משככי כאבים וסמים אחרים

השימוש הרפואי העיקרי בחומרים מקבוצה זו, המכונים חומרים נרקוטיים, הוא שיכוך כאבים והשפעה על מצבים נפשיים שונים. חלק מן הסמים בקבוצה זו נמצאים משמשים כ"סמי רחוב", את צרכני הסמים, שהם לאו דווקא ספורטאים. שימוש בחומרים משככי כאבים עשוי להעלות את סף הכאב ובכך להסתיר פגיעה, שללא שימוש במשככי כאבים תאלץ את הספורטאי למתן בצורה בולטת או להפסיק את פעילותו. המשך הפעילות תחת השפעת הסם למרות הפגיעה עשוי כמובן לפגוע בבריאותו של הספורטאי ולהחמיר את הנזק. השימוש בחלק מן החומרים מקבוצה זו עשוי לפתח תלות והתמכרות.

סמים וסמים בספורט

סמים אחרים כגון: קוקאין, LSD, מריחואנה, ברביטורטים והירואין ("סמי רחוב") נמצאים בשימוש בין ספורטאים לאו דווקא לצורך שיפור ההישגים. השימוש בהם נעשה בהקשר חברתי במטרה להשיג תחושות מציאות שונות מן התפישה השגרתית.

השימוש בסמי רחוב על ידי ספורטאים מהווה בעיה מיוחדת מן ההיבט החינוכי מפני שספורטאים רבים הם דגם לחיקוי לקבוצות נוער שונות, המוצאות בהתנהגות הספורטאים לגיטימציה לשימוש בסמים.

לסמים השפעות שונות ומגוונות וההשפעות השליליות של השימוש בסמים אלו, הן הבריאותיות והן הפסיכולוגיות, עלולות בהחלט לפגוע בתפקודו של הספורטאי.

חומרים משתנים השימוש הרפואי של חומרים אלו הוא לזרז הפרשת מים מן הגוף במצבי מחלה שונים כגון יתר לחץ דם וטיפול בבצקות. בתחום הספורט הם מנוצלים בעיקר לשתי מטרות. הראשונה זירוז איבוד מים לצורך הפחתה מהירה של משקל כדי להגיע למשקל רצוי לפני השקילה והדבר עלול לגרום לבעיות בריאות.

 

המטרה השניה של שימוש בחומרים משתנים היא להביא לדילול רב של השתן, בנסיון למנוע גילוי עקבות סמים בו. מסיבה זו מופיעה ברשימת הסמים האסורים הערה האוסרת על שימוש בחומרים שונים אחרים, שהם לכשלעצמם אינם עשויים לסייע ליכולת הגופנית אך הם נלקחים במטרה לפגוע במהימנות בדיקות הסמים בשתן.