דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

מיקרוביוטה – מערכת העיכול

מערכת העיכול הינה צינור ארוך המאפשר את קליטת המזון, פירוקו וספיגתו לצורך הפקת אנרגיה ובניין הגוף ופליטת פסולת המזון, שאינה דרושה לגוף, בצורת צואה. המאפיין את מערכת העיכול היא חשיפתה לחלל החיצון ומגעה הישיר עם הסביבה החיצונית כולל עם מיקרואורגניזם (פרוקריוטים) בעוד שמרבית האיברים בגופנו הינם סטריליים.

הדעה המקובלת לגבי המיקרו פלורה של המעי הייתה שהמערכת מכילה רק כ-200-300 זני חיידקים בלבד ושתפקידם בשמירת השווי משקל הינו מוגבל.

הממצאים בבדיקות המיקרוביולוגיות הדגימו שמערכת העיכול מאוכלסת בצפיפות ע"י 10 בחזקת 14 מיקרואורגנזים, המהווים ביומסה של ק"ג וחצי (60% מהמסה היבשה של הצואה), אשר משולבים בפעילות מטבולית ואימונית יותר מאשר האיבר המטבולי החשוב בגופנו-הכבד. מערכת זו קרויה כיום מיקרוביוטה.

מרבית המיקרואורגניזם ממוקמים בעיקר לאורך המעי הגס ובחלק הדיסטאלי של המעי הדק, אבל ניתן לזהות מיקרואורגניזם לאורך כל המעי.

 

 

תפקיד המיקרוביוטה

הגישה המטגנומית לימדה אותנו לא רק לגבי המגוון הגדול של המיקרואורגניזם שמאכלסים את המיקרוביוטה, אלא גם לגבי הפוטנציאל הגדול התפקודי של איבר זה שכולל את משק האנרגיה, יצירת וויטמינים (ביוטין, ויטמין K ופולאט), פירוק מלחי מרה ועידוד ספיגה של ברזל, סידן ומגנזיום. השימוש בבדיקת ההרכב הגנטי של המיקרואורגניזם מכונה כיום "מערכת מטבולית" ומבוססת על יצירת קשר בין פוטנציאל מטבולי לשינויים הנצפים בהרכב הגנטי של המיקרואורגניזם בעקבות הופעת השינויים המטבוליים.

המודל החשוב לבדוק תפקיד מטבולי של מיקרוביוטה הוא מודל של עכברים, שגדלו בתנאים ללא חיידקים. עכברים אלו, ללא גירוי חיידקי במעי, מגיעים למשקל גוף נמוך לעומת אותם העכברים שגדלו בתנאים נורמאליים בסביבה עם מיקרופלורה תקינה. העובדה שלחיידקי המעי יש חשיבות גדולה בניצול משק האנרגיה במעי הגס והממצא שלחיידקי המעי באנשים שמנים יש יכולת לנצל את האנרגיה מהתזונה ביעילות יתר לעומת חיידקי המעי, ברזים, הביאה את החוקרים לבדוק את הרכב החיידקים גם במצבים מטבוליים שונים כמו: סוכרת, כבד שומני ואטרוסקלרוזיס. מסקנתם הייתה של מיקרוביוטה יש חשיבות גדולה במשק האנרגיה. החיידקים מספקים את האנרגיה הנדרשת לקיומם ולפעילות של תאי רירית המעי הגס (קולונוציטים) ע"י פירוק ותסיסה של פחמימות מורכבות שאינן נספגות ואינן מתפרקות במערכת העיכול שלנו (כמו:עמילן, גליקאן, פוליסכרידים).התוצרים הסופיים של פירוק זה הוא ספקטרום רחב של חומצות אורגניות ובעיקר חומצות שומן קצרות כמו בוטיראט, סוקסינאט ופרופריונאט, המספקות כ- 5%-15 מהאנרגיה היומית שלנו. לחומצות השומן הקצרות הנוצרות מפירוק הפחמימות המורכבות יש תפקיד גם בהתפתחות, גדילה והתמיינות של תאי המעי. לאפיתל המכסה את מערכת העיכול שטח של למעלה מ- 300-400 מטר רבוע והוא מהווה את המגע הראשוני בין המארח לסביבה. מבחינה טופולוגית חלל המעי הינו חיצוני לגוף האדם והוא מאוכלס בצפיפות ע"י אנטיגנים זרים ומיקרואורגניזם רבים.

מערכת ההגנה של הגוף אמורה למנוע חדירה וזיהום ע"י מיקרואורגניזם זרים והחשוב יותר להכיר ולזהות את החיידקים הסימביוטיים החיוניים כאמור לגדילה, להתפתחות ולמטבוליזם שלנו. האפיתל מספק את קו ההגנה הראשון הן כמערכת סנסורית והן כמערכת הגנה פעילה. שכבת האפיתל מכילה מספר תאים המסוגלים לזהות ולהבדיל בין המיקרוביוטה הטבעית לבין מיקרואורגניזם פולשים כמו: תאי אפיתל ותאים ייחודים: תאי M  ותאים דנדריטים האמורים לזהות את החיידקים השונים ולהפעיל בהתאם את מערכת החיסון המולדת הלא ספציפית המפותחות במעי.

המיקרוביטה במצבי חסר ומחלה

מקובל ברפואה המודרנית לחשוב שהשיפור העיקרי בבריאות האדם במאה-מאתיים שנה אחרונות קשור בשיפור בתנאי החיים, שיפור בסניטציה ובבריאות הציבור. מאידך כיום ברור שלא כל חשיפה למיקרואורגניזם כרוכה בהכרח בהשפעה רעה ומזיקה לגופנו. כבר ב-1986 הוצעה "היפותזת ההיגיינה" הטוענת שחוסר חשיפה מספקת למיקרואורגניזם כרוכה בעליה בשכיחות של תופעות אלרגיה בגיל מבוגר, הפרעות אטופיות, מחלות אוטואימוניות, אסטמה, טרשת נפוצה ומחלות דלקתיות של המעיים. בנוסף מצטברות עדויות אפידמיולוגיות שחוסר חשיפה של המעי בגיל הצעיר לחיידקים "מוכרים" יכול לשנות את שווי המשקל של מערכת החיסון, ולכן באוכלוסיות ברמת חיים גבוהה יותר השכיחות של מחלות אלו גבוהה יותר.

לסיכום

העניין במיקרוביוטה של המעי תופס מומנטום הן קליני והן מחקרי בהבנת הפיסיולוגיה, מערכת החיסון ובפתוגנזה של מחלות כמו בפוטנציאל הטיפולי והמניעתי של מחלות שונות כמו מחלות מעי, מחלות חיסוניות והשמנה.

אודות מערכת בעיכול תפקוד ומחלות שכיחות:
תקציר מערכת העיכול עיכול המזון, פירוקו והפיכתו לחומרים הניתנים לספינה ולניצול על ידי הנוף. מתבצע על ידי ‏מערכת העיכול המעבירה מזון ונוזלים מהסביבה החיצונית לפנימית, ומשם נישא על ידי מערכת הדם לתאים. תהליכי פירוק המזון מחייב נוכחות מים ואנזימים. מערכת העיכול - כוללת את הפה, לוע הפה, הושט, הקיבה, המעיים, בלוטות הרוק, הכבד והלבלב.
קרוהן וקולוטיס אולצרוזה קוליטיס אולצרוזה וקרון קוליטיס - מחלות מעיים דלקתיות: IBD זה מושג כללי לקבוצת מחלות דלקתיות כרוניות של המעיים. באופן כללי IBD מאופיין ע"י דלקות חוזרות המערבות איזורים ספציפיים של חלקי המעי ויש להן ביטוי קליני נרחב. שתי המחלות הכלולות ב IBD הן: 1. קרוהן - Crohn's Disease 2. קוליטיס - Ulcerative Colitis.

 

המזון לפי הרמבם ערכם התזונתי: יתרונות וחסרונות ,צורת ההכנה הטובה ביותר של המזון בכדי לשמור על מרכיבים חשובים, מה נגזל מהמזון בדרך מהשדה אל השולחן, כיצד להתמודד עם רכיבים לא רצויים במזון כמו חומצה פיטית וחומצה אוקסלית, צירופי מזון אידיאלים לשם יצירת חלבון מלא או לעזרת העיכול ודיאטות ניקוי. בעבר המטרה הייתה למנוע מחלות חסר באמצעות התזונה. כיום אנו מצויים בחברת שפע שיש בה עודפי מזון וכתוצאה מכך התפתחו מחלות כרוניות , ניווניות, המטרה היא להכיר את המזונות כדי למנוע גורמי סיכון ומזונות כדי לחזק את מערכת החיסונית, ההנחיות מכוונות לכלל האוכלוסייה כשהמטרה היא הקניית הרגלי אכילה נכונים. הסיסמא: "לאכול נכון" פרושה : איזון, גיוון ומינון (אג"מ). נוסף לכך הורדת שומן רווי הגברת צריכת פירות וירקות , קטניות ותבואות שלמות והמעטה בצריכת מעושנים דגים, בשר על האש. להמעיט בשתיית אלכוהול, להימנע ככל האפשר מסוכר ומלא, לא להפריז בחלבונים, יותר אפוי ומבושל ופחות מטוגן. יותר סיבים פחות משקאות ממותקים וליהנות מטעמם הטבעי של המזונות.      
מערכת העיכול, מחלות דרכי טיפול, ומניעה מערכת העיכול הינה מערכת איברים בגוף, שמטרתה היא לקלוט מזון, לפרק אותו ליחידותיו הבסיסיות עד לרמת המולקולות, לאפשר ספיגתם של חומרי תזונה שונים לצורך יצירת אנרגיה ובניין הגוף ולפלוט את פסולת המזון שאינה דרושה לגוף בצורת צואה.
מחולות המעי הדק במחלות של המעי הדק אין הרבה פתולוגיות מלבד מצבים זיהומיים. גסטרו אנטריטיס (מצב זיהומי לאורך כל הדרך) רוב הפתולוגיות במעי הדק מתאפיינות בתת עיכול או בתת ספיגה. שני התופעות הללו יובילו לתת תזונה.
המעי הגס - קולורקטל המעי הגס (Colorectal) הינו איבר העיכול האחרון במערכת העיכול. שאריות המזון והפסולת, לאחר העיכול בקיבה ובמעי הדק, מגיעות למעי הגס. תפקיד המעי הגס הוא ללכד את שאריות המזון ולספוח מהן את הנוזלים ואת המלחים. תהליך זה יכול להימשך כ- 24 שעות. לאחר מכן נפלטת השארית דרך פי הטבעת.
כבד פתולוגיות של הכבד: דלקת הכבד (הפטיטיס- Hepatitis), מצב דלקתי בכבד. גורמים: •א) לא זיהומים, כימיקליים (תרופות, אלכוהול), חומרים נוספים הם מתכות , כגון: נחושת, ניקל, קדיום, ברזל - היוצר משקעים בין תאי הכבד וגורם לנזק. •ב) זיהומים הם חיידקים ווירוסים, הדומיננטיים הם וירוסים ממשפחת ההפטיטיס שכוללת עד היום 5 וירוסים מ A עד E . •ג) הפטיטיס מסוג A הוא וירוס שמדביק במגע עם הפרשות (צואה), פקו-אורלית (צואה-פה). •ד) הפטיטיס מסוג B הוא וירוס שעובר במגע של דם והפרשות (בעיקר הפרשות של איברי מין ) •ה) הפטיטיס מסוג C הוא וירוס באותו המנגנון של הפטיטיס B. הפטיטיס D מדבק פרטים שנגועים בהפטיטיס B מחריף את הנשאות. הפטיטיס E צורת הדבקתו דומה להפטיטיס A והוא מגפתי במזרח הרחוק.
כיס המרה - אבנים וכו'... הפתולוגיה השכיחה ביותר בכיס המרה היא אבנים בכיס המרה. כיס המרה אוגר את מיצי המרה שמייצר הכבד. אבנים בכיס המרה נוצרות מהתגבשות של חומרים בנוזל המרה, חומרים שמתגבשים והופכים לאבנים, (זהו תהליך איטי) צבע האבן חום שחור כהה, באולטרהסאונד לא ניתן לראות (רק בסידן ניתן לראות) אבני מרה נוצרות במיוחד אצל...
מנגנוני ריפוי אם מגדירים את מצב הבריאות כמצב פעיל אז צריכים להשען על כמה דברים: תפקוד מבחינת מבנה אנטומי- הגורם התורשתי,יציבות,איזון הגוף. תפקיד מבחינת ביו כימית - תזונה , הצרכים התזונתיים ,הרכבי הדם והרקמות. תפקוד מבחינת הריגשויות או הגופניות - הגורמים הריגשיים משפיעים על החלק המבני ועל החלק הביוכימי, לכן רצוי לשלב את שלושת המבנים: תזונתי, ביוכימי, נפשי.
אלרגיה למזון אלרגיה זו תגובה מוגזמת של מערכת החיסון. כחמישה עשר אחוז מהאוכלוסייה בישראל סובלים מאלרגיה. יש מספר סוגי אלרגיה, הנפוצה בהם היא האלרגיה המיידית הקשורה בנוגדני האלרגיה מסוג IgE. כאשר האדם נחשף לראשונה לאלרגן, התוצאה היא יצירת נוגדנים מסוג IgE המופיעים בדם. נוגדנים אלו נצמדים לדופן תאי פיטום (mast cells) הנמצאים בכל הרקמות בגוף, בעיקר ברקמות החשופות לסביבה (דרכי נשימה, מערכת העיכול ועור). כאשר האדם נחשף בפעם השנייה לאותו אלרגן, הדבר גורם לקישור של שני נוגדנים מסוג IgE על פני תאי הפיטום ולהפעלת מערכת תאית הגורמת להפרשה של חומרים המעוררים תגובה אלרגית ודלקתית שבראשן הוא החומר הקרוי היסטמין. האחרון גורם לתגובות האלרגיות כגון פריחה, גרד, אודם, נפיחות ונזלת.
הפרעות עיכול כל בעיה במערכת העיכול תגרור אחריה מחלה אחרת. כל בעיה במערכת העיכול תכנס לדפוס של מעגל קסמים. ישנו מדע חדש שנקרא "נוירו-גסטרו-אנטורולוגיה" הטוען שמערכת העיכול הינה במעין מוח.
דלקות ופעילות אנטי-דלקתית מערכת העיכול דלקת הינה פעולת נגד של מערכת החיסון כנגד פציעות, גירויים מסוימים וכנגד גורמים מזהמים שפלשו לגופנו.
תה ירוק היבטים בריאותיים לכל מזון טבעי ישנם היבטים בריאותיים כאלה או אחרים. כך גם לתה הירוק היבטים בריאותיים רבים. הסינים ידעו כבר לפני שנים רבות אודות יתרונותיו של התה הירוק כמרפא כבר מימי קדם. כך השתמשו בו לטיפול בכאבי ראש, דיכאון ועוד. התה הירוק שימש כתרופה בסין לפחות כ- 4000 שנה.

 

אנזומים וכימיקלים שני הכימיקלים הנ"ל הינם שכיחים בשימוש בתעשיית המזון בעיקר לייצור ולהכנת השמנים, כיוון שהם חומרים אנטי אוקסידנטים טובים ולכן הם מונעים את התהליך האוקסיד טיבי של השומנים. אני באופן אישי נמנע מהכימיקלים הנ"ל. יש טוענים שנטילת BHT כתרופה במינון של בערך 1 גרם ליום למניעת דלקת של ההרפס ומפחית סיכון לסרטן...
חלב לשתות או לא לשתות חלב זאת השאלה? "בריאות הציבור זה הבסיס שעליו האושר והכוח של המדינה" בהתחשב באיכות המקסימלית ובאיזון המרכיבים של החלב, אין מזון טבעי המשתווה אליו מבחינה תזונתית. אולם, עבור מאות סוגים של מיקרואורגניזמים יש צרכים תזונתיים הזהים לצרכי האדם והחלב מהווה נקודת מפגש מצוינת לגדילתם של אותם מיקרואורגניזמים. קהל היעד אשר צורכים מוצרי חלב הם בעיקר אנשים זקנים וצעירים. צעירים לרוב מפתחים חסינות כנגד מחלות שכיחות ולכן המסקנה הנובעת מכך הינה שהמזונות שהם צורכים חייבים להיות נקיים ממיקרואורגניזמים מזיקים. במהלך תהליך הכנת החלב יש לנקוט במספר צעדים חיוניים בכדי למנוע העברת מחלות בדרך החלב. קיום החברות והצלחתן תלוי רבות בשיפור תעשיית המוצרים.הנ"ל יהיה בלתי אפשרי לספק את מוצרי החלב באיכות גבוהה אם לא נצליח לסלק מנוזל החלב את הפסולת שנוצרת ולהשמיד את שיירי המיקרואורגניזמים שנותרו בנוזל החלב.
תמיכה תזונתית במטופלים לאחר ניתוח קיבה ומעי הדק תזונה נכונה לפני ואחרי ניתוח תפקיד חשוב הן בהצלחת הניתוח והן בהרגשה טובה וקצב החלמה של המנותח. משך זמן שיקום לאחר ניתוח, קצב איחוי רקמות, סיכוי להתפתחות סיבוכים מושפעים ממצב תזונתי של המטופל.
טחורים טחורים הינם תופעה שכחה, הגורמת לאי נוחות ולסבל. הטחורים יכולים להופיע בכל גיל ,אצל נשים בעיקר בתקופת ההיריון, נוטות לפתח את התופעה בשכיחות מוגברת. חשוב שכל אדם החש בתופעות של טחורים יפנה לרופא לפחות פעם אחת בכדי להבחן את התופעה, שאכן מדובר בטחורים וזאת משום שסימני הטחורים יכולים להיות סמן לתופעות אחרות.
פרוביוטוקה פרוביוטיקה עשויה לקחת קצת זמן לחלחל לתודעה צרכנית, במיוחד בארה"ב, אך בשנה שעברה בריאות העיכול נכנסו שלושת הקטגוריות המהירות גוברת מזון פונקציונלי. ומה עם ההתפתחויות במדע ובטכנולוגיה גם לבוא יותר הזדמנויות להרחיב את הקטגוריה מעבר יישום החלב המסורתי.
השלמות עיכול לעיכול תקין עיכול תקין של המזון שאנו אוכלים הכרחי לשמירה על בריאות תקינה. לחילופין, עיקול לא תקין הוא הגורם המשמעותי ולעיתם עקרי להתפתחותן של מחלות שונות. כאשר תהליכי הפרוק והעיכול אינם תקינים, פותחת יעילות השפעתם של רכיבי התזונה על מערכות הגוף, ותוך כך מולקולות בלתי- מפורקות של מזון חודרות אל מזון הדם וגורמות למחלות אוטואימוניות, לפגעה בערכת החיסון ואלרגיה למזון, עיקול ופרוק לקוי של מזון גורמים גם להפרעות בתפקוד מערכת העקול, ובהן עצירות, שלשולים, גזים, זיהומים פטרייתיים, אולקוס, ועוד.
שחמת הכבד-צירוזיס הכבד – איבר חיוני בגוף האדם ולו תפקידים רבים: עיכול חלבונים, פחמימות ושומנים, פינוי רעלים על רקע תרופתי, הורמונאלי, סמים, ייצור מיצי מרה חשובים, לעיכול ויטמינים מסיסים בשמן (A.DE.K).
אנזימי עיכול מגוון אנזימי איכול צמחים המסייעים לטיפול בבעיות עיכול שונות אלרגיות למזון ואי – סבילות ללקטוז ולגלוטן. אנזימי עיכל מלאים תפקידים חיוניים בכל תהליכי הפרוק ועיבוד המזון המתרחשים בגוף האדם. חשיבותם של אנזימים אילה נובעת מיכולתם להקל על ספקת הרכיבים רבות נובעות מעיכול לקוי. עיכול תקים, מבטא ספגה אופטימאלית של רכיבי המזון וניצולם היעילה, הוא ערובה לבריאות תקינה.
מיקרוביוטיקה ומערכת העיכול מערכת העיכול הינה צינור ארוך המאפשר את קליטת המזון, פירוקו וספיגתו לצורך הפקת אנרגיה ובניין הגוף ופליטת פסולת המזון, שאינה דרושה לגוף, בצורת צואה. המאפיין את מערכת העיכול היא חשיפתה לחלל החיצון ומגעה הישיר עם הסביבה החיצונית כולל עם מיקרואורגניזם (פרוקריוטים) בעוד שמרבית האיברים בגופנו הינם סטריליים.
אימונולוגיה של מערכת העיכול למערכת החיסון של המעי יש יכולת תפקוד מופלאה, המבוססת על מגוון של תאים ומנגנונים . כאשר יש הפרעה בתפקוד אחד או חלק ממרכיבי מערכת החיסון של המעי עשויות להיגרם פתולוגיות משמעותיות כגון אי סבילות למזון, מחלות מעי דלקתיות ועוד.
ויסות התיאבון - מפיזיולוגיה לפתולוגיה השמנת יתר הולכת ועולה בשכיחותה וכרוכה בשכיחות גבוהה של מחלות מטבוליות כמו יתר לחץ דם, סוכרת, הפרעה בשומני הדם וכן של מספר מחלות ממאירות, אשר יחד תורמות לעליה בתמותה בקרב אנשים הסובלים מהשמנה.
עיכול לקוי, תת-חומציות, וצרבת עיכול תקין הינו מצב הכרחי לבריאות תקינה, ולחילופין, עיכול שאינו תקין, מהווה גורם משמעותי ולעתים עיקרי למחלות רבות, ומשפיע רבות על מצב המערכת החיסונית, ועל מערכת העצבים. האיזון ההורמונלי ולמעשה כל מערכות הגוף מושפעות מיכולתה של מערכת העיכול. למזון ולרכיבים תזונתיים השפעה מזערית כאשר תהליכי הפירוק והעיכול אינם מספקים. מלבד חוסר ברכיבים חיוניים שיגרם עקב עיכול לקוי, הטמעה של מולקולות שאינן מתפרקות וחודרות למחזור הדם, עלולה לגרום לשורה ארוכה של מחלות אוטואימוניות, ואלרגיה של מזון. עיכול לקוי יכול להיגרם ממחסור בחומרים תזונתיים או לגרום למחסור כזה.
אולקוס, כיב קיבה או כיב בתריסריון אולקוס או כיב פפטי הינו מונח המתאר מחסור בשכבת ההגנה הרירית של מערכת העיכול במקום מסוים, (בד"כ בקיבה ובתריסריון) המלווה בדלקת. מחסור זה גורם לתחושה של צריבה ודימום כתוצאה ממגע של מיצי הקיבה החומציים עם הדופן חסרת ההגנה. מחסור זה יכול לנבוע מאלכוהול, תרופות (במיוחד תרופות אנטי דלקתיות), מחסור תזונתי, מתח וסיבות אחרות. סימפטומים של כיב קיבה מתבטאים בתחושת חוסר נוחיות בבטן העליונה כ - שעה ואף פחות מזה לאחר הארוחה, או במשך הלילה. לעתים התופעה מלווה בכאב עז וצורב. שימוש בסותרי חומצה גורם להקלה מיידית.
מחלות דלקתיות של מערכת העיכול IBS שם כללי לסדרה של מחלות כרוניות דלקתיות במערכת העיכול. מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות: מחלת קרוהן ( crohn’s desease) וקוליטיס כיבי ( ulcerative colitis). מחלות אלו מאופינות בכיבים ובדלקות חוזרות ונשנות בחלקים מסוימים של המעיים וגורמות למגוון רחב ביותר של תופעות קליניות. למחלות אלו קשר הדוק לתופעות אוטואימיוניות, חוסר סבילות ואלרגיות למזון, המיוחסות לבררנות הלקויה של דופן המעי הפגוע שבעטיו חודרים חלקי מזון לא מעוכלים למחזור הדם ומפעילים את מערכת החיסון. שתי המחלות מאופינות בסיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס. המחלה פוגעת בד"כ באנשים צעירים, אצל נשים עם רמת תחלואה מעט גבוהה יותר, וגבוהה באופן משמעותי ( פי- 6) אצל יהודים. למחלה השלכות גנטיות, סביבתיות ותזונתיות (חברת השפע), אתניות ( לבנים עם עדיפות ברורה ליהודים), למחלות אלו יש קשר להפרעות במערכת החיסון וגורמים פסיכוסומטים (ראה סטרס). אין ידיעה ברורה לגבי סיבות ומקורות המחלה.
חסרונות השמוש האנטיביוטיקה לא ניתן לתאר את מערכת העיכול ללא תפקודה של צמחיה מורכבת זו, כך למשל צמחיה זו מייצרת עבורנו ויטמין K, רכיב חיוני לקרישת הדם ובריאות העצם, לא תתכן ספיגה של ויטמין B-12 ללא חלבון הנשא שלו המיוצר בתווכה של צמחית המעיים. אצל תינוקות מייצרת צמחיה זו אנזימים שונים כולל לקטז, ומחסור בצמחית מעיים יגרום גם לאי אחזקת חנקן, מה שיגרור אחריו פיגור בהתפתחות ואי עליה במשקל.
הסיבים התזונתיים גדלים בנפח · מזרזים יציאת צואה · מפעילים לחץ על דפנות המעי · מקטינים סכנה ממגע ישיר וממושך של חומרים מסרטנים בדפנות המעי כך מקטינים את סכנת ספיגתם.
כבד רכיבים החשובים לתפקודו ובריאותו כבד הינו איבר חיוני המצוי בבעלי חוליות וגם בחיות אחרות. הוא בעל פונקציות מרובות של חילוף חומרים הכוללות נטרול רעלים, סינתזת חלבונים והפקה של כימיקלים הנחוצים, לרבות נטרול רעלים, יצירת חלבונים והפקת כימיקלים הנחוצים לתהליך העיכול (כגון: מיצי מרה). מן האמור ניתן להסיק כי הכבר הינו איבר החיוני לחיים.
עצירות 
תפקיד מערכת העיכול הוא לפרק ולעכל את המזון שאנו אוכלים. חלק ממזון זה נספג בגוף ומשמש לבניתו ולהתחדשותו המתמדת וכמקור האנרגיה הדרושה לפעילותו. השאר – שאינו ניתן לעיכול או לעיבוד – מסולק לפסולת. פעולות הפירוק והעיכול נעשות בעזרת נוזלים שונים המופרשים בחלקי המערכת השונים. העברת מזון שאין הגוף סופג נאספות בחלק האחרון של מערכת העיכול – החלחולת. כאשר מצטברת כמות מספקת של שאריות מזון חל שינוי בנפח החלחולת הגורם להרגשת מלאות ולחץ. פעילות ההתרוקנות או "היציאות" נעשות אף הן על ידי התכווצות שרירים.
סיבים תזונתיים לסוגיהם רכיבים בלתי זמינים ברובם רב סוכרים של צמחי מאכל, תרכובות אלו בנויות מפולימרום בעל שרשראות ארוכות מעין חוטים, הסיבים נמצאים בצמחים בדופן התאים ומקנים להם את קשיותם או משמשים לאגירה או לתיקון הרקמות, הסיבים אינם זמינים , לכן בעיכול אינם מתפרקים, הם מגיעים שלמים למעי הגס ומותססים ע"י מיקרואורגניזם. מידת פירוקם המיקרוביוטית תלויה בטיב הסיבים, מחצית מתוצרי פירוק הסיבים הם חומצות שומן נדיפות, חלקם נספג בדופן המעי ועשוי לשמש כמקור אנרגיה וחלקם מתאן H3O, מים ודו תחמוצת הפחמן, חלק ניכר מהסיבים מופרש בצואה.
סימפטומים של מחלת קרוהן מחלת קרוהן של המעי שכיחה יותר בצעירים. למחלת קרוהן המערבת את המעי הדק, שיא שכיחות בעשור השלישי והרביעי לחיים. בעשורים החמישי ועד לשמיני שיא שכיחות נוסף למחלת קרוהן, אך הפעם לזו המערבת בעיקר את הכרכשת השמאלית.
טיפול בציקלוספורין בחולים בדלקת מכייבת עמידה של הכרכשת מחלת קרוהן של המעי שכיחה יותר בצעירים. למחלת קרוהן המערבת את המעי הדק, שיא שכיחות בעשור השלישי והרביעי לחיים. בעשורים החמישי ועד לשמיני שיא שכיחות נוסף למחלת קרוהן, אך הפעם לזו המערבת בעיקר את הכרכשת השמאלית.
ניתוחים בגריאטריים (קיצור קיבה) בחולים עם השמנת יתר השמנת היתר בעולם המערבי הוגדרה כמגיפה של המילניום. כ-94% מהלוקים בהשמנת יתר חולנית אינם מצליחים לרדת במשקל ולשמור על המשקל החדש לטווח ארוך באמצעות דיאטה, פעילות גופנית וטיפול נפשי או תרופתי. הפתרון הכירורגי הוא הפתרון היעיל ביותר עבור חולים הלוקים בהשמנת יתר חולנית שלא הגיבו לטיפול שמרני. מכוון הניתוחים הבאריאטריים רחב, בעקבות הניתוח יש ירידה אפקטיבית במשקל וחל שיפור במחלות ומצבים כגון: סוכרת 2, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה ו- OBSTRUCTIVE SLEEP APNEA, ישנה גם ירידה בתמותה, בימי האשפוז ובפניות לרופא המשפחה. אולם, בהווה לא קיים בקופה מערך מעקב מסודר אחרי החולים אשר עברו את הניתוח. כמו כן, לא ברורה הפגיעה באיכות החיים והשפעות תזונתיות ארוכות טווח עקב השינוי בהרגלי האכילה.
אלרגיה לחלבוני החלב השמנת היתר בעולם המערבי הוגדרה כמגיפה של המילניום. כ-94% מהלוקים בהשמנת יתר חולנית אינם מצליחים לרדת במשקל ולשמור על המשקל החדש לטווח ארוך באמצעות דיאטה, פעילות גופנית וטיפול נפשי או תרופתי. הפתרון הכירורגי הוא הפתרון היעיל ביותר עבור חולים הלוקים בהשמנת יתר חולנית שלא הגיבו לטיפול שמרני. מכוון הניתוחים הבאריאטריים רחב, בעקבות הניתוח יש ירידה אפקטיבית במשקל וחל שיפור במחלות ומצבים כגון: סוכרת 2, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה ו- OBSTRUCTIVE SLEEP APNEA, ישנה גם ירידה בתמותה, בימי האשפוז ובפניות לרופא המשפחה. אולם, בהווה לא קיים בקופה מערך מעקב מסודר אחרי החולים אשר עברו את הניתוח. כמו כן, לא ברורה הפגיעה באיכות החיים והשפעות תזונתיות ארוכות טווח עקב השינוי בהרגלי האכילה.
אי סבילות לסוכר החלב (לקטוז) אי סבילות ראשונית ללקטוז נובעת מירידה ביעילות הפרשת הלקטאז ומופיעה בילדים מגיל 5 ומעלה ובמבוגרים.
מחלת קרוהן מחלת הקרוהן מאופיינת בתגובה דלקתית בצינורות המעי, הדלקת מתפשטת לעבר השכבות של דפנות המעיים ומשאירה דלקות. הסימפטומים: שלשול, כאב בטן, חום, חוסר ספיגה של מרכיבים מזינים, עייפות, אובדן משקל, תאבון ועוויתות מעיים.
קנדידה אלביקנס קנדידה אלביקנס הינו שם כולל למשפחת פטריות הקיימות באופן נורמאלי בכל אחד מאיתנו בצינורות במעיים. זהו טיפוס של פטריית שמרים אשר במצבים מסוימים מתחילה להתרבות על חשבון הבקטריות החיוביות, מחלישה את המערכת החיסונית וגורמת לזיהום הידוע כ"קנדידה". הקנדידה תוקפת בעיקר את דרכי מע' העיכול, הוגינה, את המערכת ההורמונאלית, מע' העצבים ומע' חיסונית (אלרגיות).

 

2all בניית אתרים