שיווי משקל בין ההורמון המגרה: הורמון המשחרר הורמון הגדילה (Growth-hormone-releasing hormone) או בקיצור: ghrh וההורמון המעכב סומטוסטטין (Somatostatin) גורמים להפרשת ו/או לדיכוי הורמון גדילה מבלוטת ההיפופיזה. הורמון הגדילה הוא הורמון בונה רקמות (אנבולי), בעל השפעות מעודדות גדילה, מפרק שומן (ליפוליטי) וגורם להטיית חילוף החומרים לכוון של יצירת סוכרים - פרוסוכרתי. ההורמון מגרה יצור של חלבונים וגורם לעליה במסת שריר. בחילוף חומרים של השומן - חשיפה ממושכת של תאי שומן (מעבר לשעה אחת) להורמון גדילה, גורמת לעידוד הפרוק רקמת השומן, וכך גורם לעליה ברמות חומצות שומן חופשיות וגליצרול בדם. פעולה זו נוגדת את פעילות האינסולין אשר מוריד את רמת הסוכר בדם, כלומר פעילות אנטגוניסטית. מתן הורמון גדילה למבוגרים חסרי הורמון גדילה מעלה את רמת חומצות שומן חופשיות בדם (כך מסייע להפחית את אחוזי השומן התת עורי), מוריד את רמת ה- vldl (ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה מאוד) העשיר בכולסטרול (כך עשוי לסייע במניעת טרשת עורקים). |
הורמון גדילה אנושי (Human Growth Hormone) הינו מבין התרכובות החדשות בשימוש ע"י ספורטאים ומפתחי גוף המחפשים להשיג יתרון גדול יותר בבניית הגוף, השרירים ושיפור הביצועים הספורטביים. יש להבין ולהבהיר כי הורמון גדילה אנושי אינו שייך למשפחת הסטרואידים אנבוליים. הורמון גדילה אנושי הינו הורמון חלבוני (או הורמון פפטידי) המיוצר באופן טבעי ובאופן אנדוגני בגופנו ומופרש מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה). תאים אשר מבצעים סינתזה ושחרור של הורמונים מתאי עצב (neurosecretory) בהיפותלמוס גורמים לשחרר הורמון המכונה הורמון הורמון המשחרר גדילה = סומאטוקרינין (Growth Hormone Releasing Hormone, Somatocrinin או בקיצור: GHRH) והורמון אחר המכונה: הורמון מעכב הורמון גדילה (Growth Hormone Inhibiting Hormone, או בקיצור: GHIH) לבלוטת יותרת המוח, אשר לאחר מכן מייצרת ומשחררת את הורמון הגדילה האנושי לזרם הדם. הורמון גדילה אנושי שייך למשפחת הסומטופרופינים (Somatotropin) שאילו הם הורמונים חלבוניים, דבר שהופך אותו מאוד קרוב יחסית להורמון פרולקטין, שגם שייך למשפחת ההורמונים הסומטופרופינים. משפחת הסומטופרופינים סך הכל כוללת: CSH1, CSH2, CSHL1, HGH (הורמון גדילה אנושי), PRL (פרולקטין), ו HGH-V. הורמון גדילה אנושי מורכב ממבנה של 191 חומצות אמינו.
הורמון גדילה אנושי, כשמו כן הוא, הורמון חשוב בתפקידים שונים של מנגנוני צמיחה רבים ושונים, לרבות הפונקציות בגופנו. עם זאת, פעילותו של הורמון גדילה אינה מוגבלת רק לפונקציה זאת… ישנם מספר עצום של פונקציות והשפעות על תהליכים רבים ושונים בגוף, לרבות הסדרת היבטים מסוימים של חילוף החומרים, התחדשות תאים וצמיחה, כמו גם ריפוי ותיקון רקמות ועוד… רבים מתפקידיו של הורמון גדילה ידועים, אך זה גם בעל תכונות ופונקציות שעדיין אינם ידועות ואינם מובנים היטב.
הורמון גדילה וצמיחת הגוף לגובה
ההשפעות העיקריות של הורמון גדילה בפונקציות צמיחת הגוף הן בשלושה תחומים עיקריים: צמיחת עצם, שריר שלד, צמיחה של האיברים פנימיים, וריפוי / צמיחה / תיקון של רקמות חיבור כמו גידים, רצועות ומפרקים. במונחים של השפעותיו על חילוף חומרים, הוא תומך בפונקציות היעילות ובחילוף החומרים של חלבונים, פחמימות, שומן (ניצול לאנרגיה), ויטמימינים ומינרלים.
הורמון גדילה אנושי שימש בהצלחה בעולם הרפואה כטיפול לסוגים רבים ושונים של הפרעות ומחלות. השימוש בראש ובראשונה של הורמון גדילה אנושי הוא לטיפול בגמדות או ננסות, במצב שבו אנשים לא גדלים באופן נורמאלי בשל חוסר ייצור בהורמון גדילה אנושי אנדוגני.
כמו כן, הורמון גדילה אנושי נמצא בשימוש מבחינה רפואית, באדם השאינו מייצר הורמון גדילה, הורמון גדילה סינטטי אקסוגני ניתן כטיפול רפואי על מנת לשחזר את הרמות לטווח הנורמלי (לטווח הרצוי של אדם צעיר היה מייצר וזאת בכדי "להחזיר את הנעורים" ולגרום להשפעות "אנטי אייג'ינג" מיוחס להורמון גדילה אנושי.
לבסוף, טיפול בהורמון גדילה אנושי אקסוגני עשוי לשמש גם לטיפול בדלדול שרירים בסובלים מאיידס / HIV (או כתוצאה ממחלות רבות אחרות). ישנם מצבים אחרים שהורמון גדילה אנושי מנוצל לעתים כטיפול, כמו גם, קידום לריפוי מואץ בנפגעי כוויות וכו'...
הורמון גדילה (Somatropin) הוא שמו של הורמון גדילה סינטטי מסונתז בדרך של סינתזת טכנולוגיה לפיה וירוסים מוכנסים בקוד הגנטי (כלומר שיבוט-blueprint) ליצירת הורמון גדילה אנושי DNA רקומביננטי (rDNA). מנות המכילות זנים של חיידק אי קולי (E.coli) כך מעבירים את הקוד לחיידק בכדי שייצר את הורמון הגדילה (הקוד הגנטי מוזרק ומוכנס לתוך החיידקים ע"י הווירוסים). סומטוטרופין כתוצאה (rhGH, הורמון גדילה אנושי רקומביננטי) הוא 100% בדיוק זהים להורמון הגדילה האנושי שמיוצר באופן אנדוגני ע"י בלוטת יותרת המוח באדם. כלומר שאין כל הבדל בין הורמון גדילה אנושי רקומביננטי (rhGH) והורמון גדילה אנושי המויצר ע"י גופנו (HGH) באופן טבעי.
הורמון גדילה מיוצר כיום, רקומביננטי בטכנולוגיית סינתזת דנ"א אשר תוכננה בהצלחה כבר בשנת 1979 ע"י Genentech ומאז משמש לייצור סינטטי של כל מיני סוגים של חלבונים מורכבים והורמונים חלבוניים.
הורמון גדילה שמיוצר לפני שנות ה-80 ואחרי. ההכנות המקוריות להורמון הגדילה אנושי לפני שנות ה- 80 בטכנולוגיית rDNA, היו בדרך של הספקת הורמון גדילה אנושי המופק מבלוטות יותרת המוח של נפטרים (גופות אדם).
ויש לציין כי בעזרת טכניקה זו, 1 מ"ג של הורמון גדילה אנושי יכול להיות מופק בהצלחה מבלוטת יותרת המוח של הגוף המת. מקור זה היה שכיח בשנת 1958(כאשר השימוש הראשון של הורמון גדילה אנושי המופק מגוויות פורסם) ואלך עד אמצע שנות ה- 80.
הורמון גדילה אנושי ממוצא של גווייה שווק עד שנת 1985 כאשר הטכנולוגיה בשיטת rDNA החליפה אותו.
ההכנה הראשונה בצורה סינטטית של ה- rDNA שווק כהורמון הגדילה אנושי הייתה ידועה כסומאטרם (Somatrem) ופרוטפופין (Protropin). הפרוטפופין הכיל שינוי קל במבנה הפפטידי שחרג מהורמון גדילה אנושי, אך היה כמעט 100% זהים בכל הפעילויות ותופעות בגוף האדם.
בשנת 1987, חברת התרופות הפרמצטית ויטרום (Vitrum) שבשוודיה פיתחה את המולקולה הסינטטית הראשונה של הורמון גדילה האנושי שהייתה 100% זהה לזה של הורמון גדילה אנושי טבעי המיוצר בגוף.
הורמון גדילה אנושי גורם למגוון עצום ורחב, ומגוון של תופעות. זהו הורמון שכבר נמצא כבעל פעילות אנבולית ברקמות השרירים, בעל פוטנציאט להגדיל גם את הגודל (היפרטרופיה) ומספר תאי שריר (היפרפלזיה).
העובדה מעניינת לגבי אדם היא שבעת מתן הורמון גדילה ביכולתו לייצר כמות גדולה יותר של תגובית היפרפלזיה והיפרטרופיה. תגובות הנ"ל חיוביות מאוד בקרב ספורטאים ומפתחי גוף, כמו עליה במספר של תאי שרירים (היפרפלזיה) וכך גידול בגודל של תאי השרירים (היפרטרופיה).
תמיד או כמעט תמיד ההורמון הגדילה מועדף בשל העובדה שתאי השריר החדש שנוצרו יישארו באופן קבוע (פחות או יותר). כלומר שאנו מרווחים את גודל השרירים כתוצאה מהיפרפלזיה (עלייה במספר תאי השרירים) והדבר ישאר באופן קבוע גם לאחר שהופסק השימוש בהורמון.
את הנקודה הזאת יש לחדד: אדם ממוצע נולד ומת עם מספר תאי שריר קבוע! עד שהורמון הגדילה נכנס לתמונה, ביכולתו להגביר את מספר תאי השרירים "לנצח"! כנראה שזאת גם הסיבה לכך שספורטאים של עד שנות השמונים לעומת ספורטאים של הימים שלאחר הייצור והשיווק ההמוני של הורמון הגדילה בשנות ה- 2000 פשוט הרים את הרף של הספורטאים ובעיקר של ספורטאי פיתוח הגוף.
יש לציין גם כי ניתן לראות ספורטאים חטובים עם קוביות בבטן, אך הבטן עדיין נראת עם כרס וזאת לרוב עקב שימוש במינונים מופרזים בהורמון גדילה, אשר כאמור עשוי לגרום לעלייה בגוגל האיברים הפנימיים, כגון: גדילת המעיים, דבר אשר גורם למראה הנ"ל.
הורמון גדילה אנושי בעל השפעה של המשפרת את התחדשות התאים, מחדש את הצמיחה, וריפוי בכל סוגי התאים בגוף האדם, למעט רוב התאים בעיניים ובמוח. לכן הטיפול בהורמון הגדילה מועיל עבור אנשים בעלי מחלות שבהן כושל איבר זה זה או אחר, אך השתלות איברים הן לא אופציה אידיאלית.
השימוש בהורמון גדילה אנושי יכול לרפא בצורה יעילה, למשל: אדם הסובל מאי ספיקת כבד ו/או לכל הפחות לשמור על תפקוד תקין של איברים אלה באמצעות התחדשות התאים ויכולות הצמיחה והחידושותם. זו גם הסיבה שהורמון גדילה אנושי בדרך כלל גורם לאיברים הפנימיים לגדול יותר (עקב הצמיחה המוגברת), והוא דוגמא מושלמת וטובה לאנשים עם כשל באיברים השונים בדרך כלל יש איברים שהם קטנים בהרבה (עקב הרג תאים הנרחב באיבר הספציפי) בהשוואה לאנשים בריאים אחרים.
השפעות חילוף החומרים של הורמון גדילה האנושי כוללות את ההשפעה העיקרית שלו בהעדפת השימוש כמקור אנרגיה משומנים (שריפת שומנים) על חשבון הפחמימות. כתוצאה מכך, שימוש בהורמון גדילה אנושי יגרום בדרך כלל לרמות גבוהות יותר של סוכר בדם (הידוע בשם אפקט דיאבטוגני). השפעה זו היא, כמובן, תלויה במינון וקורולציה ישירה למינונים של הורמון הגדילה. מינונים מופרזים של הורמון גדילה אנושי עשויים אולי, לגרום לתחילתה של סוכרת מסוג 2.
עם זאת, באמצעות המניפולציה של מקורות האנרגיה מפחמימות לשומן בגוף כמקור המועדף, השפעות ניצול השומן יכולות להיות מאוד דרמטיות וכתוצאה מכך גם ירידה ברמות הכולסטרול.
הורמון גדילה אנושי נוטה לרוקן את מאגרי האשלגן, זרחן, נתרן, לכן ישנו הצורך לעיתים בתוספת תקינה במינרלים הנ"ל מומלץ במיוחד עם מנות גבוהות של הורמון גדילה.
הורמון גדילה אנושי בעל השפעה על הפחתת הרמות של T3 בדם (הורמון בלוטת התריס = טרייודוטירונין), שיכול באופן זמני לשבש את חילוף חומרים. שוב, מדובר בהשפעה תלויה במינון.
הורמון גדילה פועל על קולטנים הנמצאים על השריר, תאי עצם, ורקמת שומן, איתות לתאים שונים אלה, מצד אחד מסייע לבניית השרירים, מצד שני מסייע לירידה באחוזי השומן.
השפעותיו על חילוף חומרים של כבד מגביר את תהליך הגלוקונאוגנזה (יצירת גלוקוז). העובדה שרוב ההשפעות של הורמון הגדילה האנושי נשלטות למעשה ע"י הורמון חלבוני IGF-1 (פקטור גדילה דמוי אינסולין 1).
הורמון גדילה אנושי פונה אל הכבד שם הוא מאותת לתאים ע"י הקשרות לקולטנים בכבד להתחיל בייצור והפרשה של ההורמון IGF-1, הורמון גדילה חזק שהוכיח כבעל תכונות מאוד אנאבוליות ברקמות השרירים.
יש להבין, כי IGF-1 בעל תכונות והשפעות שחלקן הפוכות מהורמון גדילה אנושי (למשל, IGF-1 נוטה להגדיל את צבירת שומן וגליקוליזה (צבירת גלוקוז כגליקוגן) זאת בדומה להורמון אינסולין.
נושא שנוי במחלוקת האם הורמון גדילה באמת יעיל בשיפור מבנה הגוף וביצועים הספורטביים?, ואם הוא אכן שווה את השקעה ומשתלם למי שמחפש לשפר את מבנה הגוף והביצועים ספורטיבים שלהם?. האמת היא שמספר מחקרים הראו כי אכן השימוש בהורמון גדילה שיפר בקצת את משקל העלייה במסת הגוף הרזה - שרירים, עצמות וכו'.
יתר על כן, הוכח כי הורמון גדילה אנושי כשימוש לבדו (ללא התוספת של סייקל המכיל סטרואידים אנבוליים) יגרום בדרך כלל רק לירודה באחוזי השומן, ובכדי לחוות את העלייה במסת השריר באופן דרמטי, צריך גם לשלב בסייקל את השימוש בסטרואידים אנאבוליים עם הורמון גדילה והשימוש בהורמון גדילה חייב להיות לטווח ארוך (של לפחות 6 חודשים בשימוש עקבי).
מחקרים על חולי איידס (HIV) שניתן להם הורמון גדילה ניצפו השפעות אנבוליות באופן משמעותי.
כתוצאה מכך, הורמון גדילה בשימוש כיום בעיקר עקב השפעותיו הדרמטיות של איבוד השומן, שבאו לידי ביטוי די מייד לאחר תחילת השימוש. ההשפעות אנבוליים על רקמת שריר, כאמור, דורשות לפחות 6 חודשים של שימוש עקבי (עקב הצטברות של HGH ו- IGF-1 בגוף).
ההשפעת הטיפול בהורמון גדילה אנושי רקומביננטי (rhGH) על הגדילה במסת השרירים במבוגרים. הטיפול בהורמון גדילה (Growth hormone) המבוגרים נחקר על 24 חולים בניסוי מבוקר פלסבו כפול סמיות.
המינון היה 0.07 U / לכל ק"ג משקל גוף מדי יום.
לאחר חצי שנה של טיפול, נרשמו עליות משמעותיות בקבוצת המטופלים אשר טופלו בהורמון גדילה (rhGH) לעלייה במסה של שרירי הירך (11.2 + / – 3.1 לעומת -0.5 + / – 3.0 סנטימטר 2, P = 0.015 לעומת פלסבו) ושרירי הירך שריר (4.1 + / – 0.8 לעומת 0.4 + / – 1.2 סנטימטר 2, P = 0.031) נמדד ע"י טומוגרפיה ממוחשבת.
בנוסף לעלייה במסת השרירים, ניצפה גם עלייה בכוח של מכופפי ירך (1.25 + / – 0.27 לעומת 0.25 + / – 0.12 z-ציונים, P = 0.004) שרירי חגורת גפיים וגדלו (P = 0.02) בקבוצת האנשים שטופלו בהורמון גדילה אנושי רקומביננטי.
מיכן מסיקים כי:
1) הורמון גדילה אנושי רקומביננטי מגדיל רקמות כחושות ומסת שרירי שלד במבוגרים עם חסר בהורמון גדילה אנושי,
2) דבר זה מצביע על תפקיד הורמון הגדילה בוויסות הרכב הגוף של בני אדם מבוגרים,
3) שיפור ועלייה בכוח השרירים חגורת גפיים לאחר טיפול הורמון גדילה אנושי רקומביננטי עולה כי מבוגרים עם חוסר בהורמון גדילה עשויים להיות מיופתיה הפרוקסימלי.
מתוך:
Journal of Applied Physiology February 1, 1991 vol. 70 no. 2 688-694
מטרתו של מחקר זה הייתה לקבוע האם השימוש בהורמון גדילה (growth hormone) משפר את הפעילות האנבולית (אנאבוליזם) של השרירים הקשורה בשילוב עם פעילות גופנית התנגדותית (אימון אנאירובי).
שש עשרה גברים (בגילאי 21-34) חולקו באופן אקראי לקבוצה שקיבלה הורמון גדילה ואימון התנגדות (N = 7), או לקבוצת פלצבו ואימון התנגדות (n = 9).
במשך 12 שבועות, בשתי הקבוצות התאמנו על כל קבוצות השרירים העיקריות באופן זהה בעת קבלת 40 מיקרוגרם הורמון גדילה אנושי רקומביננטי לכל קילוגרם משקל גוף ליום או פלצבו.
מסת הגוף ללא שומן (FFM) וסך כמות מים בגוף גדלו (פחות מ- 0.05%) בשתי הקבוצות, אך יותר (פחות מ- 0.01%) בקבוצת מקבלי הורמון הגדילה.
שיעור סינתזת החלבון בגוף כולו עלה יותר (פחות מ- 0.03%), וכל מאזן החלבון בגוף היה גבוה יותר בקבוצה שטופלה בהורמון גדילה.
בצעירים שנחקרו, תרגילי התנגדות עם או בלי הורמון הגדילה הביאו בהפרשים דומים בגודל שריר, כוח, וסינתזת החלבון בשרירים, המציין כי:
1) העלייה הגדולה יותר במסת הגוף הרזה (שרירים וכו') עם הטיפול בהורמון גדילה הייתה ככל הנראה בשל עלייה ברקמה רזה אחרת ולא רק בשרירי השלד
2) אימון התנגדות בתוספת הורמון גדילה לא לשפר אנאבוליזם שרירים ובתפקוד נוסף.
מתוך:
AJP – Endo March 1, 1992 vol. 262 no. 3 E261-E267
הורמון גדילה הינו הורמון בעל תכונות אנבוליות. כך התברר גם במחקר הנ"ל. למעשה עד היום היה ידוע שהורמון הגדילה בעל פעילות אנבולית (בונה שרירים) רק ע"י שיפעול הורמון אחר הניקרא: אינסולין לייק-גרו פקטור-1 (IGF-1). הורמון גדילה ממריץ את בניית החלבון בתאי שרירי השלד של שור מבלי לשנות את רמת ההורמון פקטור דמוי אינסולין-1(IGF-1) דבר המצביע על הביטוי לצמיחת השרירים.
מקור המחקר אודות הורמון הגידלה:
J ANIM SCI April 2012 90:1126-1133; published ahead of print November 18, 2011
ד"ר יעקב עזרא (P.hD), מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן כושר. מר יעקב עזרא הינו מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים של וינגייט - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה).
כתב את הספרים: 1 . אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף . 2 . ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי . 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות!
בעל קליניקה לרפואה נטורופטית ונותן שרותים:
* טיפול במחלות שונות (כולסטרול, מחלות לב, סוכרת ועוד...).
* דיאטות הרזיה ועיצוב הגוף.
* פיתוח גוף - עיצוב וחיטוב הגוף.
לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140
מנהל ארגון הבריאות והכושר הישראלי