חלב לשתות או לא לשתות
חלב לשתות או לא לשתות חלק ב' : "בריאות הציבור זה הבסיס שעליו האושר והכוח של המדינה" בהתחשב באיכות המקסימלית ובאיזון המרכיבים של החלב, אין מזון טבעי המשתווה אליו מבחינה תזונתית. אולם, עבור מאות סוגים של מיקרואורגניזמים יש צרכים תזונתיים הזהים לצרכי האדם והחלב מהווה נקודת מפגש מצוינת לגדילתם של אותם מיקרואורגניזמים. קהל היעד אשר צורכים מוצרי חלב הם בעיקר אנשים זקנים וצעירים. צעירים לרוב מפתחים חסינות כנגד מחלות שכיחות ולכן המסקנה הנובעת מכך הינה שהמזונות שהם צורכים חייבים להיות נקיים ממיקרואורגניזמים מזיקים. במהלך תהליך הכנת החלב יש לנקוט במספר צעדים חיוניים בכדי למנוע העברת מחלות בדרך החלב. קיום החברות והצלחתן תלוי רבות בשיפור תעשיית המוצרים.הנ"ל יהיה בלתי אפשרי לספק את מוצרי החלב באיכות גבוהה אם לא נצליח לסלק מנוזל החלב את הפסולת שנוצרת ולהשמיד את שיירי המיקרואורגניזמים שנותרו בנוזל החלב.
העברת מחלות דרך החלב
חלק מהמיקרואורגניזמים אשר מזהמים את החלב עלולים לזהם ואף לפגוע באדם ובבקר.
התבטאות מחלות הבקר באדם
שחפת (TUBER CULOSIOS) קדחת (BRUCELLOSIS) הן מחלות העיקריות בבקר המועברות אל האדם דרך החלב, לכן נעשים מאמצים אדירים ע"י משרד הבריאות במטרה למנוע את העברת המחלות הנ"ל.
מחלות המועברות לאדם דרך החלב
ישנם מס' מיקרואורגניזמים המשפיעים על האדם ובע"ח, הנ"ל מועברים ישירות דרך החלב. מיקרואורגניזמים אלו אינם שורדים לאחר הפסטור. חיידק הסלמונלה מתפתח בסביבה זו וזנים יותר גדולים גורמים לזיהום במזון האדם.הסימפטומים של הזיהום: זיהום אקוטי בנוסף התחלה של התקפת כאבי עיכול, שלשול, הרגשת חולשה והקאות. לאחרונה , נוקטו מס' צעדי זהירות כנגד החלב הנגוע בחיידק זה. כיון שחיידקים אלו מתחילים להראות איתותי השפעה על דרכי העיכול של האדם והבקר, הפעולה העיקרית הינה שליטה על הגיינה אישית, עשיית פעולות סניטריות בתהליך הפקת החלב ופיסטור מקיף.
התבטאות הירידה בבריאות האדם
אנטיביוטיקה, חומרי ריסוס וחומרים רדיואקטיביים משפיעים לרעה על איכות החלב ובעקיפין משפיעים על איכות בריאות הציבור. חדירת חומרים רדיואקטיביים קשה למניעה כיון שהם מתפשטים בסביבת החלה שמתבצעת פעולה גרעינית.שימוש לא מתאים בחומרים אלו הוא אחד הגורמים אחראיים לזיהום החלב.
אנטיביוטיקה והורמונים בחלב
ה- FDA (Food And Drug Administration) אישר את השימוש בהורמון הגדילה שהונדס גנטית, גם בבעלי חיים, כך תנובת החלב עולה ומסת משקל הבשר עולה גם כן. הורמון ה- RBGH, יופיע במוצרים הבאים: חלב, גבינות, יוגורט, גלידות, מאכלים מעובדים ובפורמולות לתינוקות לאחר שניתן לו אישור ע"י ה- FDA. ה- FDA טוענים שהורמון זה זהה באיכותו ל- BGH (הורמון הגדילה שמצוי בבקר) הטבעי אך ישנם מס' מדענים הטוענים שחומרים אלו עלולים לעורר בגוף האדם תופעות אוטואימוניות או תופעות אלרגיות. לטענה זו משיב ה- Fda , שאפשרות זו אינה נכונה ואינה חשובה והם מסרבים לקיים מעקב אחרי תופעה זו בגוף האדם. אם בני האדם יפתחו תופעות אוטואימוניות או תופעות תופעות אלרגיות להורמון RBGH דבר זה ידליק נורת אזהרה בקשר להימצאות הורמון זה בחלב. כביכול "אישר" ה-FDA ליצרני החלב לקיים ניסוי גדול על הציבור ללא שליטה על האוכלוסיה וללא רשותה. הורמון ה-BGH הוא ההורמון אשר גרם לפרות לייצר יותר חלב, אך לא בדרך ישירה.הורמון ה- BGH משחרר כימיקל ששמו IGF1, שהוא הגורם ליצירת כמות גדולה של חלב.ה- IGF1 הינו חלק חיוני מהחלב הבקר ובני האדם. מס' ניסויים שנערכו הוכיחו כי החלב שהופך במעורבות עם הורמון RBGH מצביע על ריכוזיות גבוהה של IGF1 בחלב.ממצא זה מאוד חשוב מכיוון שה-IGF1 הוא כימיקל הזהה בבקר ובבני אדם. עובדה זו לא היתה ידועה בזמן שה- FDA הכריז כי ה-RBGH בטוח לשימוש בתזונת האדם. דבר זה מראה על כל שפרות שהועשרו ב-RBGH ייצרו, סביר להניח, חלב שיכיל בכמות תוצאות הסכנות שמצויות בחלב זה אינן ידועות, אך ה- FDA טוען כי אם יש סיכון כל שהוא, עדיף לקחת אותו.
בנוסף לכימיקל IGH1 אשר מופיע בחלב הבקר, ישנה השפעה מקומית על הקיבה, המעיים ועל הוושט, אך השפעה זו אינה ידועה. פרות שהוזנו בהורמון ה- RBGH, חשופות יותר בפני זיהומים כגון MASTITIS – דלקת בעטינים. זיהום ה- MASTITIS מוסיף רעילות לחלב וכך מפחית את ערכו.
פרות שהוזנו בהורמון RBGH יגרמו למס' תופעות:
א. רעילות גבוהה בחלב, עקב פרות נגועות בזיהום, דבר שיגרום לירידת ערך החלב.
ב. רמות גבוהות של אנטיביוטיקה בחלב מטרה לטפל באותם זיהומים.
ג. הרעילות בחלב ובמוצריו גורמת לחיי מדף קצרים.
ד. החלב מכיל שומנים בכמות גבוהה לעומת חלבונים בכמות נמוכה.
ה. הימצאות הכימיקל IGF1 גורמת ומזרזת מחלות כגון: סרטן המעי הגס, סרטן השרירים החלקים וסרטן השד.
פרה שהוזנה בהורמון ה- RBGH תאבד ממשקלה, תהיה עקרה ותהיה רגישה לזיהומי MASTITIS, ולבסוף כמות החלב של אותו הפרה תפחת, כמו כן איכותו וערכו של החלב יפחת וכמות המזון שהפרה תיצרוך תעלה. עקב עליית כמות הרעלים בחלב ועקב זיהום ה- MASTITIS, מגדלי הבקר מגיבים על ידי נתינת אנטיביוטיקה לעיתים תכופות ובאופן בלתי חוקי ובלתי אחראי.על פי חוק אסורה הימצאות אנטיביוטיקה בחלב. האנטיביוטיקה מועברת אל נוזל החלב דרך הבקר עצמו והאחראי הבלעדי על פיקוח מתן אנטיביוטיקה לבקר הינו מגדל הבקר עצמו.האנטיביוטיקה העיקרית בה משתמשים היא הפניצילין ובנוסף לטטרציקלין וסטרפטומיצין.