סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים)

סוכרת סוג 1 (Type 1 Diabetes) נקראת גם סוכרת נעורים, או סוכרת התלוייה באינסולין. סוכרת הינה מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוזי גלוקוז גבוהים בדם ובשתן. בלטינית שם המחלה הינו Diabetes mellitus ופירושו: "שתן מתוק".

סוכרת מסוג 1: כעשרה אחוזים מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת סוג 1 - סוכרת התלויה בהורמון אינסולין. סוכרת מסוג 1 מופיעה לרוב מתחת לגיל 30 בייחוד מיד לפני גיל בית-ספר ובגיל ההתבגרות.

סוג זה מאופיין בהרס של תאי בטא בלבלב, הרס המוביל בסופו של דבר לחוסר מוחלט בהורמון אינסולין ותלות מלאה במתן אינסולין אקסוגני.

גורמים לסוכרת סוג 1, נעורים

ישנם גורמים, סביבתיים (דיאטה, וירוסים) וגנטיים.

סוכרת סוג 1 ודיאטה

גורמים תזונתיים העשויים לגרום להתפתחות סוכרת מסוג 1:

1. סוכרת נעורים וחלב פרה: חשיפה מוקדמת לחלב פרה היא אחת התיאוריות להתפתחות הסוכרת ונחקרה בשנים האחרונות במחקרים מעבדתיים וקליניים שונים. הסברה, שעדיין לא הוכחה באופן קליני, היא שאצל התינוק ישנה חדירות גבוהה בדרך דופן הרירית במעיים, בהשוואה לגיל מאוחר יותר. התיאוריה טוענת שחשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה גורמת למעבר חלבוני החלב מהמעי לתינוק ללא פירוקם השלם, כך חלבונים זרים הנ"ל מעוררים את תגובתיות מערכת החיסון. כך בסופו של תהליך אוטואימוני מערכת החיסן שלנו פוגעת והורסת את תאי בטא שבלבלב.

2. סוכרת נעורים וגלוטן: מספר מחקרים הראו כי צריכת מזונות מהכילים את חלבן הגלוטן (דגנים ומוצרי חיטה), לפני גיל 3 חודשים עשויים להגביר את הנטייה לסוכרת סוג 1.

3. סוכרת נעורים וויטמין D: נמצאה שכיחות גבוהה של סוכרת בארצות הדלות בבחשיפה לשמש, כגון: פינלנד מעלה את האפשרות אודות הקשר של חוסר חשיפה לשמש ורמות נמוכות בדם של ויטמין D לבין סיכון לפתח סוכרת מסוג 1.

4. סוכרת נעורים וניטריטים: ניטרטים (חומרים מחמצנים) מספר מחקרים נמצא קשר בין כמות הניטרטים במים לבין הסיכון לפתח סוכרת נעורים.

טיפול בסוכרת נעורים

הטיפול בסוכרת מסוג 1 מבוסס על מתן אינסולין, הניתן בזריקות. כיום ניתן לטפל ע"י משאבת אינסולין ממוחשבת, המהווה דרך יותר קלה ונוחה לטיפול בחולי סוכרת נעורים.
יש להתאים את סוג האינסולין, את המינון ואת תזמון זריקות האינסולין לגיל החולה, לסדר יומו, לארוחותיו ולפעילות הספורטיבית.
מרבית חולי הסוכרת אשר אין להם משאבת אינסולין, צריכים להזריק כ- 3 עד 5 פעמים אינסולין ביום.
כמובן שישנו הצורך להתאים את כמות האינסולין בקורולציה לכמות המזון (הקלוריות ובעיקר הפחמימות) והפעילות הספורטיבית.

סוגי אינסולין

עקב טכניקה מולקולרית גנטית חדשה, אשר אפשרה ייצור סוגי אינסולינים בעלי תכונות פרמקולוגיות שונות. שימוש משולב מאפשר חיקוי של הפעולה הפיזיולוגית של הלבלב "כאילו הלבלב מייצר אינסולין", המושתתת על הפרשת רמה בסיסית קבועה ויציבה של אינסולין לאורך כל שעות היממה, ועליות מהירות וקצרות טווח ברמות האינסולין בעת אכילת המזון. אינסולינים ארוכי טווח מסוג גלרגין (Lantus) ודטמיר (Levemir), הנספגים באיטיות ובאופן קבועה, מייצרים רמת אינסולין בסיסית יציבה ונטולת שיא לאורך היממה, מאפשרים גמישות בזמני הארוחות ומקטינים שכיחות של מצבי היפוגליקמיה. אינסולינים מהירי פעולה מסוג ליספרו (Humalog), אספרט (Novorapid) וגלוליזין (Apidra), נספגים תוך כעשר דקות מעת ההזרקה, מייצרים במהירות רמה גבוהה של אינסולין בדם בשעתיים לאחר הארוחה, ודועכים מהר לאחר שעתיים. השימוש המשולב באינסולין מהיר וארוך טווח מאפשר חיקוי הפעילות של הגוף, ועליו מושתתת פעילות משאבת האינסולין.

עוד מדעים על מחלת הסוכרת:
סוכרת סוג 1 | סוכרת סוג 2 |
סוכרת הריון | סוכרת מבוגרים | סוכרת נעורים |
היפוגליקמיה | היפרגליקמיה |
מטפורמין | אינסולין | גלוקגון |