הקשר בין תזונה ומצבים נפשיים

דיכאון הינו אחת הבעיות הקשות והפחות מדוברות בעולם המערבי. לפי נתונים בארה"ב 15 מליון איש ואישה סובלים מדיכאון קליני, שסימניו כוללים: הפרעות שינה ואכילה, שינויים חדים במצב הרוח, נטייה להסתגרות וניתוק חברתי, עייפות וחוסר רצון לפעילות.

כמו בבעיות כרוניות רבות, הטיפול היעיל ביותר מחייב גישה הוליסטית, הכוללת גם שינויים תזונתיים והשלמות תזונתיות.

למרות שהדגש בסקירה זו הינו על דיכאון, כוחן של ההמלצות יפה גם למצבים נפשיים רבים, כולל בעיות התנהגות, קשיי למידה ואף סכיזופרניה.

 

מצבים היפוגליקמיים מאופיינים בסימפטומים נפשיים רבים, כגון: דיכאון, בלבול, חרדות, שינויים במצב הרוח, עייפות, מבוכה ועצבנות. היות והמוח הינו האיבר המוביל בגוף מבחינת צריכת האנרגיה והמקור הבלעדי (כמעט) המשמש אותו לייצור האנרגיה הוא סוכר, יש להימנע ממצבים של ירידה דרסטית ברמתו בדם.

מצב של היפוגליקמיה מעורר תשוקה עזה לסוכר, ואילו הסוכר בתורו גורם שוב להיפוגליקמיה תוך פרק זמן קצר, וחוזר חלילה. גם אלכוהול מעודד התפתחות היפוגליקמיה.

בנוסף לכך, שתייה תכופה של משקאות המכילים אלכוהול גורמת לירידה בויטמין 1B ,6B וחומצה פולית, מה שעלול לפגוע בתפקודה התקין של מערכת העצבים ולהעלות את רמת ההומוציסטאין. Am J Clin Nut 63:220-4, 1996)).

במקרים רבים יש חוסר מודעות ואף נטייה להתעלם מהיפוגליקמיה בזמן דיכאון, למרות תיעוד נרחב המצביע על הקשר בין שתי התופעות(Am J Psychiatry 145:325-30, 1988).

 

לפעילות גופנית השפעה אנטי דיכאונית מתועדת היטב (Sport Med 17:108-16, 1982). הספורט מהווה גם גורם יעיל בהפחתת חרדות, מתח והעלאת הדימוי העצמי. הסתבר, כי הפעילות הגופנית מעלה את רמת האנדורפינים, הנוצרים בגוף(רמת אנדורפינים נמוכה מעודדת הופעת מצב רוח ירוד ודיכאון).

בנוסף, בגופם של אנשים העוסקים בספורט רמת הורמונים אדרנרגיים, כמו אדרנלין וקורטיזול, נמוכה יותר. נמצא, שהשפעת פעילות גופנית קבועה על דיכאון וחרדות מקבילה לזו של התרופות האנטי-דיכאוניות ושל הטיפולים הפסיכיאטריים (Sport Med 17:108-16 1994. J Psychosom Res 37:565-74,1993).

 

 

לגורמים תזונתיים חשיבות מכרעת בתפקוד המוח בכלל ובמצבים התנהגותיים ונפשיים בפרט.

נמצא, כי מחסור ברכיבי תזונה מסוימים שכיח במיוחד אצל אנשים הלוקים בבעיות נפשיות. להלן מספר גורמים, אשר העדרם מהתזונה באופן קבוע, יוביל להופעת סימפטומים נפשיים ולחילופין, השלמתם תביא להטבה דרמטית באותם מצבים.

 

שני ויטמינים אלו, השייכים לקבוצת ויטמיני ה-B, מתפקדים יחד בתהליכים ביוכימיים רבים. מחסור בחומצה פולית הוא השכיח ביותר בעולם. במחקרים על אנשים בדיכאון נמצא כי  35% מהם סובלים מחסר של חומצה פולית (Drugs 45:623-36, 1993). אצל קשישים, הפונים לעזרה פסיכיאטרית, אחוז הסובלים ממחסור זה עולה באופן משמעותי (Encephale 10:9-12, 1984). כזכור, התופעה השכיחה ביותר הנגרמת עקב חוסר בחומצה פולית היא דיכאון. יתרה מזאת, נמצא כי אנשים אשר סבלו ממחסור מחומצה פולית לא הגיבו לטיפול  בתרופות נוגדות דיכאון.

(American J of Psychiatry, 1997;154:3 426-428.).

 גם מחסור בויטמין B12 עלול לפגוע בזיכרון ולגרום להפרעות נפשיות, בעיקר לדיכאון. תופעות אלה נצפות בעיקר באוכלוסיית הקשישים. שימוש בויטמין 12B וחומצה פולית (יחד עם ניאצין ויתר הויטמינים מקבוצת ה-B קומפלקס) עשויה להביא במקרים רבים שיפור דרמטי. בנוסף לכך, נמצא שאצל אנשים הסובלים ממחסור בויטמינים אלה חלה גם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי

(Am J Clin Nut, 63: 305-14, 1996).

 

חומצת אמינו מתיונין, חומצה פולית ו- B12, מתפקדים יחד כקבוצה הנקראת: תורמי מתיל (methyl donors). לפעילות זו חשיבות מכרעת לתפקודי המוח וייצור נוירוטרנסמיטורים (תרכובות כימיות, המשמשות כרשת תקשורת המעבירה אימפולסים עצביים דרך סינפסה מנוירון אחד לשני, או לשריר).

אחד הגורמים המשמעותיים המושפעים ממחסור בגורמים תזונתיים אלו, כמו גם ממחסור בויטמין C, הוא BH4 (tetrahydrobiopterin). רכיב זה חיוני לסינתזה של נוירוטרנסמיטורים מונו-אמינים כמו סרוטונין ודופמין מחומרי המוצא שלהם. נמצא, כי לאנשים בתקופת דיכאון יש מחסור ברמות ה- BH4. יתרה מזאת, מחקרים הראו בבירור, כי להשלמות תזונתיות המכילות חומצה פולית וויטמיני C ו- B12, יש השפעה על העלאת רמות הסרוטונין. השפעה זו מסבירה לכאורה את התכונה נוגדת הדיכאון של ויטמינים אלו.

הערה: לא מומלץ לתת השלמה של חומצה פולית ללא תוספת של B12, משום שהיא יכולה להסתיר סימני מחסור ב-B12.

 

ויטמין B6:

רמות ויטמין B6 נמוכות יחסית נמצאו אצל אנשים הסובלים מדיכאון. נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון או המקבלות טיפול הורמונלי חליפי נוטות ללקות במחסור ב- B6, כמו גם בחוסר חומצה פולית וויטמינים נוספים. ויטמין 6B חיוני לייצור נוירוטרנסמיטורים מונו-אמינים. הועלתה ההשערה, כי יתכן שמיליוני אנשים הסובלים מדיכאון, סובלים בעצם מחסר ב- B6.

 

חומצות שומן מטיפוס אומגה-3 אומגה-6 ופוספוליפידים:

המחסור בחומצות שומן חיוניות  EPAו- DHA, משויך לדיכאון והפרעות נפשיות שונות.

כל תא בגוף עטוף בקרום המכיל חומצות שומן בצורת פוספוליפידים, והם אלו שקובעים במידה ניכרת את גמישותו ותפקודו של קרום זה (הממברנה). הרכב השומן הנצרך בתזונה, יקבע גם את אופי הממברנה ומבנה חומצות השומן שמהן היא בנויה. פוספוליפידים אשר יופקו משומן רווי או חומצות שומן מטיפוס טרנס, יהיו נוקשים יותר מאלו אשר יופקו מחומצות שומן בלתי-רוויות. מאחר וחומצות שומן מטיפוס אומגה- 3 הופכות את הממברנה לגמישה יותר, העדרן בתזונה ימנע מהתא למלא את תפקידו באופן יעיל. בררנות הממברנה שהינה פועל יוצא מגמישותה קובעת את יעילות התא וקיום הומאוסטזיס. היות והמוח הינו המאגר הגדול ביותר של פוספוליפידים, יהיה זה הגיוני להסיק כי לגמישות הממברנות חשיבות עליונה בשמירה על פעילות תקינה של המוח.

מחקרים הראו כי חומצות שומן מטיפוס אומגה- 3 עשויות להשפיע לטובה על מצבים נפשיים. (New Eng J Med 305:560-5, 1981).

 

לנוגדי חמצון השפעה חיובית על הפחתת ההרס הנגרם  ע"י רדיקלים חופשיים של חמצן לתאי הגוף בכלל ולתאי המוח בפרט. קיימות עדויות רבות על מעורבות של פעילות חימצון מוגברת במקרים של הפרעות נפשיות. בפלסמה ובנוזל השדרה של חולי סכיזופרניה ישנה רמה גבוהה של מטבוליטים, המעידים על חמצון גבוה. כמו כן, נצפתה נוכחות נמוכה של חומצות שומן בלתי רוויות בפוספוליפידים של ממברנות תאי הדם האדומים. תופעה המצביעה אף היא על רמה מוגברת של חמצון שומנים בפלסמה.  הפוספוליפידים שבקרומי התאים מהווים רכיב חיוני בהעברת האיתותים העצביים. כך, שנזק חמצוני הנגרם להם, עלול לשבש את מעבר האותות העצביים ולגרום לפגיעה ביכולת החולה לעבד אינפורמציה. יתכן, כי טיפול באמצעות אנטי- אוקסידנטים בשלביה הראשוניים של המחלה - ימנע חמצון נוסף ויגן בכך מפני התדרדרות נוספת. (Prostaglandins, leukotrienes and Essential Fatty Acids,1996;55:45-54.)

 

לחומצות אמינו, שהן אבני היסוד של החלבונים, יש תפקיד חשוב בתהליכים הביוכימיים של המוח. נוירוטרנסמיטורים, המשפיעים על מצבי רוח ותפקודים מנטליים, עשויים ממספר חומצות אמינו, במיוחד  פנילאלנין  Phenylalanine)), גלוטמין ((Glutamine וטירוזין Tyrosine)). גורמים אלו חודרים מהדם אל המוח, שם הם עוברים סינתזה שהופכת אותם למוליכים עצביים.

 

מרכיבי נוירוטרנסמיטורים ממשפחת הקטכולאמין (catecholamines), המשפיעים על פעילותה של מערכת העצבים. מחקר שנערך ע"י צבא ארה"ב במסגרת U.S.Army Research Institute of Environmental Medicine מצא, כי תוספת של ל-טירוזין חישלה חיילים במצבי מתח פתאומיים, הם העדיפו תוסף זה על פני מרכיבים תרופתיים ממריצים או מרגיעים, כי ל-טירוזין מאפשר ערנות ותיפקודים פיזיים ללא תופעות לוואי.

במסגרת של תכניות גמילה מאלכוהול נהוג להשתמש בל-טירוזין ול-גלוטמין יחד עם

B-קומפלקס כחלק מהטיפול למניעת דיכאון וסימפטומים נוספים הקשורים בתהליך זה.

 

הגלוטמין  L-Glutamine הופך במוח לחומצה גלוטמית, שיחד עם גלוקוז, מהווים את הדלק העיקרי של המוח. ל-גלוטמין מונע רמות גבוהות של אמוניה ומאזן את רמות הסוכר בדם, שלהם השפעה על תפקודים קוגנטיביים. בנוסף, הוא חשוב לטיפול ולמניעת היפוגליקמיה. ל- גלוטמין יכול גם לסייע בהפחתת הכמיהה לסוכרים והתמכרות לאלכוהול. הגלוטמין הידוע כמחדד יכולת מנטלית, נמצא ברוב הפורמולות לשיפור יכולת הלמידה והזיכרון.