דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

סכנת הרעלה משמן דגים

בתאריך ה- 26-8-2010 הייתי בכנס של חברת מרוולס (Marvalous) שנערך בהיכל התרבות באור-יהודה, שם שמעתי הרצאה שחשפה אותי לעולם שמן הדגים ועולם השקרים של תוספי המזון!
כחלק מרכזי של הערב, הרצה הפרופסור שמואל אדלשטיין (לשעבר חוקר ראשי בחברת GNC ועוד כל מיני תארים...), הרצה והסביר אודות תהליך הייצור של שמן הדגים.

אוקי אז לדבריו הדגים מכילים ריכוזים גבוהים של מתכות רעילות, כגוון: קדמיום, עופרת, וכספית, כחלק מהזיהום הכללי של בני האדם בכדור הארץ. ומה גם שהדגים מכילים רכיב שניקרא: PCB אותו רכיב אשר שימש החל משנות 1930 לקירור שנאים (טרנספורמטורים) ולאר התהליך היות משליכים אותו לים, שם רמתו הצטברה הים ובדגים.

לדבריו של פרופסור שמואל אדלשטיין, לאחר בדיקות של תכשירים המכילים אומגה-3 שמקורם בשמן דגים וזאת מאחר שצוין על גבי האריזה שאינם מכילים את הרכיב PCB, לאחר בדיקות מעבדה (במספר מעבדות) נמצא הרכיב הרעיל הנ"ל (כלומר שהכיתוב הינו שיקרי) החלו כבר מסעות של טביעות ענק נגד החברות NOW, סולגר, GNC ועוד...


מעניין מאוד כי בארצנו הקטנה ישראל רופאים ומטפלים לא חשופים למידע הנ"ל !!! לדבריו של הפרופסור החברות בישראל אכן יודעות את המצב הנ"ל, להוכחה היריבה במחירי האומגה-3 והמבצעים אודות מוצרי שמן הדגים – המסוכן !!!


האומנם אני איני תמים כל כך, אני יודע שהסברים הנ"ל ורבים אחרים הינו חלק ממסע פרסום של מוצריו ובעיקר המוצר העיקרי אומגה-3 שמקורו בצמח המרווה המרושתת. חשוב לציין, כי אומגה-3 שמקורו העולם הצומח מכיל אומגה-3 ALA (חומצת שומן אלפא לינולנית) ולא אומגה-3 שמקורו בשמן הדגים EPA ו- DHA. האחרונים הינם הצורה המוגמרת של חומצת השומן אומגה-3. לעומת הנ"ל אומגה-3 בצורה ALA הכבד שלנו אמור להמיר אותן לחומצות השומן EPA ו- DHA.


חשוב לציין, שלדברי הפרופסור אומגה-3 שמקורו בצמח המרווה המרושתת, הינו המקור היעיל היחידי?! שאינו מתחמצן בקלות. כמו למשל אומגה-3 שמקורו בשמן הפישתן (למרות שכתוב מכבישה קרה) הוא אכן עובר חימום ומתחמצן!


הערה: אותו הרכיב PCB הינו למעשה ביפנילים עתירי כלור (PCBs) המבנה הכימי של ביפנילים עתירי כלור, כולל שתי טבעות פניליות מחוברות ביניהן בקשר שבין הפחמנים בעמדות. באופן תיאורטי קיימים 209 איזומרים של PCBs לפי השילובים האפשריים של מיצוב אטומי הכלור בעמדות השונות.


השימוש ב – PCBs החל לראשונה בשנות השישים כחומרים בתעשיית הפלסטיק. עד מהרה התגלה שלביפנילים-עתיר-הכלור התכונות הנדרשות לשמש כנוזלי-קירור במערכות עתירות חום, ובעיקר בתחנות-כח חשמליות בצינון שנאים וקבלים. בשנת 1966 גילה החוקר השבדי Jensen ריכוזים גבוהים של PCBs ברקמות של בעלי-החיים בקוטב הצפוני. בשנת 1968 אירע אסון תזונתי ביפן מחשיפה לאורז שהוכן בשמן שזוהם ב – PCBs שזלג לשמן הבישול ממערכת החלפת-חום של מפעל-המזון.
עד מהרה יפנים רבים פנו לקבלת עזרה רפואית בשל הופעת נגעים "דמויי-אקנה" על פני העור בפניהם. הנגעים היו רבים ביותר, גדולים וצפופים יותר ממה שנהוג לראות במתבגרים הסובלים מפצעי בגרות, ולא נעלמו. המחלה זכתה ביפן בשם "מחלת יושו" (Yushu) ובשם המדעי "כלוראקנה" (Chloracne) להדגיש את המקור להופעת הנגעים: הכלור שב - PCBs. הסתבר שהצטברות ה - PCBs בחולים התרחשה גם בכבד ובעצבים ההיקפיים וגרמה להפרעות פתולוגיות מגבילות ומציקות הן במבוגרים והן בילודים שזה עתה נולדו. בניסיונות בתרנגולות התגלתה הפרעה בהטלת הביצים עד כדי הפסקתה.


בשנים 1983-4 אירע אסון אקולוגי בחופי האוקיינוס האטלנטי בסמוך לשפך הנהר סנט. לורנס (St. Laurence) בקנדה: כמה עשרות לווייתנים מסוג "בלוגה" עלו על החוף ומתו במה שנחשד באותם ימים כ"התאבדות קולקטיבית" של ענקי הים. בדיקות פתולוגיות של נתיחה שלאחר המוות הצביעו, בין השאר, על ריכוז גבוה של PCBs ברקמותיהם של הלווייתנים. הם סבלו ממחלות סרטניות, הפרעות אנדוקריניות (הורמונליות) שהתבטאו באי-יכולת של הנקבות להרות, בהפלות מוקדמות ובאי-יכולת של הנקבות להניק.


במחקר באגם מישיגן בארצות הברית נמדדו הריכוזים של PCBs בפלנקטון בסמוך לקרקעית, ברקמות של שפמנונים במים הרדודים וברקמות של השחפים שניזונו מהם. הוכח שה – PCBs מצטברים ברקמות וריכוזיהם עולים בשרשרת המזון, תופעות המוכרות לנו כבר במונחים המדעיים: Bio-accumulation ו – Bio-magnification. ידוע כיום ש - PCBs מתפזרים בטבע הן על פני טיפות-מים באוויר והן במי האוקיינוסים. הנזק הביו-פתולוגי מזיהום ב - PCBs זכה לתהודה עולמית עם הופעת המחלה - "כלוראקנה" - על פניו של המנהיג האוקראיני ויקטור יושצ'נקו . ניתוח הממצאים מאירועים ומחקרים אלו מלמדנו ש - PCBs הינם חומרים אורגאניים טוקסיים אנתרופוגניים יציבים בטבע (POPs). בני האדם נחשפים לביפנילים עתירי הכלור (PCBs) בריכוזים נמוכים בשגרה בעיקר דרך המזון.


למרות הידע הנרחב על ה - PCBs לא היה ברור לחוקרים באם הנזקים הטוקסיים-פתולוגיים שתוארו בבעלי-החיים ובבני-האדם שנחשפו לכימיקלים-עתירי-כלור אלו נובעים מהם עצמם, או מחשיפה לכימיקלים אחרים. העמקת החקירה לזיהוי הקשר בין סיבה העלתה שהנזקים הטוקסיים קשורים להימצאות כימיקלים אחרים בתוך התמיסות הנוזליות של PCBs: הדיאוקסינים והפוראנים.
2all בניית אתרים