התיאוריה הקוגניטיבית – חשיבה
תיאוריה זו פותחה ע"י 2 ישראליים מאונ' ת"א אשר לבסוף נישאו והם היינס וקריטלר בשני העשורים האחרונים שיטה זו קיבלה תאוצה רבה..png "התיאוריה הקוגניטיבית – חשיבה")
תיאוריה זו מורכבת ממספר מרכיבים
1. תיאורית מימדי המובן: קטגוריה שלפיה אנשים נותנים מובן לצרכים בעולם.
תיאוריית החשיבה: התהליך הבסיסי של מע' החשיבה היא מתן משמעות לגירויים חיצוניים – ז"א ישנו גירוי וישנה משמעות לגירויים החיצוניים, ישנו גירוי ומשמעות למובן מסוים, את ייחוס המובן אנו נותנים לפי מימדים. ישנם 22 מימדים לייחוס וכל מימד כולל בתוכו משמעות, ישנם מימדים שונים לביטוי עמדות, תיאורית החשיבה נותנת למיין תגובות למימדים שונים ואת המשמעות ניתן לבטא בצורות ביטוי שונות, צורת הביטוי יכולה להיות מילולית, ציורית, תנועתית, צלילים וכו'.
את המשמעות ניתן לבטא בין הקשר ובין הנדון למשמעות – קשר ייחוסי.
מחקרים שנעשו בכל אדם יש את הצורה שבה הוא מפרש – נותן את המימד למובן וזאת ע"פ קשר מועדף – לא כל האנשים מתייחסים לאותו גירוי באותה צורה ולא כל גירוי מתפרש באותה צורה – ישנם מימדים שאדם יותר חזק בהם מתוך הספציפיות שלו – אינדבדואל – פוטנציאל קוגניטיבי.
אישיות היא צורה מסוימת שבה האדם קולט ומפרש כל מיני גירויים ודרך התגובה ארוכה מאוד – צורות עיבוד (הנתונים) שונות: מע' הפירוש אצל האדם – כאשר אין לו פתולוגיות בנויה ע"פ מימדי מובן שונים, להלן ניתוח מושג ופירוט חלק ממימדי המובן השונים:
אופניים:
קטגוריית על – כלי רכב
תפקיד פונקציונאלי – כלי עבודה
מספר – דו/תלת גלגלי
מבנה – תיאור מבנה האופניים
עיקרון הפעולה – תיאור הרכיבה על האופניים.
רגשות – כייף
שיפוטים והיערכות – מסוכן
זמן – ישנות / חדשות
מקום – נמצאות במגרש החניה, מחסן
2. תיאורית האורנטציה הקוגניטיבית:
בכדי להסביר התנהגות, תיאורית המובן אינה מספיקה ולכן צריך לעשות קומבינציה שילוב של מספר מובנים ולייצור "אמונות".
אמונה – סוג של משמעות – מובן, היא קשורה להתנהגות מסוימת ויש לה כיוון חיובי או שלילי להתנהגות.
כדי שהאמונות – התכנים המורכבים שיש לנו על כל נושא: עצמנו, עולמנו, דימוי עצמי, הם מכוונות – מכתיבות את ההתנהגות – ז"א חשיבה ברמת אמונות נותנת את האורנטציה ההתנהגותית.
ישנם 3 שלבים בתיאוריית האורנטציה:
שלב 1:
הגדרת האמונות: האמונות מחולקות ל- 4 סוגים:
1. אמונות על עצמו – דימוי עצמי.
2. אמונות על מטרות – על העתיד – עצמו והעולם.
3. אמונות על נורמות – מוסר וערכים.
4. אמונות על העולם – יש צדק בעולם, יש ה'.
הידע – ע"פ קליטת החושים – אין גישה ישירה למציאות.
שלב 2:
לכל התנהגות יש מע' אמונות ספציפית ומוגדרת שהיא מכוונת את ההתנהגות – האמונות אינן ישירות על ההתנהגות אלא על המשמעויות של התנהגות.
שלב 3:
כל האמונות מצטברות לצבר אמונות, כאשר בו נמצאות אמונות תומכות או מנוגדות: אם יש יותר אמונות תומכות – הסיכוי למטרה יותר גדול או להיפך.
צבר האמונות – כוונה התנהגותית. את האמונות ומשמעויות ההתנהגות אפשר לברר ולהגדיר.
בין הכוונה ההתנהגותית – האמונות להתנהגות עצמה קיים שלב של תוכנית פעולה.
תוכנית הפעולה חשובה מאוד כתמיכה לכוונת ההתנהגותית ולהתנהגות עצמה.
לסיכום: המניע לפעולת האדם לפי תיאוריה זו הן האמונות שתומכות, או לא תומכות לעשיית הפעולה.
