סכיזופרניה ומחלות נפש, סופלמנטים ריפויים לתזונה פסיכיאטרית

למדעים נוספים אודות דרכי טיפול וסוגים של חולי סכיזופרניה: סוגי סכיזופרניה, דרכי טיפול טבעי בסכיזופרניה. 

ויטמין B3 ניקוטינאמיד (נונפלאש): מונע יצור אדרנלין שיתחמצן ויזיק אחר כך. משפר – מרכיב פעיל בתהליך הנשימה התאית שבמוח, חומר גלם להורמון – המלטונין המרגיע שנוצר במוח. פרקורסור (גורם מקדים) להורמון מרגיע אחר בשם GABA. גורם פעיל בהמרת חומצת השומן לינולאיק אסיד ל- GLA ולחומרים דמויי ההורמון הפרוסטגלנדינים הנחוצים בין היתר לפעילות מוחית תקינה. נחוץ עקב גן פגום המנטרל אותו (בהרבה מן המקרים במחלה) זהו הויטמין הראשי הנחוץ במחלה זו יחד עם עוד כמה.

הויטמין B3 שהוזכר קודם לכן אינו יכול להיות פעיל במיטבו ללא נוכחות B6 ומכאן אחד מחשיבויותיו. נוסף לכך כדי שהטריפטופאן ייהפך ל B3 (בגוף) חייבת להיות גם כאן נוכחות ה – B6 וגם יוצר האנזים נאד שחשוב למעגל הקרבס ולפעילות מוחית. באשר לפעילות מוחית נוספת, ה- B6 יימנע מחלבונים לא מעוכלים להיכנס לדם וליצור אלרגיות מזון שמאוד משפיעות על סכיזופרנים וגם ה- B6 , שותף בתהליך ייצור הפרוסטגלנדינים וגם הוא גורם מקדים לייצור גאבא וסרוטונין שהם שני הורמונים מרגיעים ומאזנים טיבעית. B6 מעודד את הפירוק הטיבעי והנכון של חלבונים ומעלה את פעילות חומצות האמינו במיוחד במוח, דבר שהוכח בכל מחלות הנפש ואפילו במפגרים ואוטיסטים הראה שיפור עצום במיוחד בפעילותו של טריפטופאן. הויטמין גם האחראי האישי ליצור הדופאמין ופעילותו במוח וכמות נאותה של B6 בתוספת איזון של שאר מרכיבים יאזנו פעילות עודפת של דופאמין בסכיזופרניה כמו שבאותה מידה יאזנו חוסר דופאמין בפרקינסון, הנטינגטון ואפילפסיה.

מלבד היותו גורם אקטיבי חזק ביותר בניקוי הגוף במיוחד בזזיהומים ובהרעלת מתכות (כמו נחושת בסכיזופרניה) ויטמין C מונע תפקוד לקוי בהפרשת הדופמין ובשילוב עם פעולת ה- B6 על יצור הדופאמין אנו מקבלים שליטה כמעט מלאה על תפקוד ההורמון הנ"ל במחלה. ויטמין C הוא גם אנטיסטרס כידוע ומסלק עודפי אדרנו כרום מהגוף, אותו חומר שמזיק במיוחד לסכיזופרנים. נוסף לכך ויטמין C עוזר לנשאים = רצפטורים במוח לשאת את ההורמונים הנוצרים מחומצות אמינו (בשילוב עם עזרה מ B6) ליצירת הנוירוטרנסמיטורים במוח לתפקוד יעיל רגוע ומאוזן. יש לציין שחולי סכיזופרניה אקוטים יכולים לקבל בין 3000 מ"ג ועד במצבים קיצוניים כמות של 30,000 מ"ג ויטמין   C וללא שלשול עקב הרעלת הנחושת והאדרנלין המחומצן שיש להם הרבה בדם וגם עקב תלות גנטית. כמו ב- B3 כנזכר.

ויטמין הידוע בשם ויטמין המורל אשר עיקר פעולתו היא הרגעה ובפסיכיאטריה אורטומולקולרית לעיתים משתמשים בה במינונים די גבוהים עד לכמה גרמים. B1 יש לו השפעה מאוד חשובה על ההיפוטלמוס השולטת על ההיפופיזה ששולטת על כל בלוטות התפקוד בגוף, מה גם שהוא עובד גם בשילוב עם B3 + B6  ושותף בקרבס.

מונע חמצון הורמונים במוח ומאריך את אורח חייהם , מאפשר לנוירוטרנסמיטורים לעבוד ביתר קלות ונוחות

מינונים: 800 IU  ביום לפחות ועד ל 1600 IU ביום.

 

ויטמין המשפר את תגובות החולה ומונע בלבול ומסדיר חשיבה, ע"י ייצור המוגלובין ויצירת זרימת דם טובה ביותר (כמו B3) מינונים : 1000 מק"ג פעמיים בשבוע למשך חודש והפסקות לסרוגין.

ויטמין BO הוא סנרגיסט ל B12 וניתן לטיפול רק לסוג החולים בסכיזופרניה היסטפנית, כי בסכיזופרניה היסטדלית יש להם הרבה היסטמין ולכן שם אסור לתת. כמו כן לא לתת בלחץ דם גבוה, מגנזיום עוזר ליצור פרוסטגלנדינים.

שני מינרלים אלו חשובים ביותר מכל שאר המינרלים הניתנים כסופלמנטים לסכיזופרנים ולא חשוב איזה סוג כי שניהם מנטרלים ולוכדים נחושת שברוב הסכיזופרנים הוא בעודף שהוא סימן היכר ביוכימי מובהק לדימנסיה סכיזופרנית וכמויות מוגברות של שניהם מורידות עודף נחושת. היות ואבץ בטבעו נוטה לקחת איתו בלכידה גם קצת מנגן, לכן יש לתת קודם מנגן ואחרי שעה לתת אבץ.

התרופות הפסיכיאטריות האנטי פסיכוטיות במיוחד אלידול, מודיקט, כלורפרומזין, טגרטול וסטלזין יש להם נטיה לגרום לטרטיב דיסקינזיה (תנועות עוית לא רצוניות תפוסות כמו רובוט) דבר הנגרם בגלל שהם מנטרלות מנגן אשר אחרי על סחוס השרירים והמפרקים , לכן חשוב גם עקב הטיפול הקונבנציונלי להוסיף מנגן. דבר שיעלים תופעה זאת תוך יומיים לכל היותר. מומלץ יחד עם כולין שעושה את אותה פעולה, אבץ גלוקונט 220 או פיקוליניט 50 ו-10 מ"ג מנגן.

כולין הוא אחד מויטמיני B והוא החומר העיקרי (יחד עם אינוזיטול) (המרכיבים הפעילים שבלציטין) כולין יוצר את הנוירוטרנסמיטר אצטול-כולין אשר מאוד חשוב לפעילות שרירים ועוזר במיוחד בטרטיב דיסקינזיה ובלקות שרירים עקב טיפול פסיכיאטרי קונבנציונלי. בנוסך לכך הוא משפר ריכוז, יכולת חשיבה, זיכרון, בלבול ולדמיונות מה שמאוד נפוץ בסכיזופרנים ומוריד זאת (כמובן בשילוב שאר הטיפול).

 

אם נצטרך לענות בקצרה לשאלה זו, התשובה תהיה כן ולא , תלוי במצב. במה הדברים אמורים? עקרונית בהתחלה ממליץ אברהם הופר המומחה העולמי לא להוריד את הקונבנציונלי ולתת את כל האלמנטים כמו ואיך שהוא ממליץ למשך 3-6 חודשים.לאחר מכן הוא מתחיל להפחית חלקית ובהדרגה את התרופות הפסיכיאטריות כיוון שהגוף מקבל גם את החוסרים התזונתיים במינונים  המתאימים שהיו חסרים לו וגם הוא מקבל הרגעה טבעית. לאחר בין 3-6 חודשים תלוי במצב ובשיפור מתחילים כנזכר להפחית תחת מעקב צמוד ובהתאם לשיקול המטפל ורואים את המצב. אם לא נוצרות הפרעות אז נשארים כך 3 חודשים ולאחר מכן ממשיכים להוריד ואם לא אז מחזירים בחזרה.ישנם אנשים אשר הצליחו להוריד להם בהדרגה עד שהורידו לגמרי תוך שנה עד שנתיים ויש כאלו שלא הורידו לגמרי, אך גם אצלם הורידו בסופו של דבר כמעט לגמרי. הסיבה שלא מורידים בהתחלה היא שאם חלילה החולה יפסיק לקחת את טיפולנו מאיזו סיבה שלא תהיה והוא גם לא ייקח את התרופות האנטי פסיכוטיות שלו והוא עלול ללקות בהתקף פסיכוטי או דיכאון, אז אם יהיה לבד יהיה לשלוח יד בנפשו. כלומר אנו משאירים בהתחלה את התרופות הפסיכיאטריות למקרה של ליתר בטחון כדי למנוע התאבדות תוך כדי המעבר מהטיפול הקונבנציונלי לאלטרנטיבי. מובן שעקב כך כאשר אנו מורידים בהדרגה אנו עושים זאת תוך כדי מעקב צמוד כנזכר ותוך שימת יד על הדופק. ברוב המקרים אין בעיות. ישנם כאלו שטופלו והבריאו ולמדו כלכלה ורפואה ואפילו פסיכיאטריה ועזרו לטפל ולהוציא אחרים מן הבוץ. ברוב המקרים אנו חייבים את טיפולנו גם למשך כל החיים במיוחד אם יש רקע גנטי, אבל התוצאה והתפקוד עולים לאין ערוך לעומת סימום קונבנציונלי נטו.