התיאוריה ההתנהגותית

המשותף לכל הזרמים הוא שהמניע את האדם לפועלו נעשה ע"י תהליך למידה. האדם לומד להתנהג בכל סיטואציה.

ההבדל בין ההולכים בזרם זה הוא על עקרון של סגנון תהליכי הלמידה.

 

פבלוב

למידה ע"י התניה קלאסית: ניסוי הכלב, בשר והפעמון:

 

1.       כאשר נותנים לכלב בשר – מוציא ריר – תהליך טבעי לא מותנה.

2.       כאשר נותנים לכלב בשר עם צליל פעמון – מוציא ריר – טבעי לא מותנה. חוזרים על שלב זה מספר פעמים.

3.       כאשר עושים לכלב צליל פעמון – מוציא ריר – למידה מותנית

 

סקינר

הטיעון שלו מתבסס על שניתן ללמוד כל התנהגות לא רק על בסיס רפלקסיבי – התניה אופרנטית – ניסוי וטעייה.

כאשר ישנו גירוי מסוים והתגובה הרצויה מתקבלת, מתוך מכלול תגובות אפשריות, מקבל המגורה "פרס", כאשר המגורה מסיק על מנגנון ספציפי ע"י ניסוי וטעייה וחיזוקם מצד המגרה ואז ניתן לקשר בין כל גירוי לכל תגובה.

 

כאשר החיזוק למגורה נעשה בכדי להבהיר מהי המטרה, נבדק האיזה חיזוק הכי יעיל ובכך נוצר "לוחות חיזוק":

 

1.       חיזוקים ע"פ מודל זמן – כל תקופת זמן מסוימת מקבלים חיזוק. הכי יעיל.

2.       מספר התגובות – על כל מספר תגובות תקבל חיזוק.

3.       חיזוק מקרי – מידיי פעם בהפתעה – לא נצפה (חוסר וודאות).

 

ישנם 3 סוגי חיזוק מותנים

1.       חיזוק חיובי: לתת משהו בשביל לקבל חזרה – פרס – משהו נעים.

2.       חיזוק שלילי: איום – רק לקבל משהו – לא תקבל לא תיתן.

3.       חיזוק עונש : חיזוק מניעתי – רתיעתי.

 

ישנם 3 סוגי חיזוק במבנה

1.       חיזוק ראשוני: פיזי – אוכל, חום ומים.

2.       חיזוק משני: נקשר מהחיזוק הראשוני.

3.       חיזוק נרכש: למידה לצורך גירוי.

 

הפתולוגיות ההתנהגותיות השליליות מבוססות על למידה – חיזוק לתגובה עבריינות תלוי בסביבה.