העמסת אינסולין תוך ורידית (I.T.T)

הזרקת אינסולין בצום מביאה לירידה בערכי הסוכר וירידה זו משמשת גירוי להפרשת הורמון גדילה.

היפוגליקמיה מהווה בדרך כלל גירוי חזק להפרשת הורמון גדילה. הזרקת אינסולין לתוך הוריד בכמות של 0.1 u/kg מביאה לירידה ברמת הסוכר בדם עד 40%-50% מתחת לרמת הצום תוך 20-30 דקות וחוזרת לרמת הצום תוך 90-120 דקות.

תוך 30-90 דקות מההזרקה ישנה עליה בהפרשת הורמון הגדילה, מרמה בסיסית של 2 NG/ML או פחות לרמה של 7ng/ml ומעלה, האקר ומגלים מראים בדרך כלל עמידות לאינסולין.

האינסולין מסייע לסוכר בכניסתו לתאי השרירים ולתאי רקמות השומן, כמו כן הוא מעכב יצירת סוכר ע"י הכבד. הורמון הגדילה, לעומת זאת, מתנגד לפעולת האינסולין ע"י הקטנת העברת סוכר לתאים. במידה ומזריקים אינסולין ונראית ירידה ברמת הסוכר, ישנו גירוי של הורמון הגדילה להעלאת רמה זו.

לצורך עבוד תוצאות הורמון הגדילה, נעשה סיכום הזמנים 0-120 דקות וזה נותן מושג אם הערכים הגבוהים הם מקסימלים או שאפשר לגרות עוד יותר את יותרת המוח.

הורמון גדילה ותנגודת לאינסולין

תנגודת לאינסולין: חסר הורמון גדילה מביא בד"כ לתנגודת מוגברת לאינסולין. לא ברור אם הדבר משקף את השינוי במבנה הגוף ואת מסת השומן המוגברת הכרוכים בהעדר הורמון גדילה או לרמות נמוכות של הורמון הגדילה. מצד שני, עודף בהורמון גדילה קשור גם הוא בתנגודת לאינסולין ואף לסוכרת. הטיפול בהורמון גדילה אינו משנה בד"כ את התנגודת לאינסולין: יתכן שהשפעת הורמון הגדילה על התנגודת לאינסולין תלויה הן במינון הטיפול התחליפי (מינון גבוה מונע שיפור בתנגודת לאינסולין, או אף מחמיר אותה) והן בשינויים במבנה הגוף הנגרמים כתוצאה מהטיפול. מכל מקום, התוצאה הסופית הממוצעת היא העדר השפעה משמעותית של הטיפול בהורמון גדילה במבוגר על התנגודת לאינסולין.

עוד מדעים על מחלת הסוכרת:
סוכרת סוג 1 | סוכרת סוג 2 |
סוכרת הריון | סוכרת מבוגרים | סוכרת נעורים |
היפוגליקמיה | היפרגליקמיה |
מטפורמין | אינסולין | גלוקגון |