נשאי האלקטרונים, קו-אנזימים

 

נשאי האלקטרונים הינם הקו-אנזימים, הם מולקולות אנאורגניות (ויטמינים ומינרלים), הם מרכיבים לא חלבוניים, הם נקשרים לאתר הפעיל של האנזים והוא קושר אליו את הסובסטרט וע"יכ הוא מאפשר לאנזים לבצע את הפעלתו הקטליטית ביתר קלות (מעודד את הקשר בין הסובסטרט לאנזים). אנזים מסוג זה זקוק לריכוז מסוים של קו אנזים, במידה וריכוז ה CA-E אינו מספיק, מהירות הריאקציה תקטן ובמידה ויש ריכוז גבוה מאוד של קו – אנזים עלול להפריע לפעולות הקטליטית וע"יכ להקטין את  מהירות הריאקציה.

 

תפקידם: בהעברת אלקטרונים מהמולקולה המתחמצנת עד לחמצן מולקולרי הממוקם בתום תהליך החמצון, ע"י זה משתחררת כמות גדולה של אנרגיה המשמשת ליצירת אנרגיה – ATP

 

1.                                    NAD – (ניקוטין אמיד דינאוקלוטיד) – ממרכיבי הניאצין (ויטמין B3).

2.                                    PAD – (פלבין אדנין דינאוקלוטייד) – ממרכיבי הרבופלבין (ויטמין B2).

 

 

1.                   גליקוליזה:

התהליך הראשוני בחמצון גלוקוז, זהו תהליך משותף לאארובי (עם חמצן) ואנארובי (ללא חמצן), מפני שאינו דורש חמצן, הוא מתרחש בציטופלזמת התא, הוא מתבצע ב- 10 שלבים שונים ע"י ריאקציות חד כיווניות וחלק דו כיווניות, בחלקן יש השקעת אנרגיה, חלקם מבלים אנרגיה, על כל שלב משרשרת הריאקציות אלה אחרי אנזים ספציפי, ישנם 3 מסלולים לפירוט:

 

1.       תסיסה כוהלית – מתבצעת בנוכחות שמרים ומיקרואורגניזם – תהליך הפיכת הפירובט לאלכוהול מסוג אתנול.

2.       תסיסה לקטית – תסיסה חלבית: תהליך הפיכת פירובט לחומצת חלב, מתבצע ע"י חיידקי החלב בחלב, מתבצע בגוף בתנאים אנארוביים, חומצת החלב בגוף נוצרת תמיד אך בכמויות קטנות, במאמץ (פ"ג) הגוף זקוק להרבה אנרגיה ובמהירות, לכן כמויות גדולות של גלוקוז עוברות גליקוליזה לקבלת פירובט, מאחר והגוף במאמץ ולא מקבל מספיק חמצן הפירובט פונה למסלול האנארובי ליצירת חמצה לקטית, זהו תהליך המוגבל בזמן, תהליך זה מתרחש בעיקר בשרירים, זהו מנגנון המאפשר לבצע מאמץ מתפרץ בזמן קצר – מאמץ חרום, אלא, מתרחשים במקביל לתהליכים האארובים, חומצת החלב מצטברת וע"י כך מביא לעליה בחמצת הדם, בהפסקת המאמץ חמצת החלב שנוצרה בשרירים עוברת לדם ונקלטת ע"י הרקמות, שם היא משמשת כמקור אנרגיה, אין לראות בחמצת החלב כחומר מזיק, אלא, רק בריכוז גבוה, קצב קליטה ברקמות גדול מקצב הייצור וכך בהדרגה חומציות הדם יורדת.

3.       אצטיל-קו-אנזים A: הפירובט עובר מהציטופלזמה למיטוכונדריה שם במטריקס (נוזל המיטוכונדריה) הפירובט הופך לאצטיל – קו אנזים A, החוליה המקשרת בין הגליקוליזה (אנארובי) לחומצת הלימון- מעגל קרבס (אארובי).

 

מעגל המקשר בין האצטיל - קו-אנזים A לבין שרשרת הולכת האלקטרונים – תהליך במיטכונדריה – אארובי.

 

בתהליך זה משתתפות תרכובות המתחמצנות בתהליך שרשרתי, אצטיל קו אנזים A , NAD, PAD ומימן.

התוצרים: מולקולות של CO2, NAD, PAD ו- 4 מולקולות של מימן.