דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

שימוש בהשלמות תזונתיות לחיזוק מערכות הגוף ולתמיכה בתהליכי הריפוי

 

מבוא: אני מאמין כי שימוש בויטמינים ובמינרלים צריך להיות חלק בלתי נפרד מאורח חיים בריא ולהוות אחת מאבני היסוד של הטיפול ההוליסטי.

ואכן, העובדה כי תזונה איכותית ואספקה נאותה של ויטמינים ומינרלים חשובים לשמירה על הבריאות ולתמיכה בתהליכי הריפוי אינה חדשה. אפשר למצוא לכך איזכור כבר לפני 200 שנה ב"אורגנון". בפרגרף 261 כותב הנמן:
The most appropriate regimen during the employment of medicine in chronic diseases consists in the removal of such obstacles to recovery, and in supplying where necessary the reverse: innocent moral and intellectual recreation, active exercise in the open air in almost all kinds of weather (daily walks, slight manual labor), suitable, nutritious, unmedicinal food & drink, etc.
 
למרות שבתקופתו של הנמן היה ידוע מעט מאד על נושא התזונה, ניתן לראות ב"אורגנון" כי כשמדובר על הגורמים למחלות מתייחס הנמן בכובד ראש לאורח חייו ולהרגליו של המטופל (פרגרף 5).   
 
בחלק זה של ההרצאה נתמקד בהצגת העדויות המדעיות המוכיחות, כי להשלמות  תזונתיות – ויטמינים, מינרלים, פרוביוטיקה, סיבים תזונתיים – יש ערך בריאותי רב.
אנשים רבים המשתמשים בתכשירים אלה נהנים מהתועלת הטמונה בהם, הן בטווח הקצר – חיזוק מערכות הגוף השונות והן בטווח הארוך – מניעת התפתחות מחלות כרוניות קשות.
 
לאורח החיים המודרני ולאיכות הסביבה השפעה עצומה על בריאותנו. ההתפתחות הטכנולוגית הברוכה הביאה יחד עימה גם מפגעים רבים – רמת הקרינה עלתה, האוויר במרבית אזורים עירוניים הפך למזוהם, חלה עלייה בזיהום של מי תהום ומי ים. תיעוש החקלאות גרם לדלדול מאגרי מינרלים חשובים והשיטות השונות לעיבוד ושימור המזון "גזלו" ויטמינים חיוניים מתזונתנו. השימוש בהורמונים ובאנטיביוטיקה בגידול בע"ח חשף אותנו לכימיקלים מזיקים רבים, כאשר התוצאות החמורות של חשיפה זו לטווח ארוך עדיין לא התבררו במלואן.
ככל שעולה מידת ההתערבות של האדם בטבע עולה גם רמת הסטרס הסביבתי והפיזיולוגי.
לא ניתן להתעלם מן העדויות הרבות להשפעת הסביבה על בריאותנו. בשנים אחרונות חלה עלייה במספר חולי אסתמה (Parcker and Puchs Jurgen,Eds,1997;15:279-294.), אלרגיות של דרכי הנשימה, מחלות עור, רגישות יתר לכימיקלים וסרטן.
גם ג'ורג' ויתולקאס מתייחס לנושא בספרו The Science of Homeopathy”" :
“Human violations of laws of nature, resulting in the contamination of the environment, which in turn places increased stress on the ability of the individual to function.”
 
המחקרים המדעיים מוכיחים, כי נטילה של ויטמינים, מינרלים והשלמות תזונתיות נוספות יכולה לא רק לתרום לקידום הבריאות אלא אף להגן מפני התפתחות של מחלות רבות, כגון: מחלות לב, אוסטאופורוזיס, מומים מולדים, מחלות זיהומיות ואפילו סרטן.
ההשלמות התזונתיות, כשמן כן הן – רכיבים הנמצאים בתזונתנו, ולכן הסיכון שבנטילתן אפילו במינונים גבוהים הינו מועט ביותר. כמו כן, בניגוד לתרופות, תופעות הלוואי  כתוצאה משימוש ברכיבים אלה הינן נדירות.
לאור הנתונים הסטטיסטיים העגומים אודות איכות התזונה בסוף המאה ה20- ותכולת הויטמינים והמינרלים במזוננו, אין זה מפליא לראות כי חלק גדול מהאוכלוסייה בחברה המודרנית המתועשת אינו מגיע לרמות של מה שנקרא "הקצובה היומית המומלצת" - (RDA) Recommended  Dietary Allowance.
מונח זה מתאר כמויות של רכיבים תזונתיים הנחשבות ל"מספיקות לענות על הדרישות המינימליות אצל אנשים בריאים". (RDA 1989). מדד זה אינו מתוכנן לקחת בחשבון צרכים מיוחדים שיכולים להתעורר אצל אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, זיהומים, מצבי סטרס ממושכים או כאלה המשתמשים בתרופות, הפוגעות בספיגה או במטבוליזם של ויטמינים ומינרלים. RDA גם אינו מתייחס לצרכים המשתנים מאדם לאדם – צריכה מוגברת של מזון שמן או מעובד, רמת חלבון גבוהה בדיאטה, עישון ושתיית אלכוהול. ואמנם מדד זה אינו מייצג את הצריכה האופטימלית של רכיבים תזונתיים, אבל הוא מהווה המינימום שיש לשאוף אליו.
 
מועצת המזון והתזונה של מכון הרפואה האמריקאי (The Food and Nutrition Board of the Institute of Medicine ) עוסקת היום בבחינה מחדש של RDAs במטרה להתאימה לצרכים האמיתיים של האוכלוסייה. הגישה העומדת בבסיס גיבוש ההמלצות החדשות מתייחסת גם למניעת מחלות בנוסף לתפקידיהם המקובלים של הויטמינים והמינרלים.

אחת הדוגמאות הבולטות שהיוותה פריצת דרך מבחינת הגישה המניעתית הינו המחקר שערך ד"ר צ'נדרה, שהתפרסם בשנת 1992 ב"לנסט". במחקר מבוקר כפול סמיות (double-blind) קיבלו 96 אנשים מעל גיל 65 השלמה של מולטי-ויטמין או פלסבו במשך שנה. במשך שנה זו נמצא שבקבוצה שקיבלה ויטמינים ומינרלים מספר ימי המחלה היה כמחצית מהימים שעליהם דיווחו בקבוצת הפלסבו. בנוסף לכך, חל גם שיפור בתפקודה של מערכת החיסון. בסכמו את המחקר ציין ד"ר צ'נדרה : "תוצאות המחקר תומכות בגישה כי המצב התזונתי הינו פקטור חשוב לפעילות מערכת החיסון בגיל המבוגר ושאספקה אופטימלית של ויטמינים ומינרלים חיונית לחיזוק התגובה החיסונית. "התערבות תזונתית" מסוג זה הביאה להפחתה ניכרת של תחלואה, ממצא בעל חשיבות קלינית עצומה."Chandra RK. Effect of vitamin an trace-element supplementation on immune responses and infection in elderly subjects. Lancet 1992; 340:1124-1127.
 
בעבודה מאוחרת יותר שהתפרסמה בשנת 1997 מדגיש ד"ר צ'נדרה כי חסרים תזונתיים יכולים לפגום בתפקוד התקין של מערכת החיסון והם אינם נדירים כפי שחושבים. נמצא שלפחות שליש מהאוכלוסייה המבוגרת במדינות המתועשות סובלים ממחסור ברכיבי תזונה חיוניים.
 
על מנת לקבל מושג לגבי נפיצות חסרים של רכיבי תזונה חיוניים מספיק לבחון את תוצאות המעקב שנערך בשנים 1987-1988 בארה"ב. החוקרים גילו כי יותר מ70%- מהגברים ויותר מ80%- מהנשים לא הצליחו להגיע אפילו לרמת צריכה של 2/3 מהקצובה היומית המומלצת של רכיב תזונתי מסוים.
Murphy SP. Demographic and economic factors associated with dietary quality for adults in the 1987-1988 Nationwide Food Consumption Survey.  J Am Diet Assn 1992; 92:1352-1357.
 
% of Population Ages 25-50 with Nutrient Intakes Under 70% of the RDA (USDA DATA)
 

Nutrient

Men

Women

Vitamin A

45%

42%

Vitamin C

19%

30%

Vitamin E

34%

41%

Vitamin B6

34%

42%

Calcium

32%

49%

Magnesium

44%

49%

Iron         

5%

56%

Zinc

39%

50%

 

 
גם אם נבחר את המזונות הנכונים, לא ניתן לסמוך על כך שיכילו את כל הויטמינים והמינרלים. הסיבות לכך שישנם הבדלים בין הטבלאות בספרים לבין מה שקורה בפועל הינן רבות:
1.        סוגי פרי / ירק שונים -  סוגי שעועית שונים יכולים להגיע לפערים של 2000% בתכולת ויטמין 2B, בנבטי חיטה נמצאו הבדלים של 500% ברמות ויטמין 1B.
2.       דלדול מאגרים באדמה  -  דישון כימי, הנהוג היום בחקלאות, אינו מפצה על איבוד המינרלים מהקרקע. השינוי במאזן העדין של המינרלים ישפיע בצורה ניכרת על יכולת גידולי השדה לקלוט את המינרלים מהקרקע. תכולת גופרית נמוכה באדמה תפריע לקליטת ברזל ומנגן, אך אם רמת הגופרית באדמה תהיה גבוהה מדי, בשל גשמים חומציים, תפחת ספיגת הסלניום בשורשי הגידולים.
3.       איסוף הפירות / הירקות לפני הבשלתם
4.       איבוד רכיבים תזונתיים במהלך האחסון והעברה  -  אין זה סוד כי יכולים לעבור חודשים בין איסוף הפרי או הירק עד שהוא מגיע בסופו של דבר לצלחת. כך שגם אם מקפידים על תנאי אחסון נאותים חלה ירידה בערכם התזונתי. לדוגמא, התרד מאבד מחצית מתכולת ויטמין C שלו אם הוא מאוחסן בטמפ' החדר 3 ימים בלבד. החסה מאבדת רבע מתכולת ויטמין A ו-C תוך מספר ימים, גם אם היא מאוחסנת בקירור.
5.        ירידה בערך התזונתי בזמן בישול / עיבוד המזון  -  במהלך אנליזה, שבדקה  איבוד רכיבים תזונתיים בעת עיבוד המזון, נבחנו 723 סוגי שימורים, הסתבר שתהליך השימור הרס למעלה מ75%- מתכולת ויטמין 6B, 5B, ביוטין וחומצה פולית. נמצא שאפילו תכולת המינרלים נפגעה כתוצאה מהעיבוד – רמת האבץ ירדה בשיעור של 40%-80%, תלוי בסוג הירק המדובר. Schroeder, Henry A.; Am J Clin Nutr (May 1971)
 
Canning Destroys Vitamins (“The New Supernutrition.” Richard A. Passwater, Ph.D.)

Vitamin

% Destroyed

Vitamin A

39

Vitamin B1

69

Vitamin B2

55

Vitamin B3

46

Vitamin B6

54

Folic acid

61

Pantothenic acid

61

Biotin

51

Vitamin C

64

 

 
סיבה נוספת לפער זה הינה העובדה שהטבלאות מציינות את הכמות  במזון מבלי לקחת בחשבון את הזמינות הביולוגית (bioavailability) של הרכיבים התזונתיים. לדוגמא, הסידן שבתרד נמצא ברובו בצורת מלח בלתי מסיס סידן אוקסלאט (calcium oxalate), שכמעט ואינו נספג.
 
 

הקשר בין מחסור תזונתי להתפתחות מחלות

סידן (calcium) - רמת צריכה נמוכה של סידן מעודדת התפתחות של אוסטאופורוזיס.
קצובה יומית מומלצת: 1000-1200 מ"ג לנשים וגברים; 1500 מ"ג לנשים בגיל המעבר.
 
כרום (chromium) -  רמת כרום נמוכה בגוף עלולה להוביל להתפתחות  סוכרת מסוג 2 או להחמיר מצב קיים. קצובה יומית מומלצת: 50-200 מק"ג לנשים ולגברים.
 
מגנזיום (magnesium) - העדר רמה מספקת של מגנזיום יכול להתבטא בחולשה, שינויים בשריר, לחץ דם גבוה, עצבנות ואף הפרעות נפשיות. חשוב לזכור את השפעת המגנזיום על לחץ הדם – מחקרים הוכיחו שמינרל זה מסוגל להפחית הן לחץ דם סיסטולי והן הדיאסטולי.
קצובה יומית מומלצת: 300 מ"ג לנשים;  350 מ"ג לגברים.
 
סלניום (selenium) - בשנים האחרונות הולך ומתגבר המחסור במינרל חשוב זה - הסלניום, בעיקר, בשל הדלדול במאגריו באדמות החקלאיות (גם בישראל, במידה ניכרת). נמצא כי קיים יחס הפוך בין צריכת סלניום לבין תמותה מסרטן. Schrauzer ; Bioinorganic Chem.; 1977, 7:3
 
אבץ (zinc) - אבץ חוסר במינרל זה יתבטא באיבוד תיאבון, נשירת שיער, שינויים בעור וירידה בתגובה החיסונית. אצל ילדים, עלול להופיע  פיגור בהתפתחות ובגדילה וכן, הפרעות בתפקוד הקוגניטיבי וירידה ביכולת הלמידה. מינרל זה חיוני לייצור והפרשת חומצה הידרוכלורית (HCl) בקיבה, הדרושה לעיכול נאות של המזון, ניטרול מיקרואורגניזמים פתוגניים וספיגת רכיבים תזונתיים רבים. עם הגיל חלה ירידה בייצור חומצת הקיבה ופוחתת גם ספיגת האבץ. מסתבר, כי אצל גברים הסובלים מהגדלת פרוסטטה  נמצאה רמת אבץ נמוכה בדם.
 
ויטמין B6 – חוסר בויטמין B6 קשור להופעת דרמטיטיס, אנמיה והפרעות נוירולוגיות, כגון: עצבנות, היפר-אקטיביות ודיכאון. חשוב לציין, כי מספר תרופות, אלכוהול וצבעי מאכל מסוימים, המשמשים רבות בתעשיית המזון, פוגעים בספיגה ובמטבוליזם של ויטמין B6.
 
ויטמין B12 – החוסר בויטמין B12  מתבטא באנמיה (Pernicious anemia), נזקים נוירולוגיים כתוצאה מפגיעה בשכבת המיילין, העוטפת את סיבי העצב, בחולשה ודיכאון. יעילות ספיגת 12B, שהינו תהליך מורכב, הולכת ופוחתת עם הגיל. לפיכך, אפילו מחסור חלקי עלול לגרום להפרעות נוירולוגיות דמויות מחלת אלצהיימר, במיוחד באוכלוסייה הקשישה, עוד לפני הופעת אנמיה. יש לקחת בחשבון, כי הבדיקות הנהוגות היום לקביעת רמת 12B בגוף, אינן מהימנות, לצערנו.
 
חומצה פולית – אחד החסרים השכיחים באוכלוסיה, שמתבטא בהופעת דיכאון. בנוסף, חוסר של פולאט בנשים בגיל הפריון קשור לעלייה של פי 4 בשכיחות מומים מולדים – Neural tube deffect.
 
רמה נמוכה של שלושת הויטמינים הנ"ל קשורה לעלייה ברמת הומוציסטאין (homocysteine) בגוף. מסתבר, שלחומר זה, הנוצר כשלב ביניים בסינתזת חומצת אמינו מתיונין מציסטאין בגוף, יש השפעה רעילה. נמצא כי הומוציסטאין מעודד התפתחות של מחלות ניווניות רבות, ביניהן – מחלות קרדיו-וסקולריות, טרשת עורקים, אוסטאופורוזיס, אלצהיימר ואף סרטן.
 
NUTRIENTS ASSOCIATED WITH DISEASE PREVENTION

Nutrient                      Helps Protect Against:                       Protective Daily Intake:

Calcium                       Osteoporosis                            1000 to 1500 mg

Vitamin D                    Osteoporosis                            400 to 800 IU

Folic acid                     Birth defects                            0.4 to 0.8 mg

Folic acid                     Heart disease and stroke                      0.4 to 0.8 mg

Vitamin E                    Heart disease                           100 to 400 IU

Multivitamins               Infectious disease                    RDA or greater

Antioxidants                Cataracts                                             *

Lutein/Zeaxanthin        Macular degeneration                         *

Vitamin C                    Stomach cancer                                   250 mg or more

Selenium                      Some cancers                           200 mcg

Carotenoids                 Some cancers                                      *

Dietary fiber                Some cancers                           20 to 25 grams

Soluble fiber                Heart disease                           6 grams           

Omega-3 PUFAs          Heart disease                           1 to 3 grams

* Protective intake not yet determined.

 

 
2all בניית אתרים