בדיקת דם ושתן
באופן כללי, בדיקה כימית (חומרים כימיים) וספירת דם (תאים כמותיים וצורתם). ניתן לבדוק בדם מלא ואז חייבים להוסיף חומר נוגד קרישה - עושים זאת בספירת דם וקרישת דם. את החומרים הכימיים ניתן לבדוק בפלזמה או בסרום (נוזל הדם לאחר קרישתו). פלזמה (הפרדה מלאה). סרום אין גורמי קרישה בגלל שהם נהרסו בתהליך הקרישה.
בדיקה כימית
אלבומין במחסור נובע מתת תזונה, אי ספיקת כבד או כליות, רמה גבוהה של אלבומין מצביע על התייבשות.
אמוניה: גבוהה, אי ספיקת כבד, גורם לנזק מוחי בלתי הפיך.
בילירובין: כשהלא ישיר גבוה מדובר בהמוליזה או בדלקת כבד. כשהישיר גבוה הסיבה היא דלקת כבד או חסימת דרכי המרה.
PH - רמת חומצויות: בססת מעל
ריכוז החמצן בדם עורקי חמצן 100-80 CO2 45-35.
סידן: 11-9 מ"ג ל-100 CC. היפוקלצמיה כתוצאה מתזונה לא תקינה, חסר ויטמין D, אי ספיקת כליות או היפופרתירואידיזם. היפרקלצמיה: בהיפרפרתירואיציזם, הרעלת ויטמין D, גדולים או גרורות שהגיעו לעצמות ומחלות נוספות כסרקואידוזיס.
כלור
110-97, כולסטרול עד 200 מגיל מבוגר (60) עד 250. HDL לא נמוך מ 30 LDL עד 130.
קראטינין
עד 1.5 מ"ג ל- 100 CC, מעבר לכך מדובר על מצב של אי ספיקה כלייתית או נזק לרקמת השריר כגון פצעי לחץ וריסוק של השריר. רמה נמוכה של קראטינין יכולה לייצג ניוון של שרירים.
פריטין
מייצג מחסני ברזל בגוף. חומצה פולית: בדיקה לגילוי חסר, גלוקוז בצום: 60-105
קשור בגלוקוז - בדיקת המוגלובין מסוכר (HBA1C) עד 6% מכלל ההמוגלובין יכול להיות מסוכר.
הפטוגלובין: הוא חלבון שקושר המוגלובין, בזמן המוליזה רמתו קטנה.
ברזל: 170-50 מקרוגרם ל- 100 CC , ניתן לבדוק קשירתו לטרנספרין. (חלבון שקושר ומעביר ברזל בדם), אחוז רוויה נמוך של טרנספרין מצביע על אנמיה מחסר ברזל.
לקטט (חומצת חלב / חומצה לקטית): יכול לגלות מצב שוק, בגלל שלא מגיע מספיק חמצן ואז הרקמות פעילות באופן אנארובי ואז נוצרת ח' לקטיז.
מגנזיום
ישנם מספר מצבים נדירים לשינויים. 22-13 MEQ.
לחץ אוסמטי של הדם: 290-270, פוספט: 4.5-2.5 - השינויים בפוספט הם כתוצאה משינויים
בסידן - עליה בסידן ירידה בפוספט ולהיפך.
אשלגן: 3.5 עד 5 מילימול לליטר.
חלבון בדם: 6-8 גרם ב- 100 CC, בדרך כלל שינויים בחלבון הם כתוצאה מהשיניים באלבומין.
נתרן: 135-145 מילימול, רמה גבוהה של נתרן כאשר רמה גבוהה של ADH מחלת אדיסון, בסיסטיקפיברוזיס ובשתיית מים מופרזת, היפרנתרמיה: בהתייבשות, היפונתרמיה: התייבשות, הפרשה מוגברת של אלדוסטרון, אי ספיקה כלייתית.
טריגליצרידים TG: ערך עליון 200 מ"ג ל CC100 ערכים נמוכים יכולים להעיד על תת תזונה.
אוראה: 25-8 מ"ג ל 100 CC ברמה גבוהה מצביע על התייבשות או אי ספיקה כלייתית.
ויטמין B12: בחסר ספיגה או קבלתו.
חומצה יוריט: מעל 8 מ"ג (רמות גבוהות) מופיעות באי ספיקה כלייתית או במחלת השגדון, בגידולים, פסוריאזיס ובפוליציטרמיה.
אנזימים
תפקודי כבד
GPT ו - GOT ברמה גבוהה מעידים על נזק לתאי הכבד.
אלקלין פוספטז בסיסית, גמא, GGT (GT) כשרמתם גבוהה הם מעידים על חסימה של דרכי המרה. הפוספטזה הבסיסית גבוהה אצל ילדים באופן טבעי בגלל שזהו אנזים חיוני לגדילת העצם.
קריאטין פוספו קינאז - CPK (סמן לנזק שרירי), טווח גבוה של מעל 170 CPK - MB (ספציפי לשריר הלב) ערך עליון 12.
LDH - אנזים בלתי ספציפי המייצג נזק כמעט לכל הרקמות בגוף, אך ניתן גם כאן לעשות בדיקה של צורות שונות באנזימים הספציפים לרקמות השונות. עד 280 בפלזמה.
פוספוטזה חומצית הינו ספציפי לתאי הפרוסטטה ולכן משתמשים בו כמרקר בכדי לאבחן גידולים שפירים וממאירים בפרוסטטה עד 0.7 IU, עמילז: בדם ברמה גבוהה מצביע על נזק או דלקת בלבלב או בבלוטות הרוק. כשהליפז גם גבוה ניתן לומר שהלבלב פגוע.
בשתן: לא צריכים להיות חלבון, סוכר וקטונים (כשיש קטונים בשתן אז האדם מפרק רקמות שומן).
בילירובין: תאים לבנים ואדומים שלא אמורים להיות גבישים (כל מיני).
PH ומשקל סגולי: עד כמה השתן מרוכז, טווח 5-8.ספירת דם
ספירת דם: המוגלובין: גבר 13.5-17, אישה 12-15, המטוקריט (היחס בין החלק התאי לכלל נפח הדם): גבר: 40-50%, אישה: 44-66%. תאים אדומים: גבר 6-4.5 מיליון לממ"ק, אישה 4-5.
נפח ממוצע של כדורית האדומה (MCV) 80-97 פיקוליטר. כמות ממוצעת של ההמוגלובין בכדורית האדומה (MCH) טווח: 27-33 והריכוז הממוצע של ההמוגלובין בכדורית האדומה (MCHC): 32-35. כמות של התאים הלבנים 4 - 10,000 לממ"ק - גבר ואישה.
טסיות: (טרומבוציטים)
טרומבוציטים 150-400,000 לממ"ק, קצב שקיעת הדם בשעה הראשונה 30 מילימטר, שקיעה מהירה מצביעה על תהליך דלקתי עד 1.5% מכלל התאים האדומים הם רטיקולוציטים (תא דם אדום צעיר).
זמן קרישת הדם
א. זמן דימום עד 10 דקות.
ב. זמן קרישה PT (במסלול החיצוני) נזק לכלי הדם בטווח של 14 שניות, PTT (מסלול פנימי, איטי יותר) 25-33 שניות.
המשך:
כבד, שינויים בבילירובין
אמוליזהדלקת כבד (כללי) חסימת דרכי מרה
בילירובין בלתי ישיר עולה גבוה מאוד (נשפך לדם מהרס הרוטרוצטים)בילירובן בלתי ישיר עולה מעט.
בילירובין ישיר עולה מעט
האנזימים:GPT, GOT עולים גבוה מאודבילירובין בלתי ישיר - נורמלי
בילירובין ישיר גבוה מאוד (שדרכי המרה החסומות אז הישיר יעלה בגלל שהוא לא מופרש מהדם).
אלקלין פוספטזה עולה.
המשותף לאמוליזה, דלקת כבד (כללי) וחסימת דרכי המרה הינה צהבת.
בילירובין בלתי ישיר לא עובר בכבד (לפני) המאפיין אותו בלתי מסיס במים.
בילירובין ישיר זה לאחר שהבלתי ישיר נכנס לדם והכבד שינה אותו למסיס במים, אז ניתן להפרישו בשתן ובנוזלי המרה, כשהוא בלתי מסיס גם כן ניתן להפרישו בשתן אך הוא עלול לשקוע בכליות.
הפלה בעזרת תרופה.
הפרמקולוגיה להפלות
במהלך ניסוי הוזרק לנשים הרות חומר שנקרא מטומרקסט (לטיפול בכיב קיבה או תריסריון). אם במשך שבוע לא אראה הפלה, קיבלו הנשים מנה נוספת של מיסופרוסטול, כשזה לא הועיל נשאר העובר מרחמן , מתוך 178 נשים הפילו כ - 96% לאחר הטיפולים הרפואיים (פרמקולוגים). רק שבע נשים נזקקו לשאיבה. לא נצפו סיבוכים.
תופעות לוואי: כאב, דמם, חום ודלקת בפה. הראו אצל מיעוט מהמטופלות וחלפו ללא כל טיפו.
נשים רבות שעברו כריתת שד מקבלות טיפול מונע בתרופה הנקראת תמוקסיפן. במחקר מסקוטלנד מצא שנשים שטופלו בתרופה תמוקסיפן למשך 5 שנים, סבלו פחות מהתקפי לב (2.6%) לעומת נשים שלא קיבלו את הטיפול ( 5.1%) הסיבה לכך נעוצה כנראה בשל ירידה בשומני הדם.
דלקת מפרקים
דלקת פרקים הסבר אפשרי לשכיחותה הגבוהה יותר בקרב נשים הוא: רמה גבוהה וקבועה של פרולקטין (הורמון נשי המופרש בכמויות מוגברות בעיקר עקב ההנקה). משפיעה על מערכת החיסון, ניסויים בעכברים הראו כי להורמון זה השפעה המגרה הופעת דלקת.
שימוש במוצץ אצל תינוקות מגדיל את הסיכון לדלקות אוזניים, בילדים מעל גיל שנתיים.
תרופה הנקראת למיבודין ממשפחת הזידובודין (AZT לטיפול באיידס), למשך 12 שבועות, גרם להעלמות חלקיקי הנגיף.
