אלקטרוליטים (יונים)

 

 

יסודות אנאורגניים המהווים את האפר של המזונות, מזונות מזוקקים אינם מכילים מינראליים (סוכר לבן, שמן עמילן).

 

1.       שומרים על ניטרליות החשמלית ברקמות הגוף.

2.       שומרים על לחץ אוסמטי מסוים.

3.       שומרים על תנאים מסוימים של מסיסיות בשביל הקולואידים (הקולואידים הם מוצקים בתוך הממיס).

4.       מאפשרים גירויים חשמליים / אותות ותגובות לאותם אותות.

5.       משפיעים על ח"ח ע"י המרצתם של מע' אנזימטית או ע"י עירובן (קו אנזים).

6.       משמשים אבני בנין ברקמות מסוימות (עצמות ושיניים).

 

האקטיון העיקרי בנוזל התוך תאי, ספיגתו במעיים מהירה, רוב הפרשתו בשתן, כמות גדולה של אשלגן נשפכות אל המעיים יחד עם מיצי העיכול אך הם נספגים בחזרה, הקאה או שלשול ממושכים עלולים לדלל את מלאי האשלגן בגוף ולגרום לסימני מחסור שהם: חוסר תיאבון, בחילה, חולשה, חולשת שרירים, פעולה בלתי סדירה של הלב ושינויים בהולכת החשמל ללב, תפקידו: שמירה על לחץ אוסמוטי בנוזלי התאים,

 

מזונות עשירים מהחי: בשר ודגים, מהצומח: קטניות, פיצוחים ופירות יבשים.

 

האניום (מינוס) העיקרי בנוזל החוץ תאי. ספיגתו מהירה במעיים ורוב הפרשתו בשתן ומעט בזיעה, הקאה ממושכת עלולה לדלל את מלאי הכלור בגוף ולגרום לחוסר מפני שמיץ הקיבה עשיר בכלור.

תפקידו : קיום הלחץ האוסמוטי של הנוזלים החוץ תאיים.

 

האקטיון (חיובי) המצוי בעיקר בנוזלים החוץ תאיים בגוף, ספיגתו במעיים מהירה והפרשתו בעיקר בשתן, בצואה כמותו קטנה וכן בזיעה, אך בשעת זיעה מרובה הגוף עלול לאבד כמות גדולה של נתרן.

 

תפקידו:

 

1.       שמור על ניטרליות בנוזלי הגוף.

2.       אחד התנאים לפעילות התקינה של כל תא הוא האיזון האוסמוטי של הנוזלים שבתוך התא ומחוצה לו, מלחי הנתרן הם חומרים האי אורגניים בנוזלים החוץ תאיים, הלחץ האוסמוטי בחוץ התא תלוי בעיקר במלחי הנתרן.

כמות הנתרן בגוף משפיעה בעקיפין גם על רמת הנתרן בתוך התאים מפני שקיים לחץ אוסמוטי ביניהם.

המנגנון המווסת את ריכוז הנתרן בנוזלי הגוף:

 

ריכוז הנתרן בנוזלי הגוף נשמר בלי כל תלות בכמות הנתרן שבמזון, תפקיד זה מבצעות הכליות המווסתות את הפרשת הנתרן, כמות הנתרן המופרשת בשתן תלויה במידת הצורך של הגוף הנתרן, כאשר המזון מכיל הרבה נתרן גוברת הפרשתו בשתן.

 

מחסור בנתרן:

אחרי הזעה או כאשר מתקיים האדם במשך זמן רב על תפריט דל נתרן מתמוטט המנגנון המווסת את כמות הנתרן בגוף, סימני המחסור: בחילה, הקאות, חוסר תיאבון וצמא, קצב מוגבר של פעילות הלב, ירידה בל"ד, עיוות שרירים, מיעוט הפרשת שתן, עייפות מנטלית וקומה.

 

הנתרן במזון: 1. מלח בישול (NCL).

2.        נתרן גליקומט – מונה סודיום גליקומט: מצוי באבקות מרק, בשר מוכשר, נקניק, שימורים,  גרעינים קלויים, ביצים, לחם ועוד...

 

המינראלים:

 

סידן – CA – בניית עצמות ושיניים, העברה עצבית, הכרחי בקרישת דם, כווץ שריר.

זרחן – P – בניית עצמות ושיניים, חומציות הגרעין ומלוקולות אנרגיה.

מגנזיום – MG – בניית עצמות ושיניים, העברה עצבית, גורם לוואי לפעילות אנזימטית.

 

 

יסודות המצויים בגוף ובמזון בריכוזים מזעריים, הם חיוניים לא פחות מאשר היסודות המצויים ובגוף בכמויות גדולות, הם ממלאים תפקידים פיזיולוגיים חשובים מאוד למרות כמותם המזערית, כאשר ריכוזם עולה בגוף לאחר קבלת מנת יתר, הם פועלים פעולה פרמקולוגית – כלומר פועלים יותר כסם מאשר כאב מזון (טוקסיות) כאשר מנת היתר גדולה יותר נראים סימני הרעלה חמורים עד מוות, ניצול אינטנסיבי של אדמות חקלאיות מרושש אותן מיסודות קורט ומפחית את כמותם במוצרי מאכל ולכן התחילו להוסיף יסודות קורט לחומרי דישון לשם השבחת הגידולים, שיטות עיבוד בתעשיית המזון עשויות לדלל את המזון מיסודות קורט לדוג': טחינת קמח לבן- אובדים אחוזים רבים של יסודות קורט המצויים בגרעיני החיטה, החלפת סירי בישול מברזל בכלים מחומרים אחרים (נירוסטה).

 

ברזל FE – חלק מאנזימים שמעבירים חמצן – המוגלובין ומוגלבין.

יוד – I – הכרחי לבניית הורמונים מסוימים שמופרשים מבלוטת התריס T3/4  .

פלוראיד – FI – בונה עצמות ושיניים.

אבץ – ZI   - חלק מאנזימים (אינסולין), מקנה שלמות לעור, שיער ופוריות הגבר.

קובלט – Co  : הכרחי למבנה ויטמין B12 וכן נחושת, מנגן, מולבידן, כרום ועוד....