קורטיזון האוייב לפיתוח הגוף 

קוריטיזול נחשב לאויב של מסת שריר רזה. התיאוריה הפופולרית טוענת כי ככל שהגוף יוצר פחות קורטיזול, כן ייטב. למעשה, מפתחי גוף הנעזרים בחומרים כימיים מובילים את הדרך במאבק נגד קורטיזול, ורבים מהם אינם מהססים להשתמש בסמים מסוכנים בניסיון לעכב את ההפרשה הטבעית של הורמון הסטרס. מפתחי גוף שאינם לוקחים סמים גם הם מחפשים דרכים לדכא את הפרשת הקורטיזול שלהם. אך לא כל ההשפעות של הקורטיזול על גוף האדם הן גרועות. חלק מהפעילות היא חיובית, והיא עוזרת לבניית השריר. לכן, במקום לחפש דרכים לחסום את הפרשת הקורטיזול, עליך לשאוף לבקרה דינמית של הקורטיזול. 

מומחים בנושא השומן יאמרו לך כי הקורטיזול הוא הורמון ליפוליטי, כלומר הוא עוזר לאיבוד שומן. זה נכון בעיקר בתנאי מעבדה למרות שמומחים מציינים כי בני אדם הנאלצים להשתמש בקורטיזול סינתטי כדי לטפל במחלות שונות בונים שומן בשיעור גבוה, גם אם הדיאטות שלהם אינן משתנות. 

כמעט בלתי אפשרי להיפטר משומן שהצטבר בעקבות שימוש בגלוקוקורטרואידים סינתטיים. מכאן, ההגיון בדיכוי הקורטיזול קשור בהשפעת ההורמון על ההשמנה. 

דיכוי ייצור הקורטיזול לא יהפוך אותך להיות אדם רזה. זהו הפרדוכס הראשון של הקורטיזול. עודף קורטיזול יגרום לך להשמין, אך גם חוסר קורטיזול יגרום להשמנה. 

רוב מפתחי הגוף מקשרים קורטיזול עם קטבוליזם. המחקרים הראו שבעלי חיים או אנשים המרבים בישיבה איבדו ממסת השריר לאחר קבלת קורטיזול. תאי השריר מכילים קולטנים (רצפטורים) המתקשרים עם קורטיזול. כאשר הדבר קורה, הוא מפעיל מסלול פרוטאוליטי חזק (פירוק חלבון) הנקרא מסלול udiquition/proteas ome תלוי atp הגורם לגוף "לאכול" את השרירים שלו. 

בהשורה הטובה היא שאימון משקולות מחליש חלק מהפעילות הקטבולית הישירה של הקורטיזול. כאשר אתה מעמיס מתח קבוע על השרירים, אתה מונע מקולטני הקורטיזול של השרירים לעבדו כהלכה. זה איננו עיכוב מוחלט, מכיוון שהאימון נוטה לעורר שחרור הקורטיזול, זהו פרדוכס השני של הקורטיזול: 

האימון מפחית את ההשפעה הקטבולית הישירה על השריר וגם מגביר את הפרשתו בגוף. ככל שאתה מתאמן יותר, כך תחווה פחות ירידה במסת השריר בגלל הקורטיזול. לרוע המזל, אימון רב יותר פירושו גם הפרשה נוספת של קוריטזול, ועודף הקורטיזוך מבטל את ההגנה הטבעית המופעלת ע"י האימון. 

השפעה רעה אחרת של קוריטזול – הוא מאט את הדחף האנבולי. חלק מהפעילות האנטי-אנבולית מוסדרת ישירות באמצעות קולטני הקורטיזול בשריר, והאימון מונע זאת. הבעיה היא שחלק אחר של הפעילות האנטי-אנבולית של הקוריטזול אינו ישיר. קורטיזול מעכב את השחרור של מספר רב של הורמונים אנבוליים, כולל הורמון הגדילה, גורם גדילה 1 דמוי אינסולין וטסטוסטרון. מצאו כי הקורטיזול נלחם בויסות כלפי מעלה של קולטן האנדרוגן שנגרם ע"י אימונים לא טראומתיים. האימון יכול לעכב חלק מההשפעות האנטי-אנבוליות הישירות של הקורטיזול ע"י החלשת התגובות של קולטני הקורטיזול, אך ההשפעות מניעה כאלה ממוקמות רק בשרירים המאומנים. האימון אינו יכול להתגבר על השפעות העקיפות הבלתי רצויות של קורטיזול על הורמונים אנבוליים שונים. 

אם אכן הקורטיזול יכול להגביר פירוק חלבונים ויחד עם זה להחליש את הסינתזה של החלבון, האם לא כדאי להיפטר ממנו? למסקנה כזאת יש בסיס מדעי מסוים. מחקרים שנעשו בבעלי חיים מגלים שדיכוי שחרור הקורטיזול, או עיכוב פעילותו ע"י חסימת קולטני הקורטיזול, גורם להגברת מסת השריר. למשל, מחקר קנדי בדק ארבע קבוצות של 10 חולדות כל אחץ קבוצה אחת היתה קבוצת הביקורת, אחרת הורכבה מחולדות שסבלו מכוויות חמורות, שלישית מחולדות עם כוויות שקיבלו ru486 (גלולת הפלה החוסמת את קולטני הקורטיזול) והרביעית היתה קבוצת חולדות לא פגועות שקיבלו ru486. לאיזו קבוצה היו השרירים הגדולים ביותר בסיום הניסוי? החולדות בעלות הכוויות הקשות שקיבלו ru486. היו להם יותר שרירים מאשר לחולדות ru486 הלא פגועות. מכאן, ru486 לא רק מבטל את איבוד השריר בגלל סטרס (במקרה של כוויות חמורות, אך יכול להיות גם כתוצאה של אימון), אלא גם מגביר את תוספת המסה. הבעיה עם מחקר זה היא שחולדות אינן מגיבות לקורטיזול באותה צורה כמו בני אדם, כך שהתוצאות אינן בהכרח מוחלות על בני אדם. 

מפתחי גוף השתמשו בחוסם קולטן קורטיזול סינתטי ללא הצלחה ניכרת, והכישלון של ru486 יוחס לתכונות של עידוד שחרור הקורטיזול. כאשר נחסמים קולטני הקורטיזול, הגוף מגביר במהירות את ייצור הקורטיזול למקום בו תכונות החסימה של ru486 הן גדולות. רבים מייחסים את ההשפעות החזקות של סטרואידים אנבוליים על בניית השריר ליכולתם כביכול לחסום קולטני קורטיזול. זה איננו נכון, ורוב המחקרים לא הצליחו להראות קשר בין אנדרוגנים וקולטני קורטיזול. מפתחי גוף מסוימים יכולים להעלות את מסת השריר למרות שהפרשת הקורטיזול שלהם גבוהה. נוסף לכך, לא נמצאו מחקרים שציינו עליית קורטיזול במהירות שיא לאחר שהנבדקים לקחו סטרואידים אנבוליים, כפי שניתן היה לצפות עם כל חוסם קולטני קורטיזול אפקטיביים. מפתחי הגוף לא הסתפקו ב ru486 בחיפושיהם לדכא את הקורטיזול. הם המשיכו לסמים היכולים לעצור ייצור של קורטיזול טבעי. עם רמת קורטיזול נמוכה מאוד, הם ציפו לצמיחת שריר מהירה. הם לא ציפו לאלרגיות המשונות שחלק מהם קיבלו. 

מדענים יודעים זה מכבר שאכילה מעוררת שחרור קורטיזול. הם גילו כי חלבונים הם משחררי הקורטיזול החזקים ביותר מבין המקרונוטריאטים. ככל שאתה אוכל יותר חלבון, כך אתה מעורר יותר שחרור קורטיזול. המדענים גילו את המסלולים של החלבונים בדרכם לעורר הפרשת קורטיזול ומצאו דרך קלה לחסום אותם. עליך לחסום את קולטני אלפא 1 אנדרנרגיים. נדמה שזו דרך מצויינת, אך אין סיבה להתלהב. כאשר נותנים חוסמי אלפא 1 לבני אדם לפני שארוחת חלבונים מקטינה את שחרור הקורטיזול, הדבר עלול להקטין גם את קליטת החלבונים. העובדה היא שאתה זקוק לקורטיזול על מנת להטמיע את חלבוני המזון כהלכה. אך עליית קורטיזול עקב קליטת חלבנים היא קצרה מאוד, שלא כמו הפרשות הקורטיזול שנבעו מסטרס.