דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

כבד - liver

פתולוגיות של הכבד

דלקת הכבד  (הפטיטיס- Hepatitis), מצב דלקתי בכבד.

גורמים:

•א)      לא זיהומים, כימיקליים (תרופות ,אלכוהול), חומרים נוספים הם מתכות , כגון: נחושת, ניקל, קדיום, ברזל - היוצר משקעים בין תאי הכבד וגורם לנזק.

•ב)      זיהומים הם חיידקים ווירוסים, הדומיננטיים הם וירוסים ממשפחת ההפטיטיס שכוללת עד היום 5 וירוסים מ A עד E .

•ג)       הפטיטיס מסוג A הוא וירוס שמדביק במגע עם הפרשות (צואה), פקו-אורלית (צואה-פה).

•ד)      הפטיטיס מסוג B הוא וירוס שעובר במגע של דם והפרשות (בעיקר הפרשות של איברי מין )

•ה)     הפטיטיס מסוג C הוא וירוס באותו המנגנון של הפטיטיס B. הפטיטיס D מדבק פרטים שנגועים בהפטיטיס B מחריף את הנשאות. הפטיטיס E צורת הדבקתו דומה להפטיטיס A והוא מגפתי במזרח הרחוק.

קליניקה של הפטיטיס זיהומית: ברוב המקרים הקליניקה מתחלקת לשני שלבים: השלב שלפני הצהבת ולאחריה. לפני הצהבת הסימפטומים הם מאוד לא ספציפיים : הם כוללים: חום , תשישות, הקאות והרגשה כללית רעה - למשך מספר ימים עד שבועיים ואז מופיע הצהבת (הנוצרת כתוצאה מעליית הבילירובין בדם)-פי-3 מהרמה התקינה. הצהבת נגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של הכבד, דבר שגורם להעברה של כמויות בלירובין גבוהות (ישיר ולא ישיר) מהכבד לדם. בשלב קליני זה יש עדיין תופעות של חום,תשישות וצמרמורת. התופעות הקליניות יכולות להמשך מספר ימים עד שבועות במקרה של הפטיטיס A ו-E, הפגיעה בתפקוד הכבד יכולה להיות קשה ולהתבטא בהפרעות נוספות כגון: רמות האמוניה בדם. הכבד הופך אותה לאוריאה (דבר העלול לגרום לפגיעה במוח). הפרעות קרישה קשות: ירידה בפקטורי הקרישה בדם, בעיקר בגורמי הקרישה מס' 5 ו- 7. לעיתים הפטיטיס A ו-E עלולים לגרום למוות.

הפטיטיס B ו-C ההפרעות בתפקודי הכבד יכולות להמשך למשך שנים רבות ולהוות מחלה כרונית של הכבד, דבר שלא נראה בהפטיטיס A ו-E.

הבחנה: בדיקת בילירובין ישיר ובלתי ישיר בדם, בהפטיטיס זיהומית שניהם עולים, תפקודי כבד: (ALKALINE PHOSPHATA, GOT, GPT) בהפטיטיס זיהומית GOT , ו- GPT ברמה גבוהה, אמוניה PT  ו- PTT שניהם יהיו מאורחים בעיקר ה- PT. אלבומין (היפואלבומינמיה) לצורך אבחון הגורם: בודקים: בדיקה סרולוגית (בדיקת נוגדנים בדם) לזיהוי המזהם, ניתן לאבחן אם החולה נושא נוגדנים של מחלה כרונית או אקוטית.

טיפול: בהפטיטיס זיהומית הוא סימפטומטי בעיקרו, יחד עם זאת ניתן לטפל גם בסטרואידים ובתכשירים ניסיוניים נוספים. במקרה של נזק חריף או בלתי הפיך השתלת כבד היא אופציה אפשרית.

סיבוכים: הפטיטיס זיהומית, הפטיטיס לא זיהומית, מצבים של גודש בכבד (כתוצאה מאי ספיקת לב) והפרעות מטבוליות אחרות או הפרעות גנטיות אחרות יכולים להתפתח להרס של רקמות הכבד שמתבטאת בהיצתלקות ובמצב שנקרא צירוזיס (שחמת הכבד).

צירוזיס - שחמת הכבד

צירוזיס cirrhosis- (שחמת הכבד): הפתולוגיה העיקרית היא אי תפקוד של הכבד ולחץ גבוה במע' ורידי השער. כתוצאה משינויים אלו המצב מאופיין בקליניקה הבאה:

א)תמונת דם: רמה נמוכה של אלבומין וגורמי קרישה. רמה גבוהה של בילירובין (ישיר ובלתי ישיר), אנזימי הכבד ואמוניה.

ב) הסימנים של לחץ גבוה בורידי השער יהיו: מימת בבטן,דליות בוושט,טחורים (ציור ורידי בדופן הבטן),

ג) הסימנים של אי תפקוד הכבד בגוף יהיו אודם בכפות הידיים, נפיחות שדיים, ירידה בשיעור, הפרעות נוירולוגיות (עקב רמה גבוהה של אמוניה) ונטייה לזיהומים בבטן (פריטוניטיס) , זהו מצב שמתקדם במשך הזמן.

הבחנה: הדמייה אולטרהסאונד , CT ולעיתים ביופסיה של הכבד.

טיפול : אי אפשר לעצור את התהליך. הטיפול כאן הוא סימפטומטי, הקטנת הלחץ הגבוה בורידי השער- תרופות ממשפחת חוסמי , כגון: דרלין

"שנט" (קיצור דרך או חיבור) בכדי להוריד את הלחץ על הכבד,לגבי האמוניה הגבוהה:

טיפול בתזונה:

א) תזונה דלת חלבונים,

ב) חיסול חיידקי המעי ע"י תרופה אנטיביוטית (חלק מהאמוניה מגיעה מהפלאורה הטבעית),

ג) תרופה בשם לקטולוז שהיא מקטינה את ספיגת האמוניה מהמעי לגוף,

ד) לטיפול נוסף, מתן אלבומין ו/או גורמי קרישה במצבים קשים. בעיקר כאן קיימת האופציה להשתלת כבד.

2all בניית אתרים