קונטראינדיקציה תרופות למחלות לב

האמיאודרון הינה תרופה אשר בפעילותה נוגדת הפרעות קצב לב (ארטימיות).

-          ויטמין E (טוקופרול) – ויטמין E במינון של 400-800 IU ליום, מפחית את הנזק הטוקסי (רעילות) של התרופה לריאות.

 

הדיגוקסין מקורה בצמח האצבעונית. "הסבתות" השתמשו בצמח האצבעונית, בכדי להפחית בצקות. כיום משתמשים בתרופה דיגוקסין, בכדי לגרום ללב להתכווץ חזק יותר, כלומר לשפר את ספיקת הלב. לדיגוקסין אפקט אינוטרופי חיובי.

-          היפוקלמיה (רמה נמוכה של אשלגן בדם) גורמת לרעילות דיגוקסין!

-          מגנזיום ואשלגן – חולים הנוטלים דיגוקסין נוטים לרמה נמוכה של מגנזיום ואשלגן בדם, כך עולה הנטייה והסיכון לרעילות דיגוקסין. מומלץ  ליטול תוספת מגנזיום בטווח של 300-500 מ"ג ליום ולהגביר את צריכת האשלגן ל 100 מ"ג ליום (אך ישנו הצורך להיזהר את אנשים הנוטלים משתנים משמרי אשלגן מפני החשש של היפרקלמיה).

-          ליקוריץ – רמה נמוכה של אשלגן מגבירה את הנטייה לרעילות דיגוקסין, לכן צריך להיזהר עם הליקוריץ ו/או להוסיף אשלגן בהתייעצות עם קרדיולוג.

-          סנה – צמח הסנה בעל פעילות לקסטיבית (משלשל). במתן סנה עם דיגוקסין, הסנה יקטין את ספיגת הדיגוקסין. בנוסף, הסנה מגביר את איבוד האשלגן בצואה (עקב פעילותו המשלשלת) וכך, גוברת הנטייה להרעלת דיגוקסין.

-          ג'ינסנג אליטרוקוקוס (ELEUTHEROCOCCLES) הג'ינסנג סיבירי במתן עם דיגוקסין הראה עלייה ברמת הדיגוקסין בסרום, לכן יש להיזהר במתן עם הדיגוקסין!.

-          מזון – המזון יכול להשפיע ולהפריע לספיגת הדיגוקסין, בכדי להימנע מהבעיה הנ"ל יש ליטול את התרופה כשעתיים לפני או אחרי המזון.

-          אפדרה – בעת לקיחת חומרים אנדרינרגיים, כגון: אפדרין ייתכנו הפרעות בקצב הלב.

-          תכשירי תירואיד (גלנדולריים)- ייתכן צורך בשינוי המינון כתוצאה מעליה ברגישות לדיגוקסין.

-          היפוקולצמיה (רמה נמוכה של סידן בדם) / היפרמגנזמיה (רמה גבוהה של מגנזיום בדם) עלולים להגביר את רגישות שריר הלב לדיגוקסין, לכן צריך לשמור על איזון.

לסיכום:

מקטינים רעילות – מגנזיום ואשלגן.

קונטראינדיקציה – צמח האצבעונית, ליקוריץ, סנה וג'נסנג אליטרוקוקוס.

מפחיתי ספיגה -  צמח הסנה.

 

התרופה נועדה להוריד יל"ד.

- סודיום – יש להפחית בצריכת הסודיום (מלח ומשומרים לסוגיהם) בשל הנטייה לעליה בל"ד.

- אסטרוגנים – מוצרים המכילים אסטרוגן, כגון: כדורי טופו סויה, טופופיל ואלטרנה יכולים לגרום    

  לעלייה בלחץ הדם.

-          פירידוקסין (ויטמין B6), תיתכן ירידה בניצול ויטמין B6 ע"י הגוף, בעת הטיפול בהידרלזין. התרופה מגבירה את הפרשת ויטמין B6 בשתן, הדבר יכול להוביל לחוסר בפרידוקסין.

-          מזון – נטילת התרופה עם המזון מגבירה את ספיגתה.

-          אלכוהול – האלכוהול גורם לווזודילטציה (הרחבת כלי דם) וע"י כך להורדת לחץ הדם. לכן ביכולתו של האלכוהול להוריד את לחץ הדם ובכך להגביר את הסיכון לסחרחורות, התעלפויות או תאונות אחרות.

 

הפרין הינה תרופה המונעת את טרומבוסי הדם (קרישי דם), כך משמש ההפרין כתרופה אנטי קואגולמט (ANTI COUGULANT).

-          אשלגן (פוטסיום) – הטיפול בהפרין גורם להיפרקלמיה (רמה גבוהה של אשלגן בדם), לכן יש להיזהר עם תוספת אשלגן.

-          ויטמין D (קלצפורל) הפרין מפריע לפעילותו של ויטמין D בגוף. דווח על התפתחות של אוסטיאופורוזיס (הידלדלות העצם) אצל אנשים המטופלים במינונים גבוהים של הפרין, זאת כאשר השתמשו בתרופה לתקופות ממושכות מספר חודשים.

-          אלכוהול – האלכוהול יכול להחמיר את הנטייה לדימום רציני בשילוב עם הפרין.

-          דיקוגסין – הדיקוגסין יכול להפחית את הפעילות הנוגדת טרומבוסים של הפרין.

 

הניטרוגליצרין הינה תרופה, המרחיבה כלי דם ע"י שחרור השרירים החלקים העודפים אותם וכך מגבירה את זרימת הדם והחמצן. התרופה ניתנת לטיפול ומניעה באנגינה פקטוריס (תעוקות חזה) לכישלון לבבי.

-          אן-אציטיל אל-ציסטאין (NAC) – שימוש ממושך בניטרוגליצרין גורם לסבילות המטופל לתרופה וכך יעילותה פוחתת. שימוש בעירוי של NAC גרם במהלך תקופה קצרה (לפי מחקרים בלתי מבוקרים) לירידה בסבילות לניטרוגליצרין. כאשר נוטלים ניטרוגליצרין עם NAC הדבר עשוי להוביל לירידה בלחץ הדם והתעלפויות במקרים קיצוניים.