"המתח" – לניצול מטרותינו – לנצל את הסטרס לכוחותינו

סטרס הינו סטייה מהנורמל ועקב כך שינוי ההומיאוסטזיס.

הסטרס משפיע על האדם בצורות שונות ולחצים שונים מביאים לתוצאות שונות.

·         מדידה אלקטרונית של סטרס: כשאדם בסטרס ישנם שינויים בגופו. קצב הלב, הנשימה משתנים ופעילות המוח משתנה, הורמונים ובעיקר אנדרנלין ונוראדרנלין (אפינפרין ונוראפינפרין) מופרשים לדם, חומצות שומניות חופשיות (FFA) עלולות לנוע ממשקעי שומן אל זרם הדם.

חומצת שתן המהווה חומר נוסף הקשור לסטרס, מופיעה בכמויות גבוהות בדם, בתנאים הנ"ל הדם נוטה יותר להיקרש מאשר בתנאי רגיעה.

כיצד מגיב הגוף לסטרס? תגובת הגוף למצב סטרס הוא דריכות FFF (הלחם, ברח, פחד). ההיפופיזה מחוברת להיפותלמוס שבתחתית המוח, משחררת הורמון ACTH לזרם הדם. תפקיד ההורמון להגיע לבלוטות האדרנלים המצויות מעל הכליות ואלו משתחררות בתגובה שני הורמונים חשובים, אדרנלין ונוראדרנלין גם קורטיזול. למעשה אלו הם הורמוני הסטרס הגורמים למה שתואר בעת סטרס למעלה. עליית תפוקת הלב ופעימותיו, התהליך עוזר להזרים דם אל הגפיים המרוחקות בכדי לספק להן חמצן וגלוקוז לשם יצירת אנרגיה בשרירי השלד בכדי לברוח או להלחם.

לעומת זאת כלי הדם הפנימיים בגוף מתכווצים כדי לאפשר אספקת דם טובה יותר אל השרירים והמוח. הטחול מתכווץ וכך מספק לגוף יותר דם. הנשימה מהירה יותר וחדירות חמצן יעילה יותר – בגלל השפעת האדרנלין-ברונכו דילטורי. הכבד משחרר ממאגרי הגליקוגן, גלוקוז וח' שומן – או מרקמות מצבור אחרות לזרם הדם לשם יצירת אנרגיה.

העור נשטף בזיעה- הגוף מוכן כנגד עלייה טרמוגנית (עליית חום).

·         נהגים בתחרויות של מרוץ אופנועים – קצב ליבם עולה ל-200 פעימות בדקה, זהו תהליך נורמלי כתוצאה משחרור של הורמון נוראדרנלין, המגיע אל המוח ומחזק את הרפסלקסים. כתוצאה מכך, משתחררת למחזור הדם כמות גבוהה של ח' שומן מרקמות מאגר שונות בגוף. זהו למעשה תהליך חיובי, אך רק אם הוא מלווה בפעילות גופנית שתשרוף את חומצת שומן שבזרם הדם, לשם הפקת אנרגיה כמו למשל בספורט: ריצה, רכיבה על אופניים וכו'.

לעומתם, הספורטאים היותר "נייחים" שלא "שורפים" את ח' השומן שבדם מגלים שהפלסמה בדם שלהם עכורה בגלל היפרלפידמיה. לכן מצבם של הספורטאים שמפעילים את שריריהם הרבה יותר טוב מבחינת רמת השומנים בפלזמה , מכיוון שהם שורפים את השומן כמקור אנרגיה.

 

 

בעיקרון, מחלקים את האישיות לטייפ A ולטייפ B, כאשר טייפ A חיי על כך שצריך להספיק הכול ומהר ככל האפשר.

וטייפ B – יותר ריאלי בקשר להישגים בחייו.

 

שינה:     בסטרס של חיינו אנו חייבים שינה אופטימאלית בכדי לחדש את כוחותינו לקראת המחר. בשינה אנו נותנים אופציה למוח למיין ולהתארגן לפי הצורך. לאחסן חומר רלוונטי שקלטנו במשך היום.

למעשה, כל מה שאנו שומעים, רואים או מריחים, יכול לעורר אסוציאציות בתת מודע.