חומרים פעילים בסויה – היכן באדם הם פועלים?
פולי הסויה ומוצרים שהופקו מהם הפכו כבר באמצע המאה העשרים למרכיבים ראשיים במוצרי מזון ובדיאטות המערביות. תחילה היו אלה השמן והחלבון.
.jpg "חומרים פעילים בסויה – היכן באדם הם פועלים?")
בשנים האחרונות הולך ונפוץ השימוש במוצרים משניים כתוספי מזון המסוגלים לתמוך בבריאות האדם. השימוש המוגבר בסויה, בעיקר בצורה מרוכזת בפורמולות לתינוקות ובתוספי מזון שמקורם בפולי סויה, הביאו גם לשאלה האם לחומרים שפעילים בגוף האדם יכולה להיות גם השפעה שלילית כשהם נצרכים בכמויות גבוהות.
פרסומים רבים, שתמכו חלקם בתרומה לבריאות האדם וחלקם האחר בסיכון אפשרי לבריאות, הביאו לבלבול ולעיתים אף לחרדה בציבור.
נברר כיצד ניתן להתייחס למידת הסיכון מול מידת הסיכוי בצריכה של פולי סויה ומוצריהם, על פי הקווים המנחים הבאים: מיהו הצרכן על פי גילו, מינו והרכב המנה הכולל שלו, היכן החומרים עשויים לפעול בגוף ואיזו כמות דרושה בכדי שתימדד פעילות, מהם החומרים הפעילים ומה מידת ספיגתם לרקמות הנידונות. הדיון יתמקד בשתי קבוצות עיקריות – בפלבונואידים, המכונים פעמים רבות פיטואסטרוגנים ובספונינים.
פרסומים רבים, שתמכו חלקם בתרומה לבריאות האדם וחלקם האחר בסיכון אפשרי לבריאות, הביאו לבלבול ולעיתים אף לחרדה בציבור.
נברר כיצד ניתן להתייחס למידת הסיכון מול מידת הסיכוי בצריכה של פולי סויה ומוצריהם, על פי הקווים המנחים הבאים: מיהו הצרכן על פי גילו, מינו והרכב המנה הכולל שלו, היכן החומרים עשויים לפעול בגוף ואיזו כמות דרושה בכדי שתימדד פעילות, מהם החומרים הפעילים ומה מידת ספיגתם לרקמות הנידונות. הדיון יתמקד בשתי קבוצות עיקריות – בפלבונואידים, המכונים פעמים רבות פיטואסטרוגנים ובספונינים.
