העמסת ארגינין תוך ורידית

העמסה זו מבוצעת ע"י הזלפה איטית, במשך 30 דקות, של תמיסת ארגינין הידרוכלוריד בכמות 0.5 g/kg ב- 100-200 מל' וב 7.8 – PH. פרט לסוכר והורמון הגדילה נבדק במבחן זה גם מלאי אינסולין.

 

פרפוזיה של ארגינין גורמת לשחרור הורמון גדילה. המנגנון כפי הנראה שונה מזה של היפרגליקמיה לא גורמת לכך. ישנם גם מקרים בהם היפרגליקמיה שלאחר מתן גלוקוזה, מורידה את הרמה הגבוהה של הורמון הגדילה שבעקבות היפוגליקמיה, אך לא את זו שבעקבות ארגינין.

 

רמות הסוכר, במבחן נורמאלי, מראות תגובה דיפאזית עם עליה קלה מעל רמות הצום בגמר ההזלפה וחוזר לנורמה בהדרגה. הורמון הגדילה עולה תוך 30-60 דקות מתחילת ההזלפה, כלומר בד בבד עם עליית הסוכר. עליה של 7ng/ml  ומעלה נחשבת כתגובה חיובית, רמת האינסולין עולה בזמן קרוב עם עליית הסוכר, כלומר עם גמר ההזלפה. תוארו רמות גבוהות פי 3-8 מרמת הצום.

Merimee  מציין תגובה פי שנים חזקה בנקבות מבזכרים.

 

באקרומגליה, מנגנוני הויסות של יותרת המוח בדרך כלל פגועים והרמה הבסיסית של הורמון הגדילה גבוהה מהנורמאלית, לכן גם הגירוי להפרשת הורמון זה אינו חזק כבנורמאלים ולעיתים אינו ניכר כלל.

האינסולין עלול להגיע לרמות הרבה יותר גבוהות מאשר בנורמאלים. ברמת הסוכר לרוב אין שינוי, לפעמים ישנה עליה קלה וכשיש סוכרת העלייה גדולה עוד יותר.

 

לצורך עיבוד תוצאות מבחן העמסת הארגינין לגבי הורמון הגדילה, האינסולין והסוכר, נעשה סכום הריכוזים של כל זמני המבחן ולפי זה נקבע אם קיימת הגברה בהפרשת הורמון גדילה או אינסולין.