוך עשרות דקות.
קליניקה: סימנים ראשונים כוללים: כאבי בטן-ברום הבטן ובמרכזה. נדידה של הכאב תוך מס' שעות ועד מס' ימים לבטן ימנית תחתונה וברום הבטן אין זכר לכאב. תופעות נוספות: בחילות, הקאות וחום.
בבדיקת בטן: מחפשים ריבאונד לחצים על איזור התוספתן, המטופל ירגיש כאבים אך כאשר עוזבים מהר ישנו כאב חזק מאוד וזאת בגלל הדבקת הקרומים ביחד, דבר היוצר גירוי וכאב. בדיקות נוספות: אולטרסאונד, צילום רנטגן-בכדי לשלול זיהום מערכתי.
טיפול כירורגי: כריתת התוספתן: כאשר הזיהום התפרץ נותנים אנטיביוטיקה+שטיפה כללית של האיזור.
הבחנה מבדלת: אצל נשים , דלקת בחצוצרה וכאבי ביוץ, צריך לשאול את המטופלת שלב המחזור היא נמצאת, בטן ימנית תחתונה - שחלה ימנית או דלקת בחצוצרות, יכול להכיל בתוכה דלקת אגן עמוקה, הריון מחוץ לרחם, בנוסף בשני המינים יכולים להיות מצבים דלקתיים בבטן - מחלת קרון (המחלה שכיחה).
