דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

ניתוחים בגריאטריים (קיצור קיבה) בחולים עם השמנת יתר חולנית והשפעתם על מדדי בריאות ואיכות החיים במעקב ארוך טווח

ניתוחים בגריאטריים (קיצור קיבה) בחולים עם השמנת יתר חולנית והשפעתם על מדדי בריאות, מהנחקרים היו במעקב של דיאטנית. תדירות המעקב הרפואי הייתה אחת לחודשיים או פחות אצל כל איש מקצוע. עצם הקיום של מעקב זה לא נמצא קשור למדדי איכות חיים כפי שחושבו מתוך שאלון 36S

רקע: השמנת היתר בעולם המערבי הוגדרה כמגיפה של המילניום. כ-94% מהלוקים בהשמנת יתר חולנית אינם מצליחים לרדת במשקל ולשמור על המשקל החדש לטווח ארוך באמצעות דיאטה, פעילות גופנית וטיפול נפשי או תרופתי. הפתרון הכירורגי הוא הפתרון היעיל ביותר עבור חולים הלוקים בהשמנת יתר חולנית שלא הגיבו לטיפול שמרני. מכוון הניתוחים הבאריאטריים רחב, בעקבות הניתוח יש ירידה אפקטיבית במשקל וחל שיפור במחלות ומצבים כגון: סוכרת 2, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה ו- OBSTRUCTIVE SLEEP APNEA, ישנה גם ירידה בתמותה, בימי האשפוז ובפניות לרופא המשפחה. אולם, בהווה לא קיים בקופה מערך מעקב מסודר אחרי החולים אשר עברו את הניתוח. כמו כן, לא ברורה הפגיעה באיכות החיים והשפעות תזונתיות ארוכות טווח עקב השינוי בהרגלי האכילה.

 

מטרת המחקר – בחינה של מדדי בריאות ואיכות חיים ומדדים כלכליים בקרב חולים שעברו ניתוחים בריאטרים ב 5 השנים האחרונות במטרה ליצור מערך מעקב תזונתי ורפואי מסודר אחרי חולים אלה במחוז.

 

סוג המחקר – מחקר חתך בקרב מטופלים בני 18 ומעלה המטופלים בקהילה במחוז מרכז.

 

שיטות – מתוך מאגר ממחושב אותרו חולים שעברו ניתוח בריאטרי במחוז המרכז בחמש השנים האחרונות והביעו את הסכמתם להשתתף במחקר, כל חולה זומן לראיון עם דיאטניות שכלל:  מדידת משקל, גובה, היקף מותניים וירכיים, מילוי שאלוני איכות חיים, תזונה ושאלון פרטים נוספים. הנתונים נותחו באמצעות תוכנת SPSS.


תוצאות – אותרו 121 חולים, מהם 76% נשים, הגיל הממוצע בעת הניתוח היה 43.8 שנים, מאז הניתוח חלפו בממוצע שלוש שנים. הנחקרים התפלגו במידה די אחידה לפי ה"וותק" שלהם מאז הניתוח. החולים נותחו ב- 8 בתי חולים, רובם במכריע בשיטה לפרוסקופית, ללא פתיחת בטן. 14% נזקקו לניתוח חוזר. 70% מהנשאלים היו מאוד מרוצים מהניתוח, 14% די מרוצים, 12% לא כל כך מרוצים ו- 4% מאוד לא מרוצים מהניתוח.

 

מעקב רפואי – 16%מהנחקרים לא קיבלו שום הסבר רפואי לפני הניתוח. מתוך אלה שקיבלו הסבר רק 79% קיבלו את ההסבר מרופא כלשהו. 12% מהמנותחים כלל לא היו במעקב רפואי אחרי הניתוח. רק 25%

מהנחקרים היו במעקב של דיאטנית. תדירות המעקב הרפואי הייתה אחת לחודשיים או פחות אצל כל איש מקצוע. עצם הקיום של מעקב זה לא נמצא קשור למדדי איכות חיים כפי שחושבו מתוך שאלון 36SF וקצב ירידה במשקל לאחר הניתוח. עם זאת גם כעבור 5 שנים כ- 30% צורכים מזון רך או טחון ולא מסוגלים לאכול זמין מכל מרקם. ל- 67% מהמנותחים עדיים יש הקאות, כאשר 38% מקיאים יותר מפעם ביום. שכיחות ההקאות לא תלויה במס' שנים מאז הניתוח. מתוך אלה שמקיאים 91% מקיאים בעקבות ארוחות ו 47% בגלל כמויות אוכל גדולות מידי. רק כ 60% שינו את הרגלי האכילה שלהם לאחר הניתוח. כיום ה- BMI הממוצע (6.99) 34.93, מהם 40.5%עם BMI מעל 35. לא היו הבדלי BMI מובהקים בין גברים ונשים. נראה כי אלה ששינו את הרגלי האכילה לאחר הניתוח ירדו במשקל יותר מאלה שלא (32 ק"ג לעומת 27 ק"ג בממוצע), המובהקות הייתה גבולית 0.08=P (אולי בגלל מס' חולים מועט). מדדי איכות החיים על פי שאלון SF-36 הניקוד הגבוה ביותר ניתן לתפקוד הגופני – 84.2 ולתפקוד החברתי – 82.9 והנמוך ביותר על עייפות והיעדר אנרגיה – 58.9, תחושות הכאב – 68.3 ואיכות החיים הנפשית – 68.6 נמצא מתאם גבוה בין מדדי איכות החיים וירידה במשקל בעקבות הניתוח וה- BMI הנוכחי של החולה.

 

מסקנות – בקרב הנחקרים חלה ירידה של כ- 10 יח' BMI והדבר השפיע לטובה על מצב בריאותם. עם  מספיק אחר החולים שעוברים ניתוח לקיצור קיבה. ייתכן כי היעדר המעקב הוא הסיבה לכך שחלק ניכר מהמנותחים אינם מסוגלים לשפר את הרגלי צריכת המזון שלהם וממשיכים להקיא. יש לציין כי לצריכת מזון לקויה ולהקאות חוזרות ונשנות השלכות ארוכות טווח אשר יכולות להתבטא כעבור מספר רב של שנים ולהחמיר את מצב הבריאות של המטופלים. לכן יש חשיבות רבה למעקב מקצועי ומסודר של דיאטנית ורופא שמטרתו לנרמל ככל האפשר את הרגלי האכילה של מנותחי בריאטריה.

2all בניית אתרים