תיאוריית האגזיסטניאליסטי – קיומית
התיאוריה טוענת שאין אלוקים, אין מי שצריך אותו, האחריות מוטלת רק על האדם, האחריות להגשים את הפוטנציאלים, המציאות החיצונית הכוללת בתוכה אין סוף פוטנציאלים שהגילוי שלהם הוא פירוש לתת משמעות לחיים, אחריות האדם לחיות חיים אותנטיים, האדם פתוח ,מחפש ומגשים פוטנציאלים. ההולכים בזרם זה וטענותיהם:
ויקטור פרנקל:
עבד בשיטת לוגו-תרפיה, הוא טוען שהאנשים שמצאו משמעות לחיים- לסבל הם שורדים, מי שלא מצא משמעות לסבל מת מהר יותר, מתן המשמעות לחיים- ההבנה – מיצוי הפוטנציאל הנפשי לסבל מאפשר לאנשים לחשוב להצדקה לסבל ולחפש ולראות סוף טוב.
לנג:
הוא טוען שהאדם נדחף לחפש משמעות בגלל החרדות, החרדות גם בד"כ מוות
לדוגמא: חרדת האי קיום – חרדה מהאי עשייה.
חרדת ההבלעות – חרדת ההטעמות
חרדת ההצפה – מאפיין מצבים פסיכוטיים – יצירת הזיות וכד'.
אברהם מסלו:
הוא טוען שהכתבות התנהגות האדם הם הצרכים שיש לאדם וזה בנוי בצורת פרמידה:
הצורך בהגשמה עצמית
צורך בהערכה עצמית ואחרים
הצורך באהבה עצמית וחברתית
הצורך בביטחון עצמי – מניעת אלימות
צרכים פיזיולוגיים בסיסיים: אוכל, מים, חום.
הצרכים מתחילים לפי האנרכיה הנ"ל, כל עוד לא סופקו צרכים בסיסיים בהארכיה האדם לא מתפנה להשיג – להגשים צרכים יותר גבוהים.
מסלו חקר אנשים כדי למצוא מי מגיע לשלב העליון:
מי שמפעיל מנגנוני הגנה אלו, אנשים המעוותים את המציאות והם נתקעים, אנשים ללא מנגנוני הגנה, מגיעים לפסגת הפרמידה הם עם קשר טוב עם המציאות, יש להם הערכה ואהבה, הם מתמקדים במטרה והם לא תומכים ב"אגו" שלהם, הם בעלי חוש הומור, יצירתיים, הם עוברים הרבה חוויות מיסטיות ומכאן ההבנה הרחבה.
רוגרס:
עבד כמטפל ולבסוף גיבש תיאוריה שטוענת המניע את האדם הוא הפוטנציאל, שאיפת האדם לבטא את הפוטנציאלים, הוא מאמין שהאדם נולד עם ה"אגו" המגובש, גרעין כולל ומגובש של ה"סלף" שכלל בתוכו "אגו", סופר אגו והאיד (ID), ביניהם נמצא גם הפוטנציאל, בעיות בהתפתחות מנעו מהאדם להגיע למימוש הפוטנציאלים שלו.
אחד הפוטנציאלים שיש לאדם הוא כושר להעריך חוויות (אם הם טובות לו או לא), אם הערכה של הילד נתקלת בהערכה אחרת (מההורים, סביבה), זה מפריע למימוש הפוטנציאל ונוצר אצלו קומפליקט, למשל, אהבת ההורים שמותנית בהתנהגותו:
- מצד אחד הילד רוצה שיאהבו אותו- את כולו כמו שהוא.
- מצד שני הילד מבין שזה מותנה במעשיו.
הקונפליקט – ההתבלטות מעכבת את מימוש הפוטנציאל אשר יהיה, ההורים אמורים לתת לילד אהב בלתי מותנית (ללא תנאי?), בטיפול יש לאתר איפה הבעיה המתנת – לתת פירוש חדש, כדי שהאדם יוכל להתקדם, אם האדם עצמו מסוגל לאתר את הבעיה וגם למצוא פתרון , למה הוא צריך בעצם טיפול פסיכולוגי?
תשובתו על שאלה זו שתפקידו של הפסיכולוג הוא :
- שיקוף הבעיה – כמו ראי, הגדרת הבעיה והפתרון – לחדד ולעזור בניסוח הבעיה.
- מתן תמיכה רגשית ונפשית.
רוגרס התפרסם בזכות מספר דברים נוספים:
- רעיון הבית ספר הפתוח עם שיטת לימוד חופשית, לכל ילד יש פוטנציאל ועליו להגשימו ללא הערכות ולכן יש צורך לבי"ס הפתוח כדי שיאפר משמעת פחות נוקשה (עניין הערכה) ובי"ס יציע מבחר מקצועות שיתאימו לכולם ובפרט לילד היחיד.
- טיפול בקבוצות:כאשר חברי הקבוצה מהווים ראי לעצמו כיחיד וגם כקבוצה תומכת.
- כל קבוצה התיאוריות הנ"ל מבוססות על כי מטרת האדם בפוטנציאלים שלו ופחות עסוק בעברו אלא התעסקות בהווה.
