תזונה והאוזן – תולדותיו של קשר מעניין

הקשר בין תזונה לבין תפקוד חושי מוכר זה שנים רבות: די אם יוזכרו הקשר שבין חוסר בויטמין A לבין תופעת עיוורון הלילה או הקשר שבין חוסר באבץ לבין פגיעה בחוש הטעם.

הקשר האפשרי שבין מרכיבים בתזונת האדם לבין חוש השמע לא שימש נושא למחקר ואף לא נדון בספרות באורח מפורט, עד לשנים האחרונות ממש וגם אז עלה לדיון רק בצורה אקראית ולא רציפה. דחיפה משמעותית להבנת הנושא ניתנה עקב הצורך להקטין נזקים לשמיעה שנגרמו על ידי רעש (PHONAL TRUMA). נזקים אלו הפכו לבעיה בבריאות הציבור הגורמת למגבלות באנשים רבים ואף לנכות צמיתה.

נראה שהגורם העיקרי המשפיע על יכולת להתמודד עם פגיעות עצביות במערכת השמע ובעיקר למנוע אותן, הוא מגנזיום, אולם כנראה שלא רק הוא. קיימים גורמים נוספים אשר משמעותם אינה ברורה.

כאשר אנשים עושים דיאטה הם בדרך כלל נמנעים ממזון משמין אשר ערב לחך, אבל לעיתים קרובות הם חוזרים להרגלי האכילה הקודמים שלהם.

כמובן שישנו קשר בין דיאטה לאכילת-יתר של סוכרים, החוקרים הראו בעזרת עכברים שתנודות בין תקופות של אכילת סוכר לבין אכילת מזון דיאטטי עשויות להפעיל במוח את מערכת המתח (stress system), להביא לאכילת יתר, לחרדה ולסימפטומים שנראים כמו סימפטומים של גמילה מסמים.

דיאטה ואיזון הסרוטונין במוח.