תרופת להרזיה – בעד ונגד

בעד: בטח שכן.

השמנת היתר נהפכה למגיפה עולמית ותורמת לתחלואה ותמותה ניכרת. הגורם העיקרי לבעיה רפואית זו הינו השינוי המהותי בהרגלי התזונה והפעילות הגופנית שחלו בכל רחבי העולם (ובעיקר בארצות המתפתחות) במאה הקודמת. כמובן שעדיף לטפל בהשמנת יתר ע"י נטרול הגורמים להתפתחות הבעיה, באמצעות שינוי הרגלי תזונה והגברת הפעילות הגופנית. כלל זה נכון גם למחלות כרוניות אחרות, כגון יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה ועישון. לדאבוננו, השילוב של ריבוי פיתויים סביבתיים, מוטיבציה ירודה, קשיי התמדה לטווח ארוך והעדר משאבים לקידום בריאות בקהילה מונע ממטופלים רבים להשיג את יעדי המטרה ויש צורך לחזק (לא להחליף) את הטיפול הלא תרופתי בשימוש מושכל בתרופות.

התרופות הקיימות כיום להפחתת משקל ודיאטה אינן אידיאליות. לכולן קיימת מגבלה ביכולת להפחית את המשקל (5-10% בממוצע מעבר לירידה המושגת מטיפול תזונתי) ולכולן תופעות לוואי פוטנציאליות באחוז מסוים מהמטופלים. כלל זה נכון גם לתרופות הנמצאות בשימוש במחלות הכרוניות האחרות. אולם כאשר בוחרים נכון את המטופלים ומשתמשים בתרופות באופן מושכל, בשילוב עם (ולא במקום!) מגוון הטיפולים הלא תרופתיים הקיים, ניתן לעיתים לשפר את מצב בריאותו של המטופל במחיר סביר.

התרופות הקיימות כיום להפחתת משקל אינן אידיאליות וכל אחת מהן מאפשרת אמנם לחלק מהנוטלים אותה להפחית כ 5% בממוצע ממשקל הגוף אך במחיר של תופעות לוואי באחוז לא מבוטל מהמטופלים ובעלות לא מבוטלת. בנוסף, הניסיון והבקרה אחר שימוש בתרופות אלה מלמדים שההתמדה בלקיחתן לא גבוהה. אולם, במקרים מסוימים, כאשר ההיענות לשינוי אורח חיים אינה גבוהה, או שאין התמדה בה, כאשר בוחרים נכון את המטופלים ומשתמשים בתרופות באופן מושכל, ניתן לעיתים להיעזר בהן כטיפול אדג'ובנטי לשיפור מצב המטופל עד שיחזור לתלם.