דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

הורמון גדילה ההזדקנות בקרב אנשים מבוגרים


הורמון גדילה - growth hormone הינו חלבוני (הורמון פפטידי). תפקידו העיקרי של הורמון הגדילה הינו להמריץ את צמיחת התאים. ההורמון מורכב מ- 191 חומצת אמינו, בצורת שרשרת יחידה.


הורמון הגדילה מופרש מבלוטת ההיפופיזה (מהאונה הקדמית), המכונה גם יותר המוח, ע"י תאים המכונים: somatotroph (סומטוטרופיים).

הורמון הגדילה המכונה גם סומטוטרופין (somatotropin) מתייחס להורמון גדילה המיוצר באופן מקורי וטבעי בבעלי חיים ובאדם, בעוד שסומטרופין (somatropin) המונח מתייחס להורמון הגדילה מיוצר על ידי טכנולוגיית ה- dna רקומביננטי, והוא ראשי תיבות "rhgh" בבני אדם.

שימוש קליני בהורמון גדילה


שימוש קליני בהורמון גדילה: הורמון גדילה מצוי בשימוש קליני לטיפול בהפרעות גדילה של ילדים, ולטיפול מבוגרים חסרי הורמון גדילה. בשנים האחרונות, טיפול חלופי בהורמוני גדילה אנושי (hgh) הפכו פופולריים בקרב קהילת ה"אנטי-אייגינג" נגד תהליכי הזדקנות מוגברים (האטה) והפחתת המשקל ואחוזי השומן בגוף.



תופעות לוואי עקב השימוש ההורמון גדילה


תופעות אשר דווחו עם השימוש בהורמון הגדילה (gh), כוללים: ירידה בכמות השומן בגוף (למראה אסטטי יותר, וצמצום התחלואות הנובעות כתוצאה מעודף משקל), עלייה במסת השרירים (גוף יותר אסטטי, יותר כוח פיזי, ופחות תאונות כתוצאה מנפילות), עלתה צפיפות העצם (מניעת אוסטיאופורוזיס ומחלות עצם שונות), עלייה ברמות האנרגיה (יותר "צעיר"), שיפור בגוון העור ומרקמו (עור יותר עבה וצעיר), עלייה ושיפר בתפקוד המיני (עלייה ושיפור בתפקוד המיני), שיפור תפקוד מערכת החיסון (עלייה בתפקוד בגודל בלוטת התימוס אשר מייצרת תאי חיסון).

ההורמון הגדילה האנושי (hgh) בעל פעילות אנבולית (anabolic) אשר מסייעת לבנות ולחדש רקמות שניזוקו. על כן, ספורטאים כמעט מכל מקצי הספורט משתמשים בו.

חשוב לציין, כי קשה מאוד לזהות הורמון גדילה בבדיקות סמים-בספורט, היות וקשה מאוד להבדיל בין הורמון הגדילה הטבעי אשר מופרש מבלוטת ההיפופיזה שלנו, לבן הורמון הגדילה המוזרק לספורטאי אשר מהונדס גנטית. לכן רק בשנת 2000, כאשר הצליחו להבחין בין הורמון הגדילה הטבעי להורמון הגדילה המהונדס גנטית. בשנת 2004 נערכו בדיקות דם ע"י wada עם פתיחת המשחקים האולימפיים באתונה שביוון.


תפקידיו והשפעותיו של הורמון הגדילה


הורמון הגדילה הינו הורמון הצמיחה, הוא גורם לרקמות הגוף לסינתזה ובעל פעילות אנטי-קטבולית, בדומה לסטרואידים האנבוליים.
בדומה למרבית ההורמונים חלבונים (פפטידים) אחרים, הורמון הגדילה פועל על ידי אינטראקציה עם קולטן ספציפי המצוי על פני השטח התאים.

גדילה והתפתחות במהלך תקופת הילדות היא תופעה הידועה נרחב ביותר של הורמון הגדילה (gh). תהליך הגדילה והצמיחה לגובהה נראה מומרץ על ידי לפחות שני מנגנונים ידועים, כגון:
בשל פעילות ההורמונים פוליפפטיד אינם מסיסים בשומן, הם לא יכולים לחדור sarcolemma. לפיכך, הורמון הגדילה מפעילה כמה השלכותיה על ידי קשירה לקולטנים על תאי מטרה, שם מפעיל שליח השני.

באמצעות מנגנון זה הורמון הגדילה מגרה ישירות החלוקה הכפל של כונדרואיציטים (chondrocytes) של הסחוס.
בנוסף, הורמון הגדילה ממריץ ייצור של גורם גדילה דמוי אינסולין-1 (igf-1, המוכרת בשם: somatomedin c), הורמון פרו-אינסולין (ה- igf-1 דומה בפעילותו ובצורתו להורמון אינסולין).

הכבד הוא איבר המטרה העיקרית של הורמון הגדילה. הורמון הגדילה נקשר לרצפטורים בכבד וגורם לשחרור של ההורמון: igf-1 . ה- igf-1 מעורר צמיחה במגוון רחב של רקמות.

ה- igf-1 נוצר גם בתוך רקמות היעד, מה שהופך אותו להורמון אנדוקריני. ל- igf-1 ישנה גם השפעה על גירוי תאים אוסטאובלסטים (תאים ביני עצמות) ופעילות הכונדרואיציטים (chondrocyte) כדי לקדם צמיחת עצם.

הורמון הגדילה גורם להגדלת גובה בקרב ילדים ומתבגרים, חשוב לציין כי להורמון גדילה יש תופעות רבות אחרות על הגוף:
* תגבור השמירה סידן, מחזק ומגביר את mineralization של העצם, כך למעשה מחזק את העצמות ומונעה חולשת עצמות.
* מגדיל את מסת השריר באמצעות היפרפלזיה (פיצול התא לשניים).
* מקדם תגובה ליפוליטית (lipolysis) הוצאת חומצות שומן מתאי השומן במטרה לנצלם לאנרגיה זמינה במיטוכונדריות של השרירים.
* מגביר סינתזת חלבון, כך למעשה בין היתר מסייע לתהליכים, כגון: צמיחה והתפתחות (בניית שרירים).
* מגרה את הצמיחה של כל האיברים הפנימיים כולל המוח.
* ממלא תפקיד במאזן האנרגיה - הומאוסטזיס (שאיפה ליציבות).
* צמצום ספיגת הגלוקוז בכבד, כך למעשה ישנה עלייה ברמות הגלוקוז הדם (בעל פעילות אנטגוניסטית להורמון אינסולין).
* מקדם גלוקונאוגנזה בכבד.
* תורם לשימור ותפקוד של האיונים הלבלב
* מעודד את המערכת החיסונית, כך הורמון הגדילה שומר עלנו מפני מחלות זיהומיות, כדוגמת: שפעות והתקררויות.


הפרשה עודפת של הורמון גדילה


עודף בייצור הורמון גדילה עקב גידול שפיר בבלוטת ההיפופיזה (באזור הקדמי, הגידול בתאי הסומטוטרופ somatotroph) או מסיבה אחרת, עשויים להיווצר שני מצבים המכונים: אקרומגליה וגי''ינטיזם.

1. האקרומגליה נוצר באנשים אשר עברו את גיל הצמיחה וההתפתחות. מחלת האקרומגליה מאופיינת מבחינה קלינית: התעבות וגדילת עצמות הלסת, אצבעות הידיים והרגליים. בעיות נוספות יכולות להיות הזעה מרובה, לחץ על העצבים (למשל, תסמונת התעלה הקרפלית), חולשת שרירים, עמידות לאינסולין, גלובולין מחייב עודף הורמון המין (shbg), או אפילו צורה נדירה של סוכרת מסוג 2, ותפקוד מיני מופחת. על פי רוב ניתן לצפות במחלת האקרומגליה בעשור החמישי לחיים.

2. ענקות (או בלועזית: גי''ינטיזם) בילדים ונוער אשר לא סיימו את תהליך הצמיחה וההתפתחות. התופעה נדירה ביותר, גידול כזה להתרחש בתקופת הילדות. מבחינה קלינית ניתן לצפות בגוף בעל מימדים ענקיים, אך עם הפרופורציות הנכונות, בניגוד למחלת האקרומגליה.

הטיפול הרפואי לרוב הינו טיפול כירורגי, כלומר קריטת הגידול בבלוטת ההיפופיזה. אך לעיתים משתמשים בהקרנות מקומיות, או ע"י רכיבים ותרופות אנטגוניסטים להורמון הגדילה. תרופות כמו octreotide (אגוניסט somatostatin) ואגוניסט bromocriptine (דופאמין) ניתן להשתמש כדי לחסום את הפרשת הורמון הגדילה, היות והנוירוטרנסמיטור (מוליך עצבי) דופאמין חוסם את פעילות הורמון הגדילה (גם את פעילות הפרולקטין) ע"י משוב שלילי גורם לעיכוב שחרור ה- gh ghrh בתיווך בין המוח הקדמי.


מחסור בהורמון גדילה


תופעות של חוסר בהורמון הגדילה עשויים להשתנות וזאת בהתאם לגיל בו הם מתרחשים (ראה להלן: אקרומגליה וענקות). אצל ילדים, ננסות או גמדות - צמיחה קומה נמוכה הם הביטויים העיקריים של חסר בהורמון הגדילה. עם הסיבות הנפוצות לרבות תנאים גנטיים מומים מולדים. זה יכול גם לגרום עיכוב לבגרות מינית.
אצל אנשים מבוגרים, המחסור הוא נדיר יותר,כשהגורם הנפוץ ביותר הינו אדנומה (גידול) בבלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח). עשויים להתפתח השמנה ובעיקר השמנה אבדומינאלית (בטנית), ירידה במסת השרירים ובמקרים רבים גם נצפה ירידה ברמות האנרגיה ובאיכות החיים.


כיצד מאבחנים חסר בהורמון הגדילה?


אם כן, נשאלת השאלה: כיצד מאבחנים חסר בהורמון הגדילה? אבחון של חסר בהורמון הגדילה כרוך בתהליך אבחון מורכב. בדרך כלל, רוצים לראות אם ישנה תגובה של בלוטת ההיפופיזה להפריש הורמון גדילה. עושים זאת ע"י רכיבים פרמקולוגיים שונים.
רכיבים ותרופות פרמקולוגיים שונים (כגון: מתן תוך ורידי של חומצת האמינו ארגינין, אורניטין, ההורמון אינסולין ותרופות אחרות) אילו ואחרים מטרתם העיקרית הינו לבדוק את תפקוד בלוטת ההיפופיזה.
חשוב לציין, כי הטיפול עם בהורמון הגדילה במתן אקסוגני (חיצוני), ניתן רק במצבים מסוימים, כל זאת בהתאם לממצאים ולסימפטומים.


הטיפול בהורמון גדילה


הורמון הגדילה נמצא כטיפול במצבי חסר בו, כגון: קומה נמוכה, שאינם קשורים ליקויים בהורמון הגדילה. עם זאת, יעיל לטיפול בתסמונת טרנר, אי ספיקת כליות כרונית, prader-וילי תסמונת, פיגור גדילה תוך רחמית, וקומה הנמוכה ממקור בלתי ידוע (idiopathic).

הטיפול בהורמון הגדילה משפר את כוח השרירים ומפחית את אחוזי השומן בגוף, השימוש בהורמון הגדילה חיוני גם בשמירה על מסת שריר ומניעת פירוקו בגלל מחלת האיידס.

הורמון הגדילה מסייע גם לחולים הסובלים תסמונת המעי הקצר על מנת להפחית את הדרישה תזונה תוך ורידי parenteral.

שימושים ניסיוניים בהורמון גדילה

הורמון הגדילה בשימוש ניסיוני לטיפול תנאים שאינם קשורים מעמדו, שנוי במחלוקת ובעיקר עקב חוסר או מיעוט ניסיון. השימוש בהורמון הגדילה יעיל כנראה גם במצבי חולי, כגון: טרשת נפוצה (ms), צמצום והפיכה במצבי ההשפעות של ההזדקנות בקרב אנשים מבוגרים (אנטי-אייגי''נג – דחיית תהליכי הזקנה), שיפור וזירוז תהליכי ההרזיה ובמצבי השמנה, כמו גם פיברומיאלגיה (תסמונת התשישות הכרונית), אי ספיקת לב, מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית (שתי מחלות כרוניות דלקתיות של מערכת העיכול), כוויות עור, ספורטאים ומפתחי-גוף (פיתוח שרירים).


הורמון גדילה ואנטי-אייג''ינג


הורמון הגדילה כטיפול מונע באנטי-אייג''ינג הוצע לטיפול כבר בשנת 1990, כאשר פורסם במגזין הרפואי: ניו-אינגלנד ג''ורנל, פורסם מחקר שבו הורמון הגדיל ניתן כטיפול ב- 12 גברים מעל גיל 60. בסיום המחקר, ניתפו בכל הגברים עלייה במסת הגוף הרזה (מסת שרירים) ודחיסות המינרלים בעצמות, בעוד שבקבוצת הביקורת הייתה ללא שינוי.
חברי המחקר ציינו כי שיפורים אלה היו למעשה היפוך הזמן: שינויים שבדרך כלל מתרחשים מעל 10 לתקופה ההזדקנות של 20 שנה.


הורמון הגדילה ומחקרים שונים
ממחקרים נוספים עולה כי השימוש בהורמון הגדילה יעיל גם לצמצום רמות הכולסטרול בדם ושיפור בצפיפות העצמות. כל גם העלה מחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד אשר פורסם בשנת 2007.
השימוש הבלתי מבוקר בהורמון הגדילה עשוי להראות כמה תופעות לוואי שליליות, כגון: כאבי מפרקים ותגובה בצקתית (נפיחות), תסמונת התעלה הקרפלית (tcs), וכן סיכון מוגבר לסוכרת (היות והורמון הגדילה בעל השפעה אנטגוניסטית להורמון אינסולין). תופעות לוואי נוספות יכולות לכלול ירידה בצורך לישון מבחינת מינון (מספר שעות השינה). תופעה זו נפוצה בתחילת הטיפול והולכת ומתפוגגת עם זמן השימוש בהורמון הגדילה.

סטרואידים אנבולים | סטרואידים-טעויות נפוצות | הורמון הגדילה | אינסולין-לייק גרו-פקטור-1 (IGF-1) | דטוקסיפיקציה | הספר: סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול! | טסטוסטרון | סטרואידים אנאבולים | סטרואידים תופעות לוואי | פיתוח גוף נשים | תוספי מזון פיתוח גוף |
2all בניית אתרים