פעילות גופנית ומניעת מחלות לב וכלי דם
הקשר בין פעילות גופנית, כשירות גופנית ובריאות מתועד היטב בספרות המדעית. גם מודעות הציבור לנושא גברה ויותר אנשים נוטלים חלק בפעילות גופנית, במסגרת אישית או קבוצתית. האדם הפעיל רואה בפעילות זו מרכיב חשוב בחייו ושואף לשלבה בשגרת יומו. למרות האמור לעיל, רוב הציבור עדיין נוטה לאורח חיים לא פעיל ומחלות הלב וכלי הדם ממשיכות להוביל כגורם התחלואה והתמותה הגבוה ביותר בעולם המערבי. מחלת הלב הטרשתית, שמובילה בשכיחותה את הקבוצה הזו, נגרמת בד"כ מהצטברות שומנים בדופן העורקים הכליליים (עורקי הלב) עד כדי יצירת רבדים טרשתיים המצרים את חלל כלי הדם. הצרויות אלו אחראיות לירידה ביכולת העורקים הכליליים להיענות לדרישה מוגברת לחמצן במצבי עומס שונים (מאמץ גופני, מתח נפשי ועוד) ולתחושת התעוקה ממנה סובלים חולי לב רבים במצבים אלו.
חלק מגורמי הסיכון להיווצרות הרבדים נמצא בשליטתנו (סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, עישון, חוסר פעילות גופנית והשמנה) וחלק לא (גיל, מין, היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם). מאחר והתהליך הטרשתי של היווצרות הרבדים הוא ממושך, ניתן לצמצמו ע"י טיפול עקבי בגורמי הסיכון הניתנים לשליטה ולהקטין בכך את הסיכון לאירוע לב.
יתרונות הפעילות הגופנית והשפעתה על בריאות הלב וכלי הדם· הפעילות הגופנית עוזרת להורדת רמת שומני הדם ובמיוחד לכולסטרול הכללי ולעלייה בכולסטרול הטוב (HDL CHOLESTEROL) · הפעילות הגופנית מגדילה את ההוצאה הקלורית, מונעת עלייה במשקל ומסייעת אף לירידה במשקל. · הפעילות הגופנית מסייעת באיזון יתר לחץ דם ולהפחתת התלות בתרופות כנגד יתר לחץ דם. · הפעילות הגופנית משפרת את הכושר הגופני הכללי ובמיוחד את מערכות הלב והריאה. · הפעילות הגופנית הסדירה תורמת גם לאיזון הנפשי שלך המתאמן ולמניעת מחלות כרוניות וממאירות שונות. לאחר התקף לב יש לשאוף לחזרה הדרגתית לשגרה ומאחר ולוקח לשריר הלב 5-6 שבועות להסתגל למצבו החדש. כל ניסיון לקצר תקופה זו עלול להחמיר את מצבו של המטופל.
במהלך תקופת ההמתנה שלאחר התקף הלב ניתן לפעול לפי ההנחיות הבאות:
· פעילות גופנית: באישור הרופא המטפל, מומלץ להתחיל בפעילות גופנית קלה כשבוע לאחר האירוע. פעילות זו תכלול הליכה של כ- 15 דקות, 3-4 פעמים בשבוע, במזג אויר נוח ורק אם מרגישים טוב. יש לבצע אותה לפחות שעתיים אחרי האוכל ולהימנע ממקלחת קרה לאחר מכן. · תזונה: יש להימנע ממזון עתיר שומן, מזון מלוח ועתיר נתרן. מומלץ לאכול מוצרים דלי שומן, ביחד עם ירקות ופירות. · עבודות בית: בחודש הראשון שלאחר ההתקף, יש לנוח בבית. יש להימנע מביצוע מטלות הדורשות מאמץ גופני רב, כגון נשיאת משא כבד (מעל 5 ק"ג), עבודה בגינה או עלייה רציפה של יותר מקומת מדרגות אחת. · נהיגה: ניתן לחזור ולנהוג לאחר החודש הראשון מהאירוע במידה ומהלך החודש תקין. רצוי שלא לנהוג בשעות העומס ולא במזג אויר קשה. מומלץ להצטייד בטלפון נייד, ע"מ להזעיק עזרה בשעת הצורך. · פעילות מינית: כרוכה במאמץ שווה ערך לעלייה רציפה של שתי קומות מדרגות. לכן מומלץ לחכות כשבועיים עד חודש לפני החזרה פעילות מינית וזאת כמובן לאחר ביקורת רפואית. · לאחר חודש מהאירוע: אפשר להתחיל ולהתאמן במכון כושר עם פיקוח רפואי, אך רצוי להימנע מאימון כוח ומשחייה בשלב זה. בכל מקרה, רצוי להקשיב לגופך ובמצבים של חולשה או קוצר נשימה יש להפסיק ולפנות לרופא.
לפני כל התחלה של פעילות גופנית סדירה, מומלץ לעבור הערכה מקדימה היכולה לכלול:
· היסטוריה רפואית מלאה – כולל שאלות מכוונות לגורמי הסיכון הלבביים. · בדיקה גופנית מלאה – עם דגש על מערכת הלב וכלי הדם. · מדידות של מבנה הגוף, כוח וגמישות, קצב הלב, לחץ הדם ותרשים אלקטרוקרדיוגרפיה במנוחה. · מבחן מאמץ (ארגומטריה) – עם מעקב אחר קצב לב, לחץ דם, תרשים אלקטרוקרדיוגרפיה ותחושת הנבדק במאמץ. · תפקודי נשימה חלקיים או מלאים. · בדיקות דם להערכת רמת הכולסטרול והסוכר בדם.
פעילות גופנית מונעת כוללת הפעלה ריתמית של קבוצות שריר גדולות, במשך 30-60 דקות, 3-5 פעמים בשבוע, בעצימות המהווה אתגר סביר למערכת הלב וכלי הדם. פעילות זו יכולה להתבצע בהליכה, ריצה, רכיבת אופניים, שחייה ועוד.
מאידך, ההמלצה לפעילות גופנית שיקומית היא בהכרח שמרנית יותר, אך כוללת גם את המרכיבים הבאים:
אימון אירובי: 3 עד 4 אימונים בשבוע. כל אימון מתחיל בחימום הדרגתי בן 10 עד 15 דקות, נמשך 20 עד 30 דקות בקצב לב מתוכנן שמחושב בד"כ כ- 60-70% מקצב הלב המרבי ומסתיים בהאטה של הפעילות במשך 5-10 דקות, עד לסיומה.
אימון כוח: נמצא גם הוא כיעיל ובטוח עבור חולי לב רבים. גם כאן יש צורך בהתאמת תוכנית האימון לצורכי המתאמן וזאת על ידי הרופא המפנה או המפקח, ו/או המומחה לשיקום חולי לב המפקח על תוכנית האימון שלך.
תרגילי גמישות: חלק מתוכנית האימון השגרתית. מערכת הלב וכלי הדם | כולסטרול גבוהה בדם (היפר-כולסטרולמיה) | המקורות והגורמים לעליית הכולסטרול בדם | גורמי תזונה וחשיבותם בלחלות לב וכלי דם | פתולוגיות של מערכת הלב וכלי הדם | שמן זית | ניקוי מערכת הלב וכלי הדם | מערכת הלב וכלי הדם | מחלות לב וכלי דם, כולסטרול גבוהה, ויתר לחץ דם | מערכת הדם | הלב וכלי הדם | סינדרום X, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, יתר-לחץ דם | הבנת הכולסטרול, מחלות לב וכלי דם | מחלות לב וכלי-דם, כולסטרול ופוליקוסנול | קו-אנזים Q10 | פקטורים וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם | תרופות ללב, לכלי הדם וליתר-לחץ דם | קונטראינדיקציה תרופות למחלות לב | תה ירוק | ניקוי מערכת הלב | ויטמין E, מיקס-טוקופרול | תאור מקרה: דיאטה, יתר-לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוהה | אומגה-3 מינון יומי מימלץ ע"י הרשויות | ויטמין E מקורות ופעילויות פיזיולוגיות | ויטמין E וטוקוטריאנולים | פתולוגיות של מערכת הלב וכלי הדם | הלציטין לוחם בשומן ובסוכרת, מחלות לב וכלי דם | מצבים שהשתפרו לאחר מתן ויטמין E - אלפא-טוקופרול | תה ירוק היבטים בריאותיים | מזונות העשירם בקו-אנזים Q10 | מערכת הלב וכלי הדם, הנשימה והדופק של ספורטאים | הכולסטרול הטוב, הרע והמחומצן טרשת העורקים נוגדי חמצון | פעילות גופנית ומניעת מחלות לב וכלי דם | יתר לחץ דם ופעילות גופנית | הלב ועורקיו | אנגינה פקטוריס (תעוקת חזה) Angina pectoris | טרשת עורקים-ארטריוסקלרוזיס | כולסטרול גבוה היפר-כולסטרולמיה | לחץ דם גבוה | הפחתה במלח מפחיתה סיכון למחלות קרדיווסקולריות (מחלות לב וכלי דם) | יתר לחץ דם ותזונה | יתר לחץ הדם, הסתיידות העורקים ומחלות לב | הזדקנות כחלק ממעגל החיים |
|