סייקל-סטרואידים, PCT ודטוקסיפיקציה (ניקוי הגוף)

ספורטאים מקצוענים אשר נוטלים סייקלים של סטרואידים אנבוליים ותרופות נוספות, על פי רוב מוזנים ע"י הרופא המומחה שלהם. ובכדי למנועת תופעות לוואי לטווח הארוך והקצר, ולשמר את הספורטאי כלומר לצמצם את תופעות הלוואי העתידיות מהם עשויים חלק מהספורטאים לסבול. ישנו סדר קליני שרופאים המומחים לתחום פיתחו.

לסדר הנ"ל קוראים: גדילה, איזון וניקוי.

1. גדילת השרירים במהלך הסייקל (הטיפול בסטרואידים, הורמוני גדילה ועוד).
2. איזון הגוף וחזרתו למצב נורמאלי טבעי, כלומר לאזן את המערכת ההורמונאלית ע"י שיטת ה- PCT (Patent Cooperation Treaty).
3. ניקוי הגוף ע"י תהליך הדהטוקסיפיקציה.

במהלך הסייקל של הסטרואידים האנבולים, ייצור הטבעי של הטסטוסטרון ע"י גופנו דועך, במצבים מסוימים אפילו לאפס!!! במקרים רבים, חוסר ייצור של ההורמון הטסטוסטרון (| סטרואידים אנאבוליים |) גורם לספירת זרע נמוכה (כלומר הגבר הופך לעקר), ירידה בחשק המיני (לבידו) וכו'...

אחרי סיום הסייקל, היכולת של הגוף לייצר טסטוסטרון יכולה לקחת חודשים. התופעות המורגשות הן מעקרות לא רצויה עד איבוד כוח פיזי, ירידה בחשק המיני ואימפוטנציה. ומצד שני העלייה ברמות האסטרוגן ביחס לטסטוסטרון גורמות לבעיות כמו עליה במסת השומן, חרדות ואיבוד מסת שרירים יקרה. המאמר הנ"ל יאבחן את הגורמים המעורבים ביצור רגיל של הורמונים מסוימים בגוף, בפרט ע"י הציר ההיפותלאמי-היפופיזה ואשכים.Hypothalamic-Pituitary-Testicular Axis)),
או בקיצור:  HPTA.

טסטוסטרון ממקור פנימי (אנדוגני) 

אם כך נשאלת השאלה: איכן מיוצר הטסטוסטרון בגופנו? התשובה לכך הינה שכ- 95% מהטסטוסטרון מיוצר ע"י האשכים (בגברים שבינינו). הטסטוסטרון מיוצר בתאים הנקראים תאים בין רקמתיים באשכים - תאי לידינג  ( Interstitial cells) Leydig cells התאים הללו מקיפים את הצינוריות המכילות זרע, אשר נקראים Sertoli cells, תאים אלו מייצרים את הזרע. תהליך יצירת הזרע - seminiferous  דורש את נוכחותו של הטסטוסטרון. כאשר הטסטוסטרון הטבעי פוחת, גם התהליך הנ"ל דועך, ייצור הזרע מפסיק (ואז אתה מסיים את הסייקל עם שני אשכים זעירים וכך גם תפקודם).

 

קחו בחשבון שהתאים הביו רקמתיים באשכים ותאי צינוריות הזרע סמוכים אחד לשני. לכן ריכוז הטסטוסטרון שם גבוה, ביחס לריכוז הטסטוסטרון בדם. תאי צינוריות הזרע דורשים ריכוז גבוה של טסטוסטרון בשביל תאי הזרע כדי להתחיל בתהליך הבשלה - maturation אז אפילו שאולי יש בגוף "כמויות גבוהות" של טסטוסטרון חיצוני כשאתה בסייקל, הריכוז אינו גבוה מספיק לתאי צינוריות הזרע לייצר זרע תהליך הנקרא spermatogenesis . תהליך זה בשילוב עם חוסר בהורמון מגרה זקיק - Follicle Stimulating Hormone(FSH), מביא למצב הרבה ספורטאים-גברים לעקרות משנית במהלך ובסיום הסייקל.

בלוטת יותרת המוח היא בלוטה אשר מייצרת ומספקת מספר של הורמונים, תחת בקרה של ההיפותלמוס. ההיפותלמוס כמפקח הראשי, ובלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) מתפקדת תחתיות. ההיפותלמוס מחליט איך האיברים של הגוף יתפקדו, ובלוטת יותרת המוח נותנת את הפקודות בפועל ע"י הפרשת הורמונים שונים. כמה מההורמונים אשר מעבירים את הסיגנלים נוצרים או שמורים בבלוטת יותרת המוח והם:

הורמון גדילה - Growth Hormone
הורמון גדילה דמוי אינסולין-1 ו- 2. IGF-I and IGF-II
הורמון משפעל התירואיד - Thyroid Stimulating Hormone (TSH)
וזופרסין - הורמון נוגד השתנה - Vasopressin (or Antidiuretic hormone)
הורמון ההצהבה - Luteininzing Hormone (LH)
הורמון העורר הזקיק - Follicle Stimulating Hormone (FSH)
אדנוקורטיקוטרופין הורמון - Adrenocorticotropic Hormone (ACTH)

ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח קרובות מאוד אחת לשנייה (מספר סנטימטרים), והמיקום שלהם בתוך הבסיס של המוח. רק שבלוטת יותרת המוח משתמשת בהורמונים כדי לשלוח סיגנלים לאיברי המטרה (אשכים, בלוטת התריס, בטולות האדרנל ועוד) כדי לגרום לתגובה, ההיפותלמוס משתמש בשאר ההורמונים כדי להעביר סיגנלים אל בלוטת יותרת המוח כדי לבצע את העבודה. ביחד עם הורמוני בלוטת יותרת המוח המשפיעים הם:

Hypothalamic Hormone: Regulates: 
Gonadotropin Releasing Hormone LH, FSH 
Growth Hormone Releasing Hormone GH 
Thyrotropin Releasing Hormone TSH 
Corticotropin Releasing Hormone ACTH

כיצד ההיפותלמוס יודע איזה הוראות להוציא לפועל? תגובה זו נוצרת ע"י מה שנקרא "לולאת משוב" כלומר משב חיובי או משוב שלילי.

להיפותלמוס יש רצפטורים (קולטנים) כדי לזהות איזה מהרמות של הכימיקלים (הורמונים) מיוצרים ע"י האיברים היעודים. בשביל המטרות שלנו, נבחן רק את לולאת המשוך, זו אשר מעורבת באשכים.

להיפותלמוס יש גם רצפטורים לאנדרוגנים וגם רצפטורים לאסטרוגנים, כאשר הרמות של כל אחד מההורמונים הנ"ל עולים, הקולטנים מעורבים יותר וההיפותלמוס חדל מלשלוח הורמוני שחרור גונדוטרופין (Gonadotropin Releasing Hormone) אל בלוטת יותרת המוח (היפופיזה). בלוטת יותרת המוח, בתורה, מפסיקה את שליחת ההורמונים LH ו- FSH לאשכים. כך הסיגנל הוא, "הפסקת ייצור טסטוסטרון ועקב כך גם זרע". אנו יודעים שאנדרוגנים (ולא רק אסטרוגן) משביתים את הפעולה של האשכים היות והדי-הידרו-טסטוסטרון או בקיצור: DHT ממקור חיצוני בעצמו (אשר אינו מומר לאסטרוגן) מאוד יעיל בהפסקת פעולת האשכים. | טעויות נפוצות וסטרואידים אנבולים 

שיטת ה- Patent Cooperation Treaty או בקיצור PCT נועדה לאזן את המצב (סטרואידים, PCT ודטוקסיפיקציה) ולהחזירו לתיפקוד נורמאלי תקין.

בסיום הסייקל כמובן אל לנו לשכוח את תהליך הדהטוקסיפיקציה (ניקוי הגוף מחומרי הלוואי של הסורטאידים האנבולים).

ובנקודה זו חשוב לציין כי כאשר מבצעים את תהליך הדהטוקסיפיקציה חייבים לחוש בריאוקציות שונות בגוף כאשר הריאקציות הנ"ל הם אלה המעידות על שחומרי הלוואי והחומרים הטוקסיים (הרעילים) מהרקמות החוצה בדרך השתן, הצואה, והזיעה.

 

מדוע ספורטאים משתמשים בתהליך הפוסט סייקל תרפי (PCT) בתרופות: נולבדקס, קלומיד וכוריגון (HCG)?

 

ספורטאים בכלל ומפתחי גוף בפרט בסיום השימוש המחזורי מבצעים את תהליך הפוסט סייקל תרפי (Post Cycle Therapy) התרופות כדוגמת סטרואידים אנבולים, נוטלים תרופות כגון: נולבדקס (Nolvadex), קלומיד (Clomid), וכוריגון (פרגניל או HCG), בכדי להגביר ולאזן את רמות הטסטוסטרון שלהם, ולהקטין את רמות האסטרוגן שלהם. כך למעשה הם יוצרים תהלך אנטי-קטבולי כלומר מניעת פרוק שרירים. 

התרופה כלומיד או איקקלומין - בשמה הגנרי קלומיפן ציטראט (Clomiphene Citrate), הינה אסטרוגן סינטטי. גניקולוגים רושמים אותו לנשים בכדי לגרום להן לביוץ במצבי פוריות נמוכה. הקלומיד ניתן גם לגברים בכדי להגביר את ייצור תאי הזרע שלהם ורמות הטסטוסטרון. 

הקלומיד והנולבדקס (טמוקסיפן ציטראט) הינם תרופות דומות מאוד מבחינה הכימית. תרופות אלו יכולות להפחית את רמות האסטרוגן בדם וכך גם לגרום למניעת גניקומסטיה. אך יש לציין, כי תרופות אנטי-אסטרוגניות אלו אינן יעילות להפחית את רמות הפרוגסטרון, המוגבר לאחר השימוש הממושך בתרופה דקה-דורבולין (ננדרולון דקנואט). למרות שלכלומיד ישנה השפעה מינורית על דיכוי רמות הפרוגסטרון. 

מאמרים בתחום הסטרואידים האנאבוליים: סטרואידים אנבולים וניוון שרירים | סטרואידים קורטיזון ומחלת ניוון שרירים | פיתוח גוף וסטרואידים אנאבולים | תופעות לוואי של סטרואידים גלוקוקורטיקוסטרואידים | סטרואידים ודהטוקסיפיקציה (ניקוי הגוף) | מניעת פירוק השרירים לאחר הסייקל סטרואידים אנאבולים | סטרואידים אנבולים – הטוב הרע והמכוער | סטרואידים ותופעות לוואי | השפעת הסטרואידים אודות גופנו ויכולתו האתלטית חלק א' | סטרואידים אודות גופנו ויכולתו האתלטית-חלק ב' | סטרואידים אנבולים | סטרואידים על שום מה ולמה? | אסטרטגיית השימוש בסטרואידים אנבוליים ותרופות אנבוליות | מה הם הסטרואידים האנבוליים? | סטרואידים ומפתחי-גוף | סטרואידים אנבוליים ובודי-בילדרים | שני סייקלים (סטרואידים אנבולים) לשתי מטרות (למסה ולחיטוב) | פרופילים של סטרואידים אנבוליים | סייקל-סטרואידים, PCT ודטוקסיפיקציה=ניקוי הגוף | סטרואידים אנבולים-אנדרוגנים תופעות לוואי לגבירים ונשים | סטרואידים אנאבולים ותוספי מזון | מה הם הסטרואידים האנבוליים? | היסטוריה של סטרואידים האנבולים | סטרואידים אנבולים, שומנים בדם ומחלות לב וכלי דם | סטרואידים אנבולים טעויות נפוצות | סטרואידים אנאבולים שימוש למתחילים-הסייקל הראשון | מניעת תופעות לוואי של סטרואידים אנבולים | אודות הספר: סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!

תרפיה לאחר הסייקל (Post Cycle Therapy)

פוסט סייקל תרפי (Post Cycle Therapy) הינו היבט חשוב מאוד אצל ספורטאים המשתמשים בסטרואידים אנבוליים. הרעיון של השימוש בתרפיה לאחר הסייקל (PCT) לא היה בשימוש לפני שנת 1980. אך כיום עקב ההבנת המנגנונים שבאמצעותם סטרואידים אנבוליים עשויים לפגוע בגופם לא היה מובן לחלוטין במהלך שנות ה- 1950, 1960 וה- 1970. מעת תחילת השימוש בסטרואידים אנבוליים אשר נולקחו באופן אקסוגני, גורמת לפעילות של המשוב השלילי בציר HPTA (ציר ההיפותלמוס יותרת המוח האשכים), וייצור הטסטוסטרון האנדוגני, כתוצאה מכך, מדוכא ו/או חדל מלתפקד. לצערנו בתקופות המוקדמות של שימוש בסטרואידים אנבוליים (בין השנים 1950 ל- 1990), הייתה גישה מוגבלת לכל תרכובות וידע לגביהם, או כיצד למתן את האפקט הנ"ל ביעילות.

כיום הסיפור שונה לחלוטין, ישנה הבנה מדעית ורפואית של השימוש בסטרואידים אנבוליים מאז ימי 'תור הזהב' הישנים של פיתוח הגוף ושימוש בסטרואידים אנבוליים באתלטיקה. התפתחויות של תרכובות שונות המועילות לצורך התאוששות המערכת ההורמונלית לאחר השימוש בסטרואידים אנבוליים, לצד הידע המדעי ורפואי המוגבר, אפשרו שימוש בסטרואידים אנבוליים ושיבושים אנדוקריניות הקשורים למצב זה, על מנת להפוך את המאמץ להרבה יותר בטוח ממה שאי פעם היה בעבר. עם הידע הנכון: כיצד לשחזר את ציר ההיפותלמוס יותרת המוח האשכים (HPTA) של הגוף? ומערכות הורמונליות כראוי וביעילות באמצעות התרפיה שלאחר הסייקל (PCT), אנשים יכולים לא רק לצאת מסייקלים הכוללים סטרואידים אנבוליים בעודם שומרים על אחוזים ניכרים של העלייה במסת השרירים שלהם אשר צברו במהלך הסייקל!.

בעקבות השימוש בסטרואידים אנבוליים אקסוגניים, רוב המשתמשים חווים את מה שמכונה: "התרסקות הורמונלית" או "התרסקות שלאחר הסייקל". הורמוני מפתח הם: LH – luteinizing hormone (הורמון ההצהבה), FSH – Follicle-stimulating hormone (הורמון מגרה זקיק), ולאחר מכן (והכי חשוב), ההורמון טסטוסטרון. ההורמונים LH ו- FSH הינם הורמונים שמסמנים לבלוטות המין (אשכים בגבר) להתחיל או להגביר את הייצור והפרשה של הורמון המין הגברי טסטוסטרון. לצד רמות נמוכות של הורמונים אלו, המאזן הכולל של הורמונים יהיה בעצם נמוך ביותר, לפיה רמות הטסטוסטרון יהיו נמוכות גם כן, רוב הזמן (תלוי בגורמים רבים), לעומת זאת רמות האסטרוגן יהיו גבוהות יותר, ורמות הקורטיזול (הורמון סטרואידי אשר הורס את רקמת השריר) יהיה ברמות נורמליות. עם רמות טסטוסטרון נמוכות ורמות הקורטיזול בטווח הנורמלי (או גבוהות!). במצב זה הקורטיזול הופך לאיום על השרירים חדשים שנוצרו במהלך השימוש בסטרואידים אנבוליים (יש לציין כי, הטסטוסטרון מדכא מנטרל את ההשפעות הקטבוליות של הקורטיזול ברקמת שריר). SHBG - הורמוני הסקס הקשורים לגלובולין (Sex Hormone Binding Globulin) הם גם צריכים להיות סיבה לדאגה, היות והם נקשרים ע"י חלבון להורמוני מין (טסטוסטרון), דבר אשר הופך אותם לבלתי פעילים, במהות "איזוק" ומונע מהם להפעיל את ההשפעותיים. הורמוני הסקס הקשורים לגלובולין או בקיצור:  SHBG צפויים להיות לרוב גבוהים בשבועות שלאחר הסייקל כתוצאה מרמות הסופר-פיזיולוגיות של אנדרוגנים מסיום הסייקל של הסטרואידים אנבוליים.

גוף האדם בדרך כלל מסוגל לשחזר את חוסר האיזון הנ"ל של ההורמונים ולשחזר את רמות הטסטוסטרון אנדוגני לאורך זמן גם ללא סיוע חיצוני, אך מחקרים הוכיחו כי ללא ההתערבות של תרופות שונות המגרות את הפרשת הטסטוסטרון, תהליך זה עשוי להיתרחש במהלך 1 – 4 חודשים בקירוב. מיכן ניתן להבין שאם לא נעשה זאת (את האיזון ההורמונאלי) אנו עלולים לאבד את כל מסת השרירים שעלינו במהלך השימוש בסטרואידים האנאבולים.  לכן, כל המשתמשים בסטרואידים אנבוליים צריכים להיות מודאגים בסיום הסייקל, בתהליך התאוששות ההורמונלית וכדי שתהיה מהירה ביותר, בכדי למנוע פירוק שרירים.  יתר על כן, הניסיון לאפשר לגוף להתאושש בכוחות עצמו ומלנוע את הסתברות גבוהה של נזק אנדוקריני (הורמונלי) לטווח הארוך ל- HPTA לאורך זמן שבו הספורטאי עשוי לפתח היפוגונאדיזם (תת פעילות הגונדות) עקב השימוש בסטרואידים אנבוליים. כלומר חוסר יכולת לייצר רמות נאותות של טסטוסטרון במשך כל החיים.

מה הפרוטוקול הטיפולי לתרפיה שלאחר הסייקל?

קיימים סוגים רבים ושונים של תרפיה לאחר סייקל (PCT) פרוטוקולים שפותחו במשך השנים, כל אדם יהיה מאוד מבולבל במספר הרב של הדעות השונות הקיימות בקרב הקהילה המשתמשת בסטרואידים אנבוליים.

ללא הבנה נכונה ואישית של מה שמתרחש במערכת האנדוקרינית במהלך שבועות אלה, כמו גם חוסר הבנה וידע פרמקולוגי של תרכובות ותרופות שונות, מה שכל תרופה ופעילותה, וכיצד ניתן לנצל אותם באופן יעיל ולמזער תופעות לוואי ובעיות חמורות העלולות להיגרם.

איך עובד הציר היפותלמוס יותרת המוח האשכים (HPTA)?

הציר היפותלמוס יותרת המוח אשכים (HPTA) הינו ציר של בלוטות הפרשה פנימיות המחוברים בפעילותן בגוף דבר העתיד לייצור טסטוסטרון ולאזן את המערכת ההורמונלית.

לאחר הטיפול של התרפיה שלאחר הסייקל

שתואר לעיל היא דיאגרמה של HPTA, אשר מסדיר את ייצור הטסטוסטרון. כל אדם מתוכנת לתגובה זאת ע"י הגנטיקה שלו (DNA) לגבי כמות הטסטוסטרון המרבית שהם מייצרים, דבר זה ניקבע ראש. קיימים גורמים אחרים הקובעים את מידת הפרשת הטסטוסטרון, ואלה כוללים: גיל, תזונה הרכב גוף, הרגלי אורח חיים ופעילות גופנית. כל הגורמים הללו משחקים תפקיד חשוב בכמות הייצור של הטסטוסטרון בגוף.

HPTA הדאגה במהלך ה- PCT היא השיקום והסדרה של חמישה הורמונים הבאים להומאוסטזיס:

- הורמון משחרר גונדוטרופין (GnRH - Gonadotropin Releasing Hormone)
- הורמון הצהבה (LH – Luteinizing hormone)
- הורמון מגרה זקיק (Follicle-stimulating hormone – FSH)
- טסטוסטרון

HPTA מתחיל בנקודה הראשונה: בציר ההיפותלמוס, אשר תאתר את הצורך של הגוף לייצר יותר טסטוסטרון, וישחרר כמויות משתנות של GnRH (הורמון משחרר גונדוטרופין). GnRH הוא הורמון שמסמן את נקודת הציר הבאה, בלוטת יותרת המוח, בכדי להתחיל את הייצור והשחרור של שני הורמונים חשובים: LH ו-FSH. LH ו-FSH הם שני הורמונים שפועלים כדי לאותת לנקודת הציר השלישית: האשכים, להתחיל בייצור והפרשת טסטוסטרון. זהו השלב הסופי של ייצור טסטוסטרון ב- HPTA.

ישנם שני גורמים עיקריים העשויים להקטין או לדכא את ייצור הטסטוסטרון ב- HPTA:

- עודף טסטוסטרון
- עודף אסטרוגן

למרות שקיימים הורמונים אחרים הגורמים לעיכוב ודיכוי תפקוד ה- HPTA (כגון: פרוגסטין ופרולקטין), אלה הם ההורמונים העיקריים המותנים כמקור לדאגה. כאשר ההיפותלמוס מזהה רמות עודפות של טסטוסטרון ו / או אסטרוגן בגוף (או מהשימוש של אנדרוגנים אקסוגניים בסייקל - הסטרואידים אנבוליים או בדרך אחרת), ההיפותלמוס יפעל בכדי לנסות לשחזר את האיזון ע"י תהליך הפוך של מה שתואר קודם לכן. ההיפותלמוס יפחית או יפסיק את ייצור ה- GnRH, אשר עוצר את ייצור ה- LH וה- FSH, שסופו של דבר מפחית את ייצור או יפסיק את ייצור הטסטוסטרון.

הבנה מאוד בסיסית זו של המנגנונים של HPTA והמשוב השלילי שתוארה לעיל היא חיונית להבנה כיצד ומדוע יש לפתח תוכנית PCT נכונה ומנוצלת בעקבות הסייקל של סטרואידים אנבוליים.

קביעת גורמים המקשים על ההתאוששות של ה- HPTA

עם שימוש בסטרואידים אנבוליים, ישנם מספר גורמים עיקריים שונים העשויים לקבועה כמה קושי הספורטאי יחווה בהתאוששות ה- HPTA ותפקוד טסטוסטרון אנדוגני במהלך ה- PCT. הם הגורמים הבאים:

1. תגובה אישית (עיקרון האינדיוודידואל)
2. סוג הסטרואידים אנבוליים אשר היו בשימוש
3. אורכו של הסייקל (מידת הפחתת רגישות אשכים)

1. תגובת פרט לסייקל: כל אדם יגיב באופן שונה לכל חומר כימי, סטרואידים אנבוליים, מזון או תרופה. בעוד אנשים מסוימים עשויים שלא לחוות דיכוי של ה- HPTA, אנשים אחרים עלולים לחוות דיכוי טוטלי של ה-HPTA.

2. סוג של סטרואידים אנאבוליים שבשימוש: כל סטרואיד אנבולי עשוי לדכות את ה- HPTA דרך המנגנונים של לולאת המשוב השלילי, ואין יוצא מן כלל. סטרואידים אנבוליים שונים ידועים כמדכאים במקצת, ואילו אחרים ידועים כמדכאים באופן מסיבי יותר. הנ"ל תלוי בסיבות שונות, שרבים מהם לא נדון כאן.

3. אורכו של הסייקל (מידת הפחתת רגישות אשכים): זהו אולי הגורם החשוב ביותר והמשפיע ביותר. אורכו של שימוש בסטרואידים אנבוליים, רוב תאי ליידיג שבאשכים עשויים להישאר רדומים ובלתי פעילים, ותאי הביניים האלה נשארים רדומים ובלתי פעילים, ככל שעובר יותר זמן, כך גדל הקושי במהותו לתאים אלה להגיב לגירוי של ההורמונים LH ו- FSH שוב.

שלוש הקטגוריות של תרכובות הם (לפי סדר החשיבות):

1. קולטן אסטרוגן סלקטיבי מאפננים (Selective Estrogen Receptor Modulators – SERMs)
2. מעכבי ארומטאז
3. גונדוטרופין כוריוני אנושי (HCG - Human Chorionic Gonadotropin)

SERMs: קבוצה של תרופות בקטגורית SERM כולל: נולבדקס (טמוקסיפן ציטראט), קלומיד (קלומיפן ציטראט), רלוקסיפן, ופרסטון (טורמיפן ציטראט). טבעו של ה-SERM הוא להציג אגוניסט להורמון אסטרוגן בכדי ליצור השפעות נוגדות אסטרוגן בגוף. משמעות דבר היא שלמרות ש- SERM עשוי לחסום את ההשפעה של האסטרוגן ברמה התאית ברקמות מסוימות, דבר זה יכול לשפר את ההשפעות האסטרוגן באזורים אחרים של הגוף. אלה יכולים להיות השפעות חיוביות, כמו גם השפעות שליליות. נולבדקס, למשל, מציג אפקטים התגוששותית אסטרוגניים בכבד, אשר לכל דבר ועניין היא השפעה חיובית, כמו השפעותיו כאן לגרום לשינוי חיובי בפרופיל כולסטרול בדם. כל ה-SERMs בדרגות שונות לשרת פועלים כאנטגוניסטים לאסטרוגן בתחום זה, כלומר פועלים בכדי למתן את השפעות האסטרוגן ברקמת השד, הפחתה או חסימת תופעת הלוואי של גינקומסטיה. במונחים של ההשפעה על גירוי SERMs טסטוסטרון אנדוגני, הם פועלים כאנטגוניסטים לאסטרוגן בבלוטת יותרת המוח, מפעילות את שחרורם של LH ו-FSH כתוצאה מכך. רמות גבוהות של אסטרוגן בגברים יכולות לדכא את תפוקת הטסטוסטרון אנדוגני באמצעות לולאת המשוב השלילית, שמובילה ליפוגונדיזם. ה- SERMs למטרה זו הוא תוספת חיונית לחלוטין לכל פרוטוקול של PCT.

מעכבי ארומטאז: אלה הם תרכובות, כגון: ארומזין (איקמסטן), ארימידקס (אנסטרוזול), ולטרטזול (פמרה). במקום לחסום את פעילות האסטרוגן ברמה התאית ברקמות שונות, מעכבי ארומטאז (AIS) תשמשנה בכדי להוריד את רמות האסטרוגן במחזור הכולל בגוף בדרך של עיכוב האנזים ארומטאז, שהוא אנזים האחראי להמרה של אנדרוגנים לאסטרוגן. המרה של אנדרוגנים לאסטרוגנים ברמות האסטרוגן עודפים, אשר, כפי שהוסבר לעיל במאמר זה, תפעיל את לולאת המשוב השלילית המובילה לדיכוי בייצור הטסטוסטרון.

גונדוטרופין כוריוני אנושי (HCG) הוא, על פי רוב, גירסה סינטטית המחקה את פעילות ה- LH. זהו הורמון חלבוני המיוצר בכמויות גבוהות ע"י השיליה של נשים בהריון המכיל מקטע חלבון שהוא 100% זהה ל- LH, ולכן כאשר ניתן לגברים, דבר זה מחקה את פעילות ה- LH ברקמות היעד, כגון: האשכים. התוצאה היא עלייה בייצור הטסטוסטרון באמצעות גירוי של תאי ליידיג. ה-HCG אף פעם אינו צריך להלתח לבדו, כמו שבטבע הגונדוטרופין עשוי לעורר בעצמו את לולאת המשוב השלילית. ה- HCG חייב להיות בשימוש יחד עם SERM ובמיוחד מעכבי ארומטאז, HCG הוכח כמגדיל את פעילות הארומטאז באשכים, כתוצאה מכך ניתן יהיה לצפות לעלייה ברמות האסטרוגנים.

יש לציין כי את ה- HCG במהלך ה- PCT יש לצרוך שבוע עד שבועיים בכדי שלו רק בכדי להגביר את רמות ה- LH. אם נמשיך את השימוש ב- HCG אנו ניצור בהמשך דיכוי של בלוטת ההיפופיזה להורמון LH.

השימשו ב- HCG במשך שבועיים במהלך ה- PCT במינון של 100 – 1,500 IU כל יומים, מה שמאפשר לספורטאי לאזן את ההורמונים שלו.

למרות חדשות טובות בכל הקשור ליכולת של ה- HCG לסייע בהתאוששות ההורמונלית, יש עדיין שתי סוגיות פתוחות:

- העובדה שה- HCG  גורם לייצור מוגבר של ארומטאז, דבר המוביל לרמות אסטרוגן מוגברות.
- בעקבות הפסקת השימש ב- HCG, הגוף נותר עם מעט מאוד ייצור של הורמונים אנדוגניים (הכוונה ל- LH ול- FSH) בשל השימוש האקסוגני של ה- HCG.

מעכבי ארומטאז: ארומזין (exemestane) הינו מעל כל השאר

ראשית, לשתי הסוגיות שנותרו ניתן להתייחס בעובדה שה-HCG יגרום לעלייה בביטוי האשכים לארומטאז, ותוצאה תהיה עלייה ברמות האסטרוגן בגוף. יש לציין שדבר זה יגרום גם לעלייה ברמות פרוגסטרון אשכים. כשאסטרוגן עולה, היא תגובה בלתי רצויה במהלך ה- PCT, כפי שכבר הסבירתי, היות והאסטרוגן יפעיל את הדיכוי בייצור הטסטוסטרון האנדוגני.

לכן, האפשרות כאן היא לכלול תרופות מעכבי ארומטאז. עם זאת, קיימת בעיה גדולה בכל הקשור לשני האחרים משלושת מעכבי ארומטאז (ארימידקס ולטרוזול). הבעיה היא העובדה כי בתוכנית ה- PCT הכוללת את השימוש ב- SERMs, כגון: נולבדקס וקלומיד, אשר ידועים כמרכיבים חיוניים לתוכנית ה- PCT, יש לארימידקס וללטרוזול אינטראקציות שליליות ישירות עם הנולבדקס. הבעיה כאן היא שהארימידקס (או הלטרוזול) והנולבדקס הן במישרין עשויים לנטרל אחד את השני. מחקר אחד הוכיח שכאשר נוטלים ארימידקס יחד עם נולבדקס, הנולבדקס יקטן את הריכוז בפלזמת הדם של הארימידקס (כמו גם הלטרוזול, עוד מעכבי ארומטאז בשימוש נפוץ). המסקנה כאן היא שהשימוש בארימידקס או בלטרוזיל יחד עם נולבדקס הוא רעיון רע מאוד! ויכול לעבוד באופן פעילות קונטרארצפטורים אם משתמש בהם יחד בפרוטוקול ה- PCT. ארומזין עוקף לחלוטין את הבעיה, כפי שהוא כבר הוכח שאין לו אינטראקציות עם הנולבדקס, שלא כמו שני מעכבי ארומטאז האמורים האחרים.

היתרון השני של בחירת ארומזין על כל AIs האחר הוא העובדה שארומזין הוכח במספר מחקרים כנשפר את פרופיל כולסטרול בדם באופן שלילי הרבה פחות ממעכבי ארומטאז אחרים, במחקר אחד מסוים על חולי סרטן, במשך 24 שבועות של השימוש בארומזין (Exemestane), לא ניצפה השפעה על פרופיל כולסטרול בדם. גם מספר מחקרים אחרים הראו השפעה אפסית על פרופיל כולסטרול בדם מהשימוש בארומזין. למרות שהיו גם כמה מחקרים שהוכיחו השפעה שלילית על פרופיל כולסטרול בדם כתוצאה מהשימוש בארומזין.

לבסוף, בנוסף להטבות אלה מארומזין, הארומזין מביר את היכולת הגופנית בהגברת רמות הטסטוסטרון בגברים כפי שהודגם במחקרים. לדוגמה, במחקר בולט במיוחד שבחר 12 נבדקים גברים צעירים ובריאים, מתן מינון של 25 מ"ג ארומזין באופן אקראי ו- 50 מ"ג לתקופה של 10 יום, לא רק שדיכא את האסטרוגן באופן משמעותית (38%), אך רמות הטסטוסטרון בנבדקים עלו בכ- 60%.

עד כאן, נסכם שבעת השימוש ב- HCG כדי לשתבו על התרופה אנטי ארומטית – ארומזין ובמינון של 25 מ"ג ליום, וזאת בכדי למנוע את התגובה והפעילות הארומטאז הניגרמת מהשימוש ב- HCG. אך מייד כשמסיימים את השימוש ב- HCG יש להפסיק את השימוש בארומזין.

הבעיה הבאה, רק כדי לכסות כרגע היא זה של גירוי ושמירה על שחרור LH אנדוגני.

SERMs: נולבדקס וכלומיד

לעתים קרובות ספורטאים שואלים מה לקחת ב- PCT? נולבדקס או כלומיד? 

הפרוטוקול היעיל ביותר לתהליך ה- PCT הוא השימוש ב- HCG יחד עם הנולבדקס (טמוקסיפן ציטראט), כפי שהמחקרים הראו שה- HCG והנולבדקס אשר נילטים יחד הפגינו אפקט סינרגיסטי יוצא דופן במונחים של גירו ייצור טסטוסטרון אנדוגני, ושהנולבדקס למעשה פועל בכדי לחסום את השפעת הפחתת רגישות על תאי ליידיג של האשכים שנגרמו ע"י מינונים גבוהים של ה- HCG. זה חשוב מאוד, כי רק הפרשת LH מעט מדי לפרקי זמן ממושכים יכולה לגרום להפחתת רגישות להורמונים, גירוי גונדוטרופין יותר מדי (בצורה של HCG או אחר) עשויה גם היא לגרום לאפקט הפחתת רגישות.

כשזה מגיע להיבט של מינון הנולבדקס, המינון הסטנדרטי עבור תהליך ה- PCT וממגר את שחרורו של ב- GnRH (הורמון משחרר גונדוטרופין), LH, FSH, וסופו של דבר הוא במינון של נולבדקס 20 – 40 מ"ג ביום. בכל המחקרים שכללו מינוני נולבדקס בכדי לעורר את ייצור טסטוסטרון אנדוגני, רק המינונים של 20 – 40 מ"ג ליום היות בשימוש, ולמעשה הוכיחו גם כי הכפלת המינון ל- 40 מ"ג ליום לא מייצרת שום הבדל משמעותי בהפרשת הטסטוסטרון האנדוגני.

אז פרוטוקול הטיפולי לאחר הסייקל האידיאלי צריך להיות כדלקמן:

4 – 6 שבועות PCT סה"כ זמן (תלוי ביכולת התאוששותו של הפרט)
שבועות 1 – 2:
- HCG ב- 1000iu כל יומיים.
- ארומזין (exemestane) במינון של 25mg ליום.
- נולבדקס (טמוקסיפן ציטראט) במינון של 40mg ליום.
2 – 6 שבועות:
- נולבדקס (טמוקסיפן ציטראט) במינון של 20mg ליום.

רכיבים אופציונליים נוספים (ויטמינים / תוספי מזון / תרכובות) לסיוע במהלך PCT

מלבד הרכיבים העיקריים שנדונו, יש מרכיבים שונים שאינם במידה רבה, אופציונלי, אבל עדיין יעילים מאוד להתאוששות ההורמונלי של HPTA בשבועות פוסט סייקל תרפי.

ויטמין D (קלצפורל): יש שפע של ראיות מוצקים שהוצגו באמצעות מחקרים שמינונים גבוהים של ויטמין D, (Cholecalciferol מציג השפעה משמעותית על עליית רמות הטסטוסטרון בגברים,  בנוסף יש לו יכולת משמעותית לדכא את רמות SHBG בגוף. אחת התוספות לתהליך ה- PCT הטובות ביותר הוא אכן ויטמין D. ישנם מחקרים קליניים רבים אשר מראים כי רמות נמוכות של ויטמין D  מראים את אחד מהביטויים הקליניים הם רמה נמוכה של טסטוסטרון בייצור אנדוגני (במיוחד בחודשי החורף, הסיבות מובנות). במחקר אחד שנערך באוסטריה שבו כ- 200 נבדקים היו מעורבים עם קבוצה אחת שקיבלה מינון יומי של 3332iu ויטמין D, וקבוצת הפלצבו, תוצאות הראו כי גברים עם רמות ויטמין D מספיקות נצפו רמות גבוהות יותר באופן משמעותי של טסטוסטרון ורמות נמוכות משמעותי של SHBG בהשוואה לנבדקים הלקויים בחסר ויטמין D. רמות אנדרוגן ורמות ויטמין D קשורות בגברים ולרמת החשיפה לשמש. במחקרים שונים אחרים, ממצאים דומים דווחו נמצא שכמויות גדולות יותר של ויטמין D לאורך הזמן הציגו עלייה ברמות הטסטוסטרון, וירידה ב-SHBG. 

לאחר סיום הסייקל ספורטאים נוהגים לבצע את תהליך הפוסט סייקל תרפי (PCT), תהליך זה הינו האיזון ההורמונאלי אשר מבצעים לאחר השימוש בסטרואידים האנאבוליים. היות ולאחר סיום הסייקל או השימוש בסטרואידים האנבוליים ישנה דעיכה בייצור הטבעי של הורמון המין הגברי – טסטוסטרון. היות וההורמון טסטוסטרון הינו הורמון אנדרוגני – האב של הסטרואידים האנאבוליים הוא חיוני לתהליכים אנאבוליים לרבות בניית מסת שרירים, על כן ישנו הצורך לגרות את הפרשתו הטבעית בכדי שלו נחזור לנקודת ההתחלה שלפני השימוש בסטרואידים האנאבוליים!

לאחר השימוש בסטרואידים אנאבוליים המצב ההורמונאלי נשאר במצב שבו ייצור הטסטוסטרון הטבעי  דוכא, כך בסיום הסייקל ישנה דעיכה בכוח ובמסת השרירים! בכדי למנוע זאת או לפחות לצמצם את התהליכים הקטבוליים אשר מתרחשים בשלב הנ"ל.

כלומיד (קלומיפן) וטמוקסיפן

על פי רוב ספורטאים בעת סיום הסייקל נוטלים שתי תרופות קלומיפן ציטראט וטמוקסיפן ציטראט בכדי למחזר את הפעילות ההורמונאלית הטבעית שלהם, כלומר לגרות את הפרשת הטסטוסטרון. למרות שישנם ספורטאים אשר מסתפקים בעת סיום הסייקל בתרופה נולבדקס (Nolvadex) בכדי להפחית את השפעותיו של הורמון המין הנשי – אסטרוגן. וכך באופן יחסי לאזן את רמות ההורמונים טסטוסטרון – אסטרוגן בדם.

מינונים של נולבדקס לפרוטוקול PCT

יום 1: 100 מ"ג, לאחר 10 ימים, 60 מ"ג, לאחר 10 ימים 40 מ"ג.

יש לציין, כי הפרוטוקיל אמור להשתנות בהתאם לסוג הסייקל (סטרואידים אנבוליים), משך הסייקל, וגורמים נוספים…

כוריגון, פרגניל – HCG, Human Chorionic Gonadotrophin

התרופה כוריגון \ פרגניל (HCG) הינה תרופה מחקה את ההשפעות של ההורמון  LH בגוף אשר מופרש מבלוטת ההיפופיזה, ומגרה את תאי ליידיג לייצר את ההורמון הגברי-טסטוסטרון באשכים.  אך הבעייה עם התרופה שהיא על פי רוב מגבירה את הפרשת הטסטוסטרון אך יחד עם זאת גם את רמת האסטרוגן וכמעוט באותו היחס.  למרות שהוצאו תיאוריות אשר אומרות להשתמש ב- HCG בעת מהלך הסייקל אחת לשבוע בכדי לאושש את ייצור הטסטוסטרון האשכים. למרות כי הדבר אכן לא הוכח מדעית. היות ובמהלך הסייקל אנו מכניסים טסטוסטרון אקסוגני אשר מדכא את הייצור הטבעי של הטסטוסטרון האשכים, דבר זה לעיתים לפחות מבחינה תיאורתית עשוי לצור דיכוי מוגבר בסיום הסייקל?!…

מתי להתחיל פרוטוקול PCT לאחר הפסקת הסייקל?

יש לציין, כי הדבר אכן מורכב יותר ממה שתוכלו לראות בטבלה הנ"ל, ותלוי במצב מטבולי וגורמים פיזיולוגיים שונים וכו'…

שם הסטרואיד	מתי להתחיל את ה- PCT	משך מזמן ה-PCT
טסטוסטרון איננטאט – Testosterone Enanthate	שבועיים	שלושה שבועות
טסטוסטרון סיפיונאט – Testosterone Cypionate	שבועיים	שלושה שבועות
טסטוסטרון פרופיונאט – Testosterone Propionate	שלושה ימים	שלושה שבועות
טסטוסטרון סוספנשיין – Testosterone Suspension	8-12 שעות	שלושה שבועות
סוסטנון – Sustanon (תערובת טסטוסטרון)	שלושה שבועות	שלושה שבועות
וינסטרול | סטנוזולול – Winstrol	12 שעות	שבועיים עד שלושה שבועות
דיאנבול | מתנדרוסטנולון – Dianabol	6-8 שעות	שלושה שבועות
טרנבולון – Trenbolone	שלושה ימים	ארבעה שבועות
דקה-דורבולין | ננדרולון דקנואט – Deca durabolan	שלושה שבועות	ארבעה שבועות
פרימובולם דפו | מטנולון איננטאט – Primabolan depot	שבועיים	שבועיים
אנאבר | אוקסנדרולון – Anavar	8-10 שעות	שבועיים

למידע מעמיק נוסף אודות הסטרואידים, הורמון הגדילה ותרופות נוספות, מומלץ לקרוא: את הספר:

סטרואידים - כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!