ויטמינים

תפקידי הויטמינים הינם זירוז ואיפשור קיום תהליכים (המבוצעים בעזרת אנזימים), קו-פקטור לאנזימים. כמות נמוכה של ויטמינים יגרמו לתפקוד חלקי של אנזימים, חוסר משמעותי לאורך זמן עשוי להגיע למחלה ואף למוות.

הויטמינים אינם תורמים קלוריות.

אנו זקוקים לויטמינים לתפקוד תקין של המוח, חומר גלם לבניית רקמות הם החלבונים בעיקר, על מנת שתהליך זה יתקיים אנו זקוקים לויטמינים (ויטמיני B קומפלקס משפרים IQ אצל ילדים).

 

למחסור בויטמינים ידנם מספר שלבים:

שלב ראשון אין סמפטומים.

שלב שני ישנם פעילויות אנזימטיות שונות בגוף הופכים ללקויים ואז יכולים להופיע כל מיני סימפטומים - לא מחלה. דבר זה עשוי לבא ליידי ביטוי בעצבנות בגלל שאחד המערכות הראשונות אשר נפגעות הינה מערכת העצבים, עור וציפורניים - רגישים באופן מיוחד וזאת בשל סדר עדיפויות של הגוף (לקיום).

נשאלת השאלה מדוע מערכת העצבים נפגעת שהרי היא לכשלעצמה מערכת חשובה והתשובה היא בגלל שמערכת העצבים לא פועלת אז אין חרדות, מתחים וכו'. כך ישנם פחות "בזבוז" ויטמינים.

בהמשך צפוי לנו עייפות ונדודי שינה (אינסוניה), תפקוד לקוי של מערכת החיסון, חוסר תאבון, עצירות.

השלב השלישי זהו שלב החסר (מצב קליני), מחלת חסר, כגון: ויטמין C תיצור את מחלת הצפדינה. חסר בויטמין B1 תיווצא מחלת הברי ברי. חסר בויטמין D ייצור לנו רככת העצמות וכו'.

שלב רביעי מוות!

מצב אופטימילי הינו כאשר האדם מרגיש טוב אם כמות מסויימת של ויטמינים, ללא תופעות משניות אך זהו דבר אינדוודואל לכל אדם.