השפעת ההורמונים על הגדילה

 

הגובה תלוי בשיעור הגדילה ובמשך זמן הגדילה. האחרון תלוי בגיל סגירת האפיפיזות.

לגדילה נורמאלית נחוצים חומרי מזון בהרכב מתאים ובערך קלורי מתאים והגוף חייב להיות בעל יכולת לנצל חומרים אלה לבניית הרקמות. ההורמונים המשתתפים ומשפיעים על הגדילה הם הורמון הגדילה, הורמון בלוטת התריס והורמונים אנדרוגנים. כל השלושה מזרזים אנאבוליזם של חלבונים, מגדילים אגירת חנקן, אשלגן, זרחן וסידן הנחוצים לבניית רקמת העצם.

הורמונים עיקריים המשפיעים על הגדילה והצמיחה לגובה

א)   הורמון גדילה – יתכן וחשיבותו פחותה בשנת החיים הראשונה, מכיוון שמרבית הננסים ההיפופיזים גדלים נורמאלית בשנה הראשונה.

ב)   הורמוני בלוטת התריס-חיוניים בכל תקופת הגדילה, חסרונם מורגש בייחוד בשנים הראשונות, אז יש קצב גידול מוחש. חלק מהחוקרים מניח, שתפקידו מסתכם בסטימולציה להפרשת הורמון הגדילה או בהשפעה פרמיסיבית לפעולתו. בחסר טירוכסין יש הפרעה לא רק בגדילה לינארית אלא גם בהתהוות השינויים הפרופורציוניים, התקרמות סחוסים, בקיעת שנים והתפתחות המוח.    אפייני לחסר ההורמון הוא הפרעה בעצם EPIPHYSEAL DYSGENESIS.

ג)   אנדרוגנים – הורמונים אנדרוגנים אחראים לגדילה בתקופת ההתבגרות, גם בננסים היפופיזיים יביא טיפול בטסטוסטרון להחשת הגדילה.

 

גליקוקורטיקוסטרואידים הנמצאים בגוף בעודף כמו במחלת קושינג או בטיפול תרופתי בסטרואידים מביאים לעיכוב בגדילה עקב פעולתם הקאטאבולית או האנטיאנאבולית, הם גורמים לכך, שחומצות אמינו יופנו לכיוון יצירת פחמימות ושומנים ולא לכיוון יצירת פרוטופלסמה.