פעילות גופנית לטיפול בסוכרת הריונית ולמניעתה

סוכרת הריונית הינה סוכרת המאובחנת במהלך ההיריון, בד"כ בין שבועות 24-28. למחלה גורמי סיכון רבים ובין היתר סוכרת הריונית בעבר. כ 60% מהלוקות בסוכרת הריונית יפתחו בתוך 4 שנים סוכרת מסוג 2.

הטיפול המקובל כיום בסוכרת הריונית היא דיאטה בשלב ראשון ובהמשך, אם היולדת עדיין איננה מאוזנת מבחינת ערכי הסוכר, טיפול באינסולין. המלצה על פעילות גופנית, אם ניתנת, נאמרת כבדרך אגב. פעילות גופנית ככלל מותרת בהריון ורק התוויות נגד מועטות מהוות איסור מוחלט. ניתן להמשיך פעילות שהחלה לפני ההיריון ואף להתחיל פעילות חדשה, כמובן תחת בקרה. פעילות גופנית הוכחה כיעילה בטיפול בסוכרת והפחת תצרוכת אינסולין בקרב סוכרתיים.

אם נתייחס לסוכרת הריונית כאיתות מקדים לסוכרת, הרי שיש הגיון רב בהתחלת פעילות גופנית ואימוץ אורח חיים בריא בחולות עם סוכרת הריונית. מחקרים רטרוספקטיביים רבים מצביעים על התועלת שבפעילות גופנית בחולות סוכרת הריון: הן בהפחתת הצורך בטיפול באינסולין והן בהפחתת הכמות.

במחקר שהתבסס על שאלונים הראו שנשים שהתאמנו עד השבוע ה 20 הראו ירידה של 48% בהיארעות סוכרת הריונית ביחס לקבוצת הביקורת, נשים שהתאמנו בשנה שלפני ההיריון הראו ירידה של 51% ונשים שהתאמנו הן בשנה שלפני והן ב 20 השבועות הראשונים הראו ירידה של 60% בהיארעות סוכרת הריונית ביחס לקבוצת הביקורת לה אותם גורמי סיכון ומאפיינים.

במחקר אחר הראו בעבודתם עם 38 מטופלות כי כמות האינסולין שנצרכה הייתה קטנה יותר ומשך הזמן עד תחילת הטיפול היה ארוך יותר משמעותית בקרב מטופלות שהתאמנו 3 פעמים בשבוע. מחקר נוסף שהחלו בתוכנית המשלב הליכה ודיאטה הראו ש 23 מטופלות בסיכון ללקות בסוכרת הריונית, לא לקו במחלה בזמן שהתאמנו וכי ההשפעה המטיבה של התוכנית נמשכה גם חודשיים לאחר הלידה.

למרות שעדיין חסרים מחקרים פרוספקטיביים שיצביעו על תוכנית פעילות אחידה, יעילה ופשוטה לביצוע, יש טעם לעודד את המטופלות לבצע פעילות גופנית מבוקרת ולסגל אורח חיים בריא לטיפול במחלה הנוכחית ולמניעת תחלואה בעתיד.