דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

מערכת השתן

מערכת השתן: בתהליך פירוק חומרי המזון ליצירת אנרגיה, נוצרים מוצרי לוואי המופרשים מהגוף: פחמן דו חמצני, מים, אוריאה, חומצה אורית (פירוק חלבונים). חומרים אחרים מופרשים: מלחים-נתרן, ‏אשלגן, כלור. ההפרשות הן על ידי העור, הריאות המעיים ובעיקר הכליה המווסתת הפרשות אלו על ידי מעבר חומרים דרך קרומי תאים.

מעבר חומרים דרך קרומים

        1 ‏.    ספיגה פאסיבית - אין השקעת אנרגיה .

דיפוזיה - מעבר חומרים מאזור של ריכוז גבוה לאזור של ריכוז נמוך עד שהריכוז בשני האזורים שווה. העברה בעקבות מפל ריכוזים דרך ממברנה חדירה לגמרי. דוגמא: חומרים הנמסים בשומן (חמצן, מימן ופחמן דו חמצני) ומולקולות קטנות מאוד (מים, נתרן, אשלגן, אוריאה, כלור).

אוסמוזה - מעבר מים דרך ממברנה חדירה למחצה. המעבר הוא מאזור של חומר בריכוז נמוך לאזור חומר בריכוז גבוה .

        2 ‏.    ספיגה אקטיבית - מעבר חומרים מאזור של ריכוז חומר נמוך לאזור של ריכוז חומר גבוה.

‏כנגד מפל הריכוזים - יש השקעת אנרגיה. דוגמא: משאבת נתרן ואשלגן - לפוטנציאל החשמלי של התא, גלוקוז, חומצות אמינו. אפיתל במעי, צינורות הכליה, אפיתל של בלוטות זיעה.

מרכיבי מערכת השתן

‏הכליות - KIDNEY ‏ הצינורות מובילי השתן - URETER, שלפוחית השתן - URINARY BLADDER‏, והשופכה . URETHRA‏.

מיקום וגודל הכליותמשני צידי עמוד השידרה, בגובה חוליות T12 -T1 ‏. הכליה הימנית נמוכה מהשמאלית בגלל נוכחות הכבד. הכליות עטופות ברקמת חיבור אורך 10 ‏ - 12.5 ‏ס"מ, 6 ‏ ס"מ רוחב. מעליהן בלוטות יותרות הכליות ADRENALS GLANDS

מבנה הכליה - הכליה מורכבת מקליפה וליבה. הקליפה רוחבה כ 1.5 - ‏ ס"מ, הליבה בנויה פלחים פלחים בצורת משולש, הקרויים פירמידות וביניהם רקמת חיבור . ראש הפירמידה (פיטמה) מסתיים באגן הכליה- RENAL PELVIS ‏ - שק חלול, הנמצא בין הפטמות לבין שער הכליה אליו עובר השתן ומשם לצינורות השתן .

כלי דם - מאבי העורקים יוצאים עורקי הכליות, אחד לכל כליה. הללו נכנסים לכליות דרך שער הכליה ומתפצלים בין האונות. לכל פקעית יש ועורקיק הנכנס פנימה ועורקים יוצא ההופך לורידונים ולוריד הכליה. הדם בפקעית מגיע לצרכי סינון

הנפרון NEPHRON - היחידה התפקודית של הכליה, ישנם כמליון נפרונים בכל כליה .

‏הנפרון כולל את: הפקעת - GLOMERULUS ‏ ואת אבוב הכליה - RENAL CORPUSCLE ‏, המורכב מהצינורית המפותלת המקורבת - PROXlMAL CONVOLUTED TUBULE ‏, הלולאה על שם הנלה - LOOP OF HENELE ‏ וו המפותלת המרוחקת DIST AL CONVOLUTEDTUBULE ‏. אבובית הכליה מתנקזת לצינור מאסף COLLECTING  ‏- DUCT ‏ המגיע לאגן הכליה.

תפקעת - רשת נימים בצורת כדור זעיר הנתונה בקופסית על שם באומן - BOWMAN CAPSULE ‏. הדופן הפנימית של הקופסית עוטפת את הנימים והדופן החיצונית מתמשכת ויוצרת את אבובית הכליה .

תפקודי הכליה

‏התאמת הכמות והרכב הנוזלים החוץ תאיים לפי צרכי הגוף המשתנים. קיימים 3 ‏תהליכים ראשיים ביצירת השתן: סינון, ספיגה חזרה, ריכוז ודילול השתן.

הסינוו - FILTRATION - מתבצע בפקעיות. כרבע מזרימת הדם מגיעה לכליות ( 1300 ‏ מ"ל לדקה). הדם נכנס לנימים בלחץ גבוה ונדחף דרך פתחים קטנים בדפנות לחלל הקופסית. הסינון סלקטיבי בהתאם לגודל המולקולות. התסנין, מכיל את כל החומרים הנמצאים בפלסמה פרט לתאי דם, טסיות דם וחלבונים. תהליך הסינון תלוי בלחץ דם יחסית גבוה. קצב הסינון הפקעתי

‏- 180- GLOMERRULAR FILTRATION RATE ‏ליטר ביממה. השתן המופרש ביממה - 1-1.5 ‏ליטר.

הספיגה חזרה - REABSORPTION ‏ בעיקר בצינורית המקורבת המפותלת - ספיגת

‏החומרים, הנחוצים לגוף, מתוך חללי צינורות הנפרון חזרה לנוזל הבין תאי ולדם. כ- 99% ‏ מהתסנין נספג מחדש, 80% ‏ בצינורית המקורבת.

ריכוז תשתן - ודילולו מתבצע בלולאת הנלה בעיקר על ידי ויסות המים והנתרן.

‏הלולאה מורכבת משתי זרועות - יורדת ועולה. בחלק היורד נתרן עובר לתוך הצינורית (פסיבית) ומים נספגים ברקמה מסביב, בחלק העולה נספג הנתרן.

‏מהלולאה הנוזל עובר לצינורית המרוחקת ומשם לצינורית המאספת. חדירות צינוריות אלו למים נקבעת על ידי הורמון בשם הורמון נגד הפרשת שתן - ADH) HORMONE ANTI DIURETIC ‏). הפרשה רבה של ההורמון תגרום לעליית חדירות הצינוריות, לספיגת מים מוגברת וליצירת שתן מועט ומרוכז .מיעוט בהפרשת ההורמון (מצב של עודף נוזלים בגוף) - תגרום ליצירת שתן דליל ובכמות רבה. הגירוי ‏להפרשת ההורמון הינו מחסור של נוזלים בגוף או עליית ריכוז המלחים בדם.

‏השתן - נוזל המכיל בעיקר מים, אוריאה ומלחים כנתרן וכלור.

מנגנוני ויסות נתרן

‏בצינורית המרוחקת אליה מגיע רק 15%‏ מהנתרן. פועל ההורמון אלדוסטרון ALDOSTERONE ‏ הגורם לספיגת נתרן .

‏עליה בריכוז ההורמון תגרום לעלייה בספיגת הנתרן ולירידת ריכוזי הנתרן בשתן ולהפך . האלדוסטרון מופרש מיותרת הכליה ומווסת על ידי:

1. ירידת ריכוז המלחים בגוף.

2‏. ירידת לחץ הדם בכליה.

‏העלייה בנתרן תגרום לצבירת מים ולהעלאת נפח נוזלי הגוף והעלאת לחץ הדם.

הטלת שתן - השתן מגיע לשלפוחית השתן דרך צינורות השתן - שני צינורות שריריים אורך 25 ‏ס"מ 2.5 ‏ קוטר. שלפוחית השתן - שק שרירי המאחסן את השתן. בבסיסי השלפוחית יש רקמת שרירים הנקראת הסוגר הפנימי הנפתחת בהתכווצות השלפוחית. השופכה - צינור המוקף בשכבת שרירי שלד.

בכיווץ, ‏מוחזק השופכן סגור והוא נקרא הסוגר החיצוני. סוגר זה מעוצבב על ידי עצבים שניתן לשלוט בהם אך עד גבול מסוים .

‏הטלת השתן היא רפלקס שידרתי אך יכול להיות מושפע מהמוח. השלפוחית מעוצבבת על ידי סיבים פארה-סימפטיים הגורמים לכיווצה. במבוגר, כמות שתן של 300 ‏ מ"ל בשלפוחית גורמת להתחלת רפלקס של ‏כווץ השלפוחית. אצל תינוקות פועל הסוגר הבלתי רצוני בלבד.

 

תפקידים אחרים של הכליה

‏שמירה על מאזן נורמאלי בין מים למלחים (במיוחד נתרן) . שמירה על הלחץ האוסמוטי של נוזלי הגוף על ידי איזון בין מים ונתרן.

‏השתתפות במאזן החומצי-בסיסי.

‏הפרשת יוני מימן אל הצינורית.

‏השתתפות בייצוב לחץ הדם - ירידת לחץ הדם בתוך הכליה או אספקת דם פחותה לכליה

‏מסיבות שונות (היצרות עורק הכליה, חסימת עורק הכליה, דלקות תוך כלייתיות, ירידה כללית של לחץ הדם) גורמות להפרשת חומרים המעלים את לחץ הדם.

מאמרים נוספים אודות מערכת השתן: 
מחלות של מערכת השתןקונטראינדיקציה משתנים–DIURETICS | חומציות  ודלקות  בדרכי השתן | כליות ומערכת השתן, אבנים בכליותדלקות בדרכי השתן ודרכי הטיפול בחיידק E-קולי | המערכת האורוגניטלית וזיהומים חוזרים בדרכי השתן  דלקת נרתיקיתדלקת שלפוחית השתן

2all בניית אתרים