השפעת המזון על רעב ושובע

שכיחות ההשמנה הולכת וגוברת בעשורים האחרונים. הקושי העיקרי במניעתה ובטיפול בה נובע מהעובדה שהמזון בסביבה שלנו הולך ונעשה מהיר, זמין, טעים, בעל צפיפות קלורית גבוהה ומעורר תיאבון. סביבה כזו יוצרת פיתוי קשה מדי למי שמנסה לצרוך דיאטה קלה בקלוריות ושומן.בתנאים כאלה תחושת השובע המושגת מהמזון קריטית לעמידה בפיתוי ולהצלחה בהרזיה או  בשמירה על המשקל.

-          אדם בממוצע עולה ב-10 ק"ג מגיל 18 עד גיל 50.

-          מדוע אנו אוכלים? רעבים, אך גם בגלל סיבות תרבותיות, תחושות (אהבה, פרידה וכו')

-          המוח הוא המנצח על הרעב השובע ועוד... ובעיקר ההיפותלמוס.

-          הרעב: מושפע מהבטן , מהמוח ומכמות השומן בגוף.

-          גודל המנה, אלכוהול, טמפ', מתוק ומלוח מגבירים תיאבון.

-          הורמון הרעב: גרלין

-          הבעיה בהשמנה היא שאוכלים יותר מדיי בארוחה.

 

-          אחריות פרטית

-          אחריות תעשייתית ומדינית.

-          שיפור סגנון חיים – תזונה נכונה, פעילות גופנית.

הגורם המשפיע ביותר על תחושת השובע מהמזון הינו גודל המנה כלומר משקלה ונפחה.לכן בחירת המזונות שהינם בעלי צפיפות קלורית נמוכה משביעים יותר במסגרת קלורית נתונה. מזון משביע הוא מזון בעל תכולה גבוהה של מים. אכילת מזונות עשירים במים בתחילת הארוחה או מספר דקות לפניה (סלט/מרק (מרק צח/ירקות/פרי) מפחיתה את הצריכה הקלורית מהארוחה כולה. יחד עם זאת, מזון מוצק משביע כנראה יותר ממזון נוזלי.
חלבונים במזון מגבירים את תפריט דל יותר בקלוריות. שומנים לעומת זאת מעלים את הצפיפות הקלורית של המזון ולכן המנה הנאכלת מהם קטנה (במסגרת קלורית נתונה) ולכן שומנים בתפריט שלנו מפחיתים תחושת שובע. סיבים תזונתיים מגבירים גם כן את תחושת השובע ולכן מומלצים מאוד בתפריט הרזיה. שתייה מתוקה אינה תורמת לשובע ולכן החלפתה במים או במשקאות דיאטטיים מומלצת למקפידים על משקלם. הערך של אינדקס גליקמי לתחושת שובע וצריכה קלורית בטווח הארוך שנוי במחלוקת.

ישנה קורלציה הפוכה בין דרגת הטעימות של המזון ובין תחושת השובע המושגת ממנו. ככל שהמזון טעים יותר, תחושת השובע ממנו נמוכה יותר. לכן האתגר הגדול של תעשיית המזון הוא פיתוח של מזונות טעימים בעלי צפיפות קלורית נמוכה (דוגמת חטיפים, מעדני חלב וכו').